Page 79 - המהפכה הימית

‫רעיונות וניצנים ראשוניים לפעילות ימית יהודית | ‪77‬‬

‫אלא שבד בבד עם הגידול בתנועת האניות והמטענים‪ ,‬וההתפתחות שחלה‬
‫באמצעי ההובלה לנמל וממנו‪ ,‬התגברה האיבה הלאומית בין היהודים לערבים‬
‫בארץ‪ ,‬שהחלה למעשה כבר בראשית תקופת המנדט‪ ,‬ושהשפיעה כמובן במישרין‬
‫גם על יחסי יהודים–ערבים ביפו ובנמל ּה בפרט‪ .‬אחד האירועים הבולטים בהקשר‬
‫זה התרחש כבר בראשית תקופת המנדט‪ ,‬והוא ידוע כמאורעות תרפ"א (‪,)1921‬‬
‫שתוצאותיהם הטביעו חותם עמוק בקהילה היהודית ביפו‪ 87.‬מאורעות אלה גרמו‬
‫להתערערות הביטחון והחיים הכלכליים של היהודים בעיר‪ ,‬והיחסים בין היהודים‬
‫לערבים לא חזרו למסלולם הרגיל‪ .‬עוד בעיצומם של האירועים הכריזו מנהיגי‬
‫הערבים חרם כלכלי על היהודים‪ ,‬ובכך בלטה תלותו הכלכלית של היישוב היהודי‬
‫בערבים‪ ,‬ובספני יפו בפרט‪ .‬אלה לא נענו לקריאת ההנהגה הערבית המתונה‬
‫להפסיק את החרם וסירבו להוריד את העולים שהגיעו אז לנמל יפו‪ .‬נטען שחלק‬
‫מהספנים אף נטלו חלק במאורעות עצמם והשתתפו ברצח היהודים שנמצאו‬
‫בבית העולים שגבל בבית החולים הצרפתי‪ 88.‬הייתה זו הפעם הראשונה שבה‬
‫סגרו הערבים את נמל יפו לתנועה יהודית‪ .‬על רקע זה פרצו תגרות בין הצבא‬
‫הבריטי לבין המון ערבי שהתקהל בנמל‪ .‬הממשלה נאלצה לתגבר את הנוכחות‬
‫של הצבא הבריטי בנמל ולהפסיק את פריקת הסחורות‪ ,‬והעולים שהגיעו ארצה‬
‫באותה עת נכנסו לארץ דרך נמלי חיפה‪ ,‬בירות וקנטרה‪ 89.‬אחת העדויות לכך‬
‫שהחיים ביפו לא חזרו להיות כפי שהיו לפני המאורעות היא השקיעה הדמוגרפית‬
‫של העיר ועלייתה של תל אביב‪ :‬ערב המאורעות מנתה האוכלוסייה היהודית ביפו‬
‫בין ‪ 13,000-12,000‬תושבים‪ ,‬ואילו בשנת ‪ 1922‬נותרו ביפו פחות ממחצית —‬
‫‪ 5,087‬יהודים בלבד‪ .‬התהליך של התמעטות האוכלוסייה היהודית ביפו נמשך‬
‫כל תקופת המנדט‪ ,‬וזאת בד בבד עם צמיחתה המטאורית של תל אביב והפיכתה‬
‫לעיר הגדולה בארץ־ישראל למן ראשית שנות השלושים‪ 90.‬זיכרון מאורעות ‪1921‬‬
‫ביפו והאיבה שנמסכה בין יהודים לערבים בעיר המשיכו כנראה ללוות את תושבי‬

‫‪ 8 7‬יפו הייתה מרכז האירועים שהתרחשו במאורעות תרפ"א‪ .‬ב'בית העולים'‪ ,‬בית‬
‫שבו התגוררו עולים יהודים בימים הראשונים להגיעם ארצה‪ ,‬סמוך לבית החולים‬
‫הצרפתי‪ ,‬נרצחו ‪ 14‬יהודים ונפצעו רבים‪ .‬ב־‪ 2‬במאי ‪ ,1921‬ביומם השני של‪ ‬מאורעות‬
‫תרפ"א‪ ,‬נרצחו הסופר יוסף חיים ברנר וחמישה מחבריו בבית מנטורה (שמו הערבי‬
‫של הבית ששכרה משפחת יצקר)‪ ,‬בית מבודד בתוך פרדס בפאתי‪ ‬אבו כביר‪ ,‬ורישומו‬
‫של הרצח האפיל על הטבח ביפו יום קודם לכן‪ .‬ש' יפה‪' ,‬בימי הדמים'‪ ,‬אריכא‪ ,‬יפו‪,‬‬
‫עמ' ‪ ;215-213‬א' שפירא‪ ,‬ברנר‪ :‬סיפור חיים‪ ,‬תל אביב‪ :‬עם עובד‪ ,2008 ,‬עמ' ‪;350-343‬‬

‫פירוט על המאורעות ראו‪ :‬רם‪ ,‬היישוב היהודי ביפו‪ ,‬עמ' ‪.330–325‬‬
‫‪ 88‬רוקח‪ ,‬פרדסים מספרים‪ ,‬עמ' ‪.28‬‬

‫‪ 89‬אביגור ואחרים‪ ,‬ספר תולדות ההגנה‪ ,‬עמ' ‪.97‬‬
‫‪ 90‬שביט וביגר‪ ,‬ההיסטוריה של תל אביב‪ ,‬עמ' ‪.103-91‬‬