Page 77 - המהפכה הימית
P. 77

‫רעיונות וניצנים ראשוניים לפעילות ימית יהודית | ‪75‬‬

‫העסקה‪ 82.‬קבוצה נוספת של פועלים יהודים שהצליחה לחדור לנמל לתקופה‬
‫קצרה הייתה מחברי 'הבחרות־הסוציאליסטית העברית' של הקיבוץ המאוחד‪,‬‬
‫שהתיישבה תחילה בשכונת בורכוב בתל אביב ולאחר מכן על גדות הירקון‪ .‬הם‬
‫פיתחו שם משק עזר קטן וערכו ניסויים ראשונים בשיט סירות ובדיג‪ .‬הם החלו‬
‫לעבוד בנמל יפו באוגוסט ‪ ,1935‬אך לאחר כמה חודשים‪ ,‬משגבר המתח בנמל‪,‬‬
‫לא ניתן היה להמשיך שם בעבודה‪ 83.‬אלא שניסיונות אלה היו קצרי ימים ולא‬
‫יצרו שינוי ממשי ועל פני זמן בדומיננטיות הערבית ובשליטה המוחלטת של‬
‫ההתאגדויות הערביות בעבודות אלו‪ ,‬שנמשכה כל שנות פעילותו של הנמל‬
‫בתקופת המנדט‪ .‬ואולם‪ ,‬על ציר הזמן של תהליך גיבושו של הנרטיב הלאומי‬
‫הימי של היישוב היהודי בארץ‪ ,‬ניתן לאפיין את הניסיונות הללו כפעולות‬
‫שבהן טרם הודגש אלמנט התחרות וכיבוש הים מידי הערבים; אפשר לראותם‬
‫כניסיונות להתפתחות ימית יהודית תוך שיתוף פעולה עם עולם העבודה הימי‬
‫הערבי ולא במאבק נגדו‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬בחלוף הזמן‪ ,‬ובמיוחד לאחר פרוץ המרד‬
‫הערבי בשנת ‪ ,1936‬ניתן בתהליך עיצובו של הנרטיב הימי היהודי דגש במיוחד‬
‫באיום הערבי ובמאבק הלאומי שיש לנהל נגדו‪ ,‬וכן בפיתוח מודרני במקצועות‬
‫הים השונים‪ ,‬שהתעלם במידה רבה מעולם העבודה הערבי ועוגן במאבק הלאומי‬

                                                                ‫הימי המתפתח‪.‬‬
‫גידול מסוים בנוכחות של היהודים בנמל יפו בתקופת המנדט חל עם‬
‫גידול האוכלוסייה היהודית בארץ‪ ,‬התרחבות הפעילות הכלכלית והתפתחות‬
‫החקלאות העברית‪ ,‬שהביאו בצורה זו או אחרת לצמיחת הפעילות הנמל‪ .‬יחד‬
‫עם עמילי המכס‪ ,‬סוחרים ונציגיהם‪ ,‬הופיעו גם היהודים הראשונים כסוכני‬
‫חברות ספנות‪ ,‬פקידי ממשלה במשרדי הנמל ובביקורת דרכונים ובמשרד‬
‫הבריאות‪ ,‬ואליהם נוספו גם שוטרים מעטים‪ ,‬פקידי מחלקת העלייה של‬
‫הסוכנות וכן יבואנים‪ ,‬יצואנים ופקידיהם‪ 84.‬המעורבות הבולטת של יהודים‬
‫בעבודה בנמל הייתה בתחום ההובלה היבשתית לנמל וממנו‪ .‬בשנת ‪1921‬‬
‫הפעילו שני קבלנים ערבים רשת כרכרות בנמל‪ ,‬שהעסיקה עגלונים שכירים‬
‫ובהם שני עגלונים יהודים‪ .‬היו אלה כנראה שני העגלונים היהודים הראשונים‬
‫שעבדו בנמל יפו‪ .‬מספרם של העגלונים היהודים גדל בהתמדה‪ ,‬ובפסח ‪1922‬‬
‫הוקמה קבוצה של עגלונים יהודים בעלי ‪ 12‬עגלות‪ .‬באמצע שנות העשרים‬
‫היו כבר ‪ 32‬עגלונים יהודים הקשורים לנמל‪ .‬קבוצת העגלונים היהודים נודעה‬

                                                    ‫‪ 	82‬רוקח‪ ,‬פרדסים מספרים‪ ,‬עמ' ‪.159‬‬
                                                           ‫‪ 8	 3‬פורת‪ ,‬כובשי הדיג‪ ,‬עמ' ‪.74‬‬

                                              ‫‪ 	84‬רם‪ ,‬היישוב היהודי ביפו‪ ,‬עמ' ‪.304-302‬‬
   72   73   74   75   76   77   78   79   80   81   82