Page 15 - etmol_05

‫בדיני המעשרות בפרט ובמצוות ה­‬
‫תלויות בארץ בכלל‪ ,‬על מנת לשמר‬
‫את יישובה היהודי של ארץ‪-‬ישר‪-‬‬
‫אל‪ ,‬לאור ההכבדה במיסוי מצד ה­‬
‫שלטונות הרומיים‪ .‬רבי ינאי‪ ,‬רבה‬
‫של החבורה‪ ,‬התיר את הזריעה ב­‬
‫שנת השמיטה מפאת כובדה של‬
‫הארנונה •‪ -‬מיסים מן היבול להח­‬
‫זקת הצבא והפקידות הרומיים‪ .‬כ­‬
‫כל הנראה‪ ,‬יש לראות היתר זה על‬
‫רקע הכבדת עול המיסים בתקופת‬
‫האנרכיה שברומי במאה השלישית‪,‬‬
‫כאשר חילופי קיסרים תכופים‪ ,‬מרי­‬
‫בות מבית ואויבים מבחוץ‪ ,‬הביאו‬
‫את רומא למשבר כלכלי עמוק‪ ,‬אשר‬
‫הביא בין היתר להחמרה במיסוי‪.‬‬
‫ברור כי רבי ינאי ותלמידיו‪ ,‬שפרנ­‬
‫ס תם היחידה היתה בחקלאות‪ ,‬סב­‬
‫לו במיוחד ממס זה‪ ,‬וודאי כי לא‬
‫היה בכוחם לשלמו בשנת השמיטה‪,‬‬
‫אלא אם כן יעבדו בה את האדמה‪.‬‬

‫יותר עצמאות‬

‫לאחר מותו של רבי יהודה הנשיא‬ ‫הגליל נימי חכמי התלמוד‬
‫נוצרה הפרדה בין הנשיאות שהיוו­‬
‫תה את ההנהגה המדינית‪-‬חילונית‪,‬‬ ‫סוגם של דבי רבי ינאי‪ ,‬עם כל ה­‬ ‫יש לציין‪ ,‬כי רבי ינאי הוא אף בעל‬
‫לבין הסנהדרין שהיווה את השל­‬ ‫ריחוק בזמן מן החבורות מימי ה­‬ ‫המימרה ‪ :‬״אין ונלמיד חכם רשאי‬
‫טון הדתי‪-‬רוחני‪ .‬בתי‪-‬מדרש מקו­‬ ‫בית‪ ,‬הרי אורח‪-‬החיים בהן היה‬ ‫לעמוד מפני רבו‪ ,‬אלא שחרית וער­‬
‫דומה במידה מסויימת לזה של הח­‬ ‫בית‪ ,‬כדי שלא יהיה כבודו מרובה‬
‫מיים רבו אז ונתאפשרה להם יותר‬ ‫בורות מימי הבית‪ ,‬ואף הן הקפידו‬ ‫מכבוד שמים״ )ב׳ קידושין ל״ג‬
‫עצמאות מבעבר ביחס לבית‪-‬המד‪-‬‬ ‫על שמירת דיני הטהרה‪ .‬אופיינית‬ ‫ע״ב(‪ .‬אמנצ‪ 1‬מכלל לאו שבמימרה‬
‫הדוגמה של קהילה קדישא דבירו־‬ ‫זו ניתן להיווכח פעם נוספת עד כמה‬
‫רש המרכזי שנוהל בידי הסנהדרין‪.‬‬ ‫שלים‪ ,‬אשר החמירו בהלכות שהרה‬ ‫היה כבוד הרב מרובה בעיני חבורת‬
‫בית‪-‬המדרש של ״אילין דבי רבי‬ ‫במחלוקות ובדיונים שבספרות ה­‬
‫ינאי״ מהווה דוגמה מובהקת לכך‪.‬‬ ‫תלמודית‪ .‬נראה‪ ,‬כי דומים היו פני‬ ‫תלמידיו‪.‬‬
‫בנוסף אליהם פעלו גם חבורות חכ­‬ ‫הדברים אצל אילין דבי רבי ינאי‪,‬‬
‫מים אחרות‪ ,‬כמו ״רבנן דקיסרין״‬ ‫ומסופר על ריש לקיש אשר בא ל­‬ ‫דיני שהרה חמורים‬
‫)קיסריה(‪ ,‬״חכמי הדרום״‪ ,‬״רבנן‬ ‫בקר אצל בני הקהילה בעכברה‪,‬‬
‫דנוה״ )בגולן( ועוד‪ ,‬שאמנם נראה‪,‬‬ ‫וציין‪ ,‬כי לעומתם הוא מצוי בדרגה‬ ‫לימוד התורה אמנם הפן לעיקר‬
‫כי חבריהן חיו חיי שיתוף כמו ה­‬ ‫אחרי חורבן הבית השני‪ ,‬אולם לא‬
‫חבורה שבעכברה‪ ,‬אולם נתבצעה‬ ‫של עם־הארץ לטהרות‪...‬‬ ‫בטלו המצוות הפולחניות‪ ,‬ואפילו‬
‫בהם יצירה רוחנית שקודם לכן הי­‬ ‫החבורות שמרו על יחסי ם שו­‬ ‫אלה ששמירתן היתה בזיקה לבית־‬
‫תה נתונה בידי הסנהדרין בלבד‪.‬‬ ‫בים עם סביבותיהן‪ .‬אילין דבי רבי‬ ‫המקדש‪ ,‬והדברים אמורים במיוחד‬
‫עם זאת לא פעלו בתי‪-‬מדרש אלה‬ ‫ינאי יכולים לשמש עבורנו דוגמה‬ ‫ביחס לשמירה על חוקי הטהרה‪.‬‬
‫בניגוד לסנהדרין‪ ,‬אלא יד ביד עמה‪,‬‬ ‫נאה לחבורה אשר מצד אחד מהווה‬ ‫המשך קיומן של מצוות מתחומים‬
‫אפילו אילין דבי רבי ינאי‪ ,‬עם שהיוו‬ ‫חברה סגורה‪ ,‬אך מצד שני לא הפ­‬ ‫אלה היה מ תון התקווה של ״מהרה‬
‫חבורה סגורה‪ ,‬שמרו על קשר עם‬ ‫יבנה בית המקדש״‪ ,‬ומתון המג­‬
‫מוסדות ההנהגה של האומה‪ ,‬וב­‬ ‫רישו את עצמם מעל העם‪.‬‬ ‫מה למנוע א ת היווצרותו של חללי‬
‫ספרות התלמודית מצויות שאלות‬ ‫בני יישובי הסביבה פנו אל אילין‬ ‫עמוק מדי עקב חורבן הבית‪ .‬בימי‬
‫שהם מפנים אל רבי יוחנן בר נפחא‪,‬‬ ‫דבי רבי ינאי בשאלות שהטרידום‬ ‫הבית השני עצמם היתה הקפדה‬
‫אשר היה אב‪-‬בית‪-‬הדין של הסנהד­‬ ‫בענייני הלכה הנוגעים לחיי יומיום‪,‬‬ ‫רבה על שמירת דיני הטהרה במפ­‬
‫רין בטבריה בימיהם‪ .‬מתברר‪ ,‬אי­‬ ‫כך לדוגמה מתווים אילין דבי רבי‬ ‫לגת הפרושים‪ .‬גם בני כת ים המלח‬
‫פוא‪ ,‬כי בני בית‪-‬המדרש שבעכברה‬ ‫ינאי דרך המאפשרת עקיפה של‬ ‫ידועים בחומרותיהם המפליגות ב­‬
‫לא יצרו להם תורה משלהם‪ ,‬אלא‬ ‫נושאי הטהרה‪ .‬חבורות החכמים מ­‬
‫כפפו את עצמם לנשיאות ולסנהד­‬ ‫חוקי המעשרות‪ ,‬במגמה לפטור חלק‬
‫מהיבול מן המעשר‪ .‬גישה זו מש­‬
‫רין ככל יישובי ישראל‪.‬‬ ‫תלבת במגמה הכללית של הקלה‬
‫וכך — בחבורות‪ ,‬בבתי‪-‬מדרשות‪,‬‬
‫ביחידים ובצוותא‪ ,‬נמשכה הפעילות‬

‫הרוחנית בארץ׳ •‪ 200‬שנה לאחר‬
‫חורבן בית‪-‬המקדש ועוד הרבה שנים‬

‫אחר‪-‬כך‪.‬‬

‫‪15‬‬