Page 14 - גנזי קדם יא
P. 14
12נברגרירג ןד
ב .זיהוי הקטעים שלפנינו כפירושו של ריצ"ג
שיוך הקטעים שלפנינו לפירושו של ריצ"ג נסמך על הסגנון ועל המונחים
המקבילים בין הקטעים שלפנינו ובין מובאות מפירוש ריצ"ג הנמצאות בעיקר
בפירושו של אגמאתי אך גם במקומות נוספים ,וכן מהשוואת מובאות בשם חכמים
הנמצאות רק בפירוש שלפנינו ובחיבורו ההלכתי של ריצ"ג .לדוגמה ,פירושו של
רב האיי המבדיל בין שני סוגים של בישול המכונים 'חלוט' נמצא בנוסח דומה
בשם רב האיי רק בפירוש לפסחים שלפנינו (לו ע"ב) ובחיבורו ההלכתי (עמ'
צו); 17ופירושו של רב עמרם למילה 'סריקין' (לז ע"ב) והפירוש האנונימי למילה
זו ,המפרש שהכוונה לצורות של יונים ודגים ,נמצאים הן בפירוש לפסחים הן
בחיבורו ההלכתי (עמ' צז).
אכן ,יש מקבילות נוספות בין פירושנו ובין חיבורו ההלכתי של ריצ"ג ,כגון
פירושו של רב שרירא למילה 'מוגלשין' הנמצאת בפירוש (לז ע"ב) ובחיבור
ההלכתי (עמ' צא) ,אך הן מוכרות לנו גם ממקורות אחרים .המונחים הזהים
בקטעים שלפנינו ובציטוטי החיבור הם' :אלמתקדמין' לציון קודמיו ,לעומת
גאוני בבל ,שבדרך כלל משתמשים במונח 'אלקדמא' (הקדמונים); 18המילה 'דרס'
לציון גרסה בתלמוד; 19המילה 'אלגרץ' ' לציון כוונת הסוגיה; השימוש הנרחב
בפועל הערבי 'אעתקד' כתרגום למילה 'סבר' .ריבוי החכמים שהוא מצטט וזהותם
מחזקים אף הם את הזיהוי של מחבר הפירוש עם ריצ"ג .כלומר ,העובדה שהחכם
האחרון המצוטט הוא רב נסים גאון ( ,)1057–990המבוגר ממנו בכמה עשרות
שנים ,מצביעה על כך שהמחבר פעל במחצית השנייה של המאה האחת עשרה
בסביבה התרבותית של ספרד20.
1 7ההפניות הן למהדורת במברגר (לעיל ,הערה .)4
1 8ראה ,לדוגמה ,ספר הגירושין לרב שמואל בן חפני גאון ,מהדורת י"צ שטמפפר ,ירושלים תשס"ט,
עמ' .66
19במונח זה נעשה שימוש גם בפירושו של רב שרירא למסכת שבת .ראה :ד' גרינברגר' ,פירוש מילים
ממסכת שבת לרב שרירא' ,גנזי קדם ,ט (תשע"ג) ,עמ' ;133וכן במילון 'כתאב אלחאוי' לרב האיי גאון.
עיין :א' ממן' ,שרידי מילון "כתאב אלחאוי" לרב האי גאון מאוסף טיילור־שכטר' ,תרביץ ,סט (תש"ס),
עמ' .380
2 0את הרי"ף שהיה בן דורו אין הוא מצטט כלל .ייתכן שחיבורו ההלכתי של הרי"ף עדיין לא התפשט
בספרד כאשר כתב ריצ"ג את פירושו .כמו כן ,הייתה מחלוקת בין הרי"ף לריצ"ג ,אם כי מסתבר שהיא
התלקחה מעט לפני מותו של ריצ"ג .ראה :ספר הקבלה (לעיל ,הערה ,)6עמ' .64
