Page 12 - etmol_05

‫פיוטים מהגניזה‬

‫החוקר מנחם זולאי גילה בגניזה הקאהירית שני פיו­‬

‫זמר לחמשה עשר ב שבט‬ ‫טים שחוברו במאה התשיעית לערך‪ ,‬על־ידי יו‪v‬דה הלוי בן‬
‫הלל )אין זה המשורר יהודה הלוי מחבר ״ציון ר^לא תשאלי״(‬

‫לילדי אר ץ ישראל‪.‬‬ ‫ומפיוטים אלו מסתבר‪ ,‬שט״ו בשבט נחוג בגליל כבר לפני‬

‫‪ 1100‬שנה‪.‬‬

‫אבל בעדויות אלו ובאחרות אין זכר למינהג של נטיעת‬

‫עצים‪ .‬הפסוק ״כי תבואו אל הארץ ונטעתם״ לא יוחד לט״ו‬

‫בשבט‪ .‬לפי המשנה א׳ בשבט הוא אחד מארבעת ראשי שנים ‪,‬‬

‫א׳ בניסן — למלכים ולרגלים‪ ,‬א׳ באלול — למעעזר בהמה‪,‬‬

‫?נף ךננים הזמיר‬ ‫הנה הצפרים‬ ‫א׳ בתשרי — לשנים ולשמיטין וא׳ בשבט — לאילנות‪ .‬בית‬

‫המעיופפים השרים‪. ,‬יוזי^י^ז מראש אמיר‪,‬‬ ‫הלל קבע את ראש השנה לאילנות ביום ט״ו בשבט‪ ,‬ודחק‬
‫את גירסת בית שמאי‪ ,‬שקבעו את א׳ בשבט‪ .‬המשנה אגב‪,‬‬

‫צפרים נאמנ‪1‬ת‬ ‫;עו מאו עטו‬ ‫איננה גורסת‪ ,‬כי ב״ראש השנה לאילנות״ — יש צורר לנטוע‬

‫‪I V; V‬‬ ‫• ‪•T‬‬ ‫עצים‪ ,‬אלא קובעת תאריך אחר‪ ,‬א׳ בתשרי‪ ,‬שהוא ״ראש‬
‫השנה לשנים ולשמיטין וליובלות‪ ,‬ל נ ט י ע ה ולירקות״‪.‬‬
‫‪A‬‬ ‫מראש קנה לאלנות‪,‬‬ ‫זעו דאו שטו‪,‬‬
‫‪T » ^T‬‬

‫בכנפיה‪,‬ם ינמנפו בנעם רזשתפכנה‬ ‫כיום משמש ט״ו בשבט כחג הנטיעות ורבבות ילדים‬

‫׳‪V‬‬ ‫ומפיהם יצפצפו‪ ,‬אירתנו סברמ^ה‪.‬‬ ‫ומבוגרים יוצאים ביום זה לנטוע עצים‪ .‬נדמה לנו שזהו מינהג‬
‫מדורות‪ ,‬אולם כאמור‪ ,‬הוא נתחדש בזמן החדש‪ .‬מתי התחילו‬

‫יריעו ירננו‬ ‫לנטוע עצים בארץ בט״ו בשבט‪ ,‬היכן ומי הנהיג מינהג זה?‬

‫ומצוף האמרים‬ ‫יהגיו ינגנו‪,‬‬ ‫יש על כך גירסות רבות‪ ,‬אולם נראה שבזכרון־יעקב‪ ,‬המושבה‬
‫ונעימות יזמרו‬ ‫שבחיק־הכרמל — נולד חג הנטיעות‪.‬‬
‫מפי הצפרים‪,‬‬ ‫האביב יבשרו‪,‬‬
‫שורו נא שורו נא‬ ‫היה הדבר בט״ו בשבט בשנת תר״ן‪ ,‬לפני ‪ 86‬שנים‬
‫מוסר הקמל נחנו‬ ‫האביב הנה בא!‬ ‫)‪ .(1890‬חבורה קטנה של ילדים יצאה מבית־הספר של זכרון־‬
‫יעקב בלוויית מנהל בית‪-‬הספר‪ ,‬החזיקה שתילים קטנים ב­‬
‫לקח לקחנו‪,‬‬ ‫»» * ♦ ‪T‬‬ ‫ידיה ונטעה עצים בחוצות המושבה‪ .‬כך נולדה מסורת ארצ‪-‬‬
‫יעזראלית חדשה של נטיעת עצים בט״ו בשבט‪ .‬לא עבר זמן‬
‫מהמה נריע‬
‫‪- •T‬‬ ‫‪T •• T‬‬ ‫רב והנוהג פשט בכל הארץ‪.‬‬
‫יוזם המסורת היה זאב יעבץ‪ ,‬סופר‪ ,‬חוקר והיסטוריון‪,‬‬
‫וךננ‪1‬ת נמיע‪,‬‬

‫מצפרים נפרחה‬ ‫כלם מה חרצו‬ ‫שניהל בסוף המאד‪ ,‬הקודמת את בית‪-‬הספר בזכרון‪-‬יעקב‪.‬‬
‫» ‪TT V‬‬ ‫יעבץ הגיע לארץ ב‪ ,1887-‬יש‪ 3‬בכפר יהוד‪ ,‬ליד פתח‪-‬תקוה‪,‬‬
‫ששימש אז כמרכז לאנשי‪-‬רוח‪ .‬יחד עמו ישבו בכפר יואל‬
‫נשירה נשמחה‪,‬‬ ‫מה אצו מה רצו‪,‬‬ ‫משר‪ ,‬סלומון‪ ,‬יחיאל מיכל פינס‪ ,‬הרב מרדכי גימפל יפה‪ ,‬חוקר‬
‫• ‪» T:‬‬ ‫‪T•T‬‬ ‫‪ t-‬׳‬ ‫‪t‬ד‬ ‫תולדות ארץ‪-‬יעראל אריה לייב פרומקין ואליהו ספיר‪ ,‬גיאו­‬
‫גרף ובלשן‪ .‬ביהוד ך‪,‬חל יעבץ לכתוב את עבודת חייו‪ ,‬״תול­‬
‫השדה נרוצה‬ ‫ישישו יעזו‬
‫‪» T VT -‬‬

‫במךחב נפוצה‪,‬‬ ‫יגילו יעלזו‪,‬‬

‫ליה נברך נברכה‬ ‫אכרה נ־וצה ועגור‬ ‫דות ישראל״‪ ,‬שיצא לאור ב‪ 13-‬כרכים‪ .‬מיהוד שלח מכתב‬
‫באו הנה לגור‪,‬‬ ‫לברון רוטשילד ובו פירט תכנית לימודים לבתי־ספר בארץ‪.‬‬
‫שבע‪1‬למ‪ 1‬ככה‪.‬‬
‫י»‬ ‫‪t ^ iV‬‬

‫הצעה לארבעה חגים‬

‫יעבץ נתמנד‪ ,‬למנד‪,‬ל בית‪-‬הספר של פקידות הברון ב‪-‬‬

‫זכרון‪-‬יעקב וגם שימש כרב המושבה‪ .‬הוא הוציא לאור כתב‪ -‬ל ! א ר ץ ?‪1‬‬
‫עת ספרותי בשם ״הארץ״ והציע‪ ,‬בין השאר‪ ,‬לחוג בבתי‪-‬‬

‫הספר את ״חג השלום״ בט״ו באב‪ ,‬״ביום אשר שקטה מלחמת ‪/‬‬

‫האזרחים בימי הגבעה ושבט בנימין הותר לבוא בקהל״‪ ,‬את‬

‫ל״ג בעומר‪ ,‬את חנוכה ואת ט״ו בשבט‪.‬‬

‫״למען חבב את הנטעים‪ ,‬נטעי הארץ אשר נתן ה׳‬

‫לאבותינו לשבוע מטובם‪ ,‬ולד‪,‬תענג מיופיים‪ ,‬יש לבית‪-‬הספר‬

‫‪m‬ב ‪:‬‬ ‫לעשות יום טוב את היום אשר נועד מימי קדם בישראל ל­‬

‫ראש השנה לאילנות‪ ,‬לערוך בו במערכת‪ ,‬ברוב חן והדר‪ ,‬את‬

‫העצים‪ ,‬הנטעים‪ ,‬השושנים והפרחים‪ ,‬ככל אשר יעשו בארצות‬

‫ירושלם‬ ‫אירופא בראשון לחודש מאי״‪ .‬יעבץ ביקש גם לדגנים כמקצוע‬
‫חשוב בבתי‪-‬הספר את ״ידיעת הנטעים לתולדותם״‪ .‬הוא ציין‬

‫את חשיבות שיעורי ד‪,‬ד‪,‬תעמלות לכושר הגופני של הדור ה­‬

‫‪fkkfim‬‬ ‫חדש בארץ‪.‬‬

‫י‪-‬ר■ י׳י;«‪fSS*, iS‬״•►‪ftK 67^: wH‬‬ ‫ובחג ט״ו בשבט היחיד שבו שד‪,‬ה בזכרון־יעקב כמנהל‬

‫בית‪-‬הספר‪ ,‬שכן הוא סיים את עבודתו שם כעבור זמן לא רב‬

‫— יצא יעבץ עם תלמידיו לנטוע עצים ולשתול פרחים‪.‬‬

‫‪12‬‬