Page 81 - המהפכה הימית

‫רעיונות וניצנים ראשוניים לפעילות ימית יהודית | ‪79‬‬

‫הוועד הערבי העליון‪ ,‬הגוף שיזם וניהל את המאורעות‪ ,‬הכריז על שביתה כללית‪.‬‬
‫מנהיגי הוועד הערבי העליון קיוו כי בהשבתת הנמלים ירעיבו את היישוב היהודי‬
‫ויכניעוהו‪ ,‬משום עצם קיומו היה מושתת על מזון ומצרכים הכרחיים הבאים מן‬
‫החוץ‪ ,‬מעבר לים‪ .‬ואמנם‪ ,‬העלייה בתפוקתו של הנמל נעצרה‪ ,‬אך שביתה זו‬
‫פגעה קשה למדי בעיקר במשק הערבי בכללותו‪ ,‬ועל נמל יפו הנחיתה מהלומה‬
‫כבדה‪ .‬השביתה עיכבה את גידולו והתפתחותו של הנמל‪ ,‬ובסופו של דבר הייתה‬
‫למכת מוות לעצם קיומו‪ 94.‬באותו שלב כבר פעל נמל חיפה‪ ,‬והאירועים ביפו‬
‫רק הגבירו את נפח הפעילות בו‪ .‬הוא קיבל לא מעט מהתוצרת שהייתה אמורה‬
‫לעבור בנמל יפו‪ ,‬בעיקר הדרים ואף מוצרי תעשייה‪ 95.‬יתר על כן‪ ,‬בד בבד עם‬
‫פרוץ השביתה הוקם ופותח תוך זמן קצר נמל תל אביב‪ ,‬והעיר‪ ,‬שהייתה תלויה‬
‫באופן מוחלט בנמל יפו ובנמל חיפה‪ ,‬יכלה מעתה להבטיח לעצמה‪ ,‬וליישובים‬
‫שסביבתה‪ ,‬גם קשר ימי ישיר ללא תלות בגורמי חוץ‪ ,‬כפי שנראה ביתר פירוט‬

‫בפרק השלישי‪.‬‬
‫סיכום הפעילות היהודית בנמל יפו למן המחצית השנייה של המאה התשע‬
‫עשרה ועד סגירתו ליהודים בשנת ‪ 1936‬מלמד כי לקראת סוף ימי השלטון‬
‫העות'מאני נראו יהודים בנמל‪ ,‬אלא שהם לא היו מעורבים בהפעלת הנמל‬
‫ולא נמנו עם נותני השירות בו; הם היו בעיקר בצד של מקבלי השירות —‬
‫חלק גדול מהנוסעים היו יהודים וחלק ניכר לא פחות ממטעני היבוא‬
‫יועד ליישוב היהודי‪ .‬שינוי מסוים התרחש בימיו האחרונים של השלטון‬
‫העות'מאני‪ ,‬עת נראו בנמל יהודים ראשונים כעמילי מכס‪ ,‬סוחרים ונציגיהם‬
‫וכן גם כמה סוכנים בודדים של חברות ספנות‪ .‬בשנות העשרים ובראשית‬
‫שנות השלושים הופיעו יהודים לראשונה גם כמובילי מטענים לנמל וממנו‬
‫וכן כפקידי ממשלה במשרדי הנמל‪ ,‬בביקורת הדרכונים במכס ובמשרד‬
‫הבריאות‪ .‬אליהם נוספו גם שוטרים מעטים שמילאו לעתים תפקידים שונים‬
‫בתוך הנמל‪ .‬אל כל אלה יש להוסיף את פקידי מחלקת העלייה של הסוכנות‬
‫ומספר גדל והולך של יבואנים‪ ,‬יצואנים ופקידיהם‪ .‬כך נוצרה בהדרגה‬
‫נוכחות יהודית אקטיבית יותר בנמל‪ ,‬בניגוד לזו הפסיבית שאפיינה את סוף‬
‫התקופה העות'מאנית‪ .‬אלא שהמעורבות הגדלה של יהודים‪ ,‬כפי שבאה לידי‬
‫ביטוי במחצית הראשונה של תקופת המנדט במקצועות השונים הקשורים‬
‫בנמל‪ ,‬בולטת על רקע היעדרם מהעבודות הקשורות בפריקה ובטעינה של‬
‫סחורות‪ .‬הנמל עצמו תופעל על ידי ערבים‪ ,‬ולמרות ניסיונות מספר של‬

‫‪ 94‬עוד על נמל יפו עד ‪ 1936‬מנקודת המבט הערבית ראו בהרחבה‪ :‬גורן‪ ,‬פיתוח נמל יפו‪.‬‬
‫‪ 95‬אביצור‪ ,‬נמל יפו‪ ,‬עמ' ‪.173-169‬‬