Page 19 - etmol_05

‫מאת א‪.‬ב‪ .‬ריבלין‬ ‫הבישוף הבלומר‬

‫‪Pi‬‬

‫ליח‪ ,‬רק בודדים נתפתו לו‪ .‬ה­‬ ‫ברלין ‪ :‬״רואה אני את ההגמו­‬ ‫לאחר שארץ־י^ראל הוחזרה‬
‫רבנים הכריזו חרם על כל מי‬ ‫ניה הראשונה של הפרוטסטנ­‬ ‫לחיק הקיסרות התורכית בעז­‬
‫טים בירושלים בר קיי מ ת; ב­‬ ‫רתן של אנגליה‪ ,‬אוסטריה‪-‬הת‪-‬‬
‫שייעזר בו ואחר‪-‬כך פתחו ב­‬ ‫עזרת האל קרובה גאולתו של‬ ‫גריה ופרוסיה ב‪ — 1840-‬נפתח‬
‫מאבק גדול במיסיון ובפיתוייו‬
‫שנמשך שנים רבות ואמנם הצ­‬ ‫עם ישראל״‪.‬‬ ‫הפתח להתערבות גדולה יותר‬
‫ליחו לעמוד בפני המאמצים וה­‬ ‫הוא התכוון ל״גאולת נשמ­‬ ‫של מעצמות אירופה בארץ ואנ­‬
‫כספים הרבים שהקדישו המי­‬ ‫תם״ של יהודי ירושלים‪ ,‬אלא‬ ‫גליה ופרוסיה הפרוטסטנטיות‬
‫סיונרים במטרה לנצר יהודים‬ ‫שהם לא הסכימו לדעה זו וכא­‬
‫שר הגיע הבישוף החדש לירו­‬ ‫הגיעו לידי הסכם לייסד בירוש­‬
‫דווקא בארצם‪...‬‬ ‫שלים‪ ,‬במארס ‪ ,1842‬נתקבל ב­‬ ‫לים עדה פרוטסטנטית‪.‬‬
‫יש לציין‪ ,‬כי הבישוף מיכאל‬
‫אלכסנדר היה מגן על היהודים‬ ‫זלזול על‪-‬ידי יהודי העיר‪.‬‬ ‫אנגליה ופרוסיה הגיעו גם ל­‬
‫מפני השלטונות התורכיים ב­‬ ‫אלכסנדר הגיע לארץ‪-‬ישראל‬ ‫כלל הסכם בדבר המועמד לכהו­‬
‫כל עת מצוא‪ .‬יחד עם ששים‬ ‫באניה מיוחדת ומיפו לירוש­‬ ‫נת הבישוף לעדה החדשה ‪ :‬מיכ­‬
‫מומרים אחרים פירסם מחאה‬ ‫לים יצא בשיירה גדולה ובה‬ ‫אל שלמה אלכסנדר‪ ,‬שנולד ב­‬
‫נגד עלילת הדם בדמ>!\ק‪ .‬הוא‬ ‫אשתו וששת ילדיו‪ ,‬מזכיר‪ ,‬קונ­‬ ‫פרוסיה להורים יהודים והת‪-‬‬
‫לא הספיק לכהן זמן רב ב­‬ ‫סול בריטניה ורב‪-‬החובל וששה‬ ‫אזרח באנגליה‪ .‬במשך שנים‬
‫ירושלים ומת בשנת ‪ .1845‬על‬ ‫אחדות שימש חזן ושוחט ב­‬
‫מצבתו בבית‪-‬הקברות הפרו­‬ ‫קציני‪-‬ים בריטיים‪.‬‬ ‫קהילה היהודית של העיר פלי‪-‬‬
‫טסטנטי שבמורד הר‪-‬ציון חקו­‬ ‫מות‪ ,‬עד שהתנצר ושימש שליח‬
‫קה כתובת בעברית‪ ,‬באנגלית‪,‬‬ ‫לרשותו של אלכסנדר הועמ­‬ ‫המיסיון בלונדון ובדנציג ומו­‬
‫גרמנית ויוונית‪ .‬לאחר מותו‬ ‫דו כספים רבים והוא הרחיב‬ ‫רה לעברית לכהני‪-‬דת נוצרים‪.‬‬
‫שלחו המומרים בירושלים‪ ,‬ש­‬ ‫את בית‪-‬החולים האנגלי בירו­‬
‫מספרם היה כשלושים‪ ,‬איגרת‬ ‫שלים שנוסד שלוש שנים לפני‬ ‫הוא היה‪ ,‬איפוא‪ ,‬בעל שלוש‬
‫כן ופתח גם בית‪-‬מרקחת שה‪-‬‬ ‫מעלות ; יליד פרוסיה‪ ,‬אזרח אנ­‬
‫תנחומים לאשתו‪.‬‬ ‫רוקח שלו היה גם הוא מומר‪,‬‬ ‫גליה וממוצא יהודי‪ ,‬ושולחיו‬
‫שבא עם הבישוף מאנגליה‪ .‬הוא‬
‫הבא אחריו היה כבר ״נוצרי‬ ‫פתח גם מעין ״בית‪-‬ספר למו­‬ ‫קיוו שיצליח ״למשוך״ לעדתו‬
‫טהור״ — הבישוף גובט מ‪-‬‬ ‫מיהודי הארץ‪.‬‬
‫שווייץ‪ ,‬שכיהן במשרה זו ‪33‬‬ ‫מרים״ ובית‪-‬ספר למלאכה‪.‬‬
‫הבישוף אמנם ניסה לנצר‬ ‫ברון כריסטיאן בונזין‪ ,‬שהיה‬
‫שנה‪.‬‬ ‫יהודים בירושלים אבל לא הצ­‬ ‫ציר פרוסיה בלונדון ופעיל ב‪-‬‬
‫״שידוך״ זה‪ ,‬כתב לממשלתו ב­‬

‫‪19‬‬