Page 13 - etmol_05

‫ד‪,‬מינר‪,‬ג היפה והמועיל — נטיעת עצים בראש השנד‪ ,‬לאילנות‪.‬‬ ‫בלה אפלבוים־פסקל היתה באותם ימים תלמידה של‬
‫מה גדול ערך החג הזד‪ ,‬בהשיבבם לארץ הנשמה את נטיעותיה״‪.‬‬ ‫יעבץ והיא סיפרה בזקטתה זכרוטת על אותה נטיעה קטנה‪,‬‬
‫בשנת תרס״ח )‪ (1908‬הכריז מרכז אגודת המורים רש­‬
‫מית‪ ,‬כי ט״ו בשבט יהיה לחג נטיעות‪ .‬באותה שנה יצאו‬ ‫שהיתר‪ .‬ראשונה לחגיגות רבות‪.‬‬
‫תלמידי שלושד‪ ,‬בתי‪-‬ספר ביפו)בית‪-‬הספר לבנות‪ ,‬בית־הספר‬ ‫יעבץ אף כתב שיר לט״ו בשבט‪ ,‬הזמר הראשון לחג זר‪,‬‬
‫של ״עזרה״ והגימנזיה העברית( לטיול נטיעות במקוה‪-‬ישראל‪.‬‬ ‫ושמו ״זמר לחמשד‪ ,‬עשר בשבט לילדי ישראל״‪ .‬כעבור כמה‬
‫כעבור שנה‪ ,‬בט״ו בשבט תרס״ט‪ ,‬התקיימה ביפו‪ ,‬על מגרש‬ ‫שנים הלחין א‪ .‬מ‪ .‬ברנשטיין מנגינה לשיר ומהארץ יצא זמר‬
‫״בנק אנגלו פלשתינה״‪ ,‬חגיגת נטיעות מרשימה — ‪ 500‬תל­‬ ‫ט״ו בשבט לגולה ונדפס באחת החוברות הראשונות של שבו­‬
‫מידים — כדברי העתון מאותם ימים — ״פשטו על השדר״‬
‫נטעו נטיעות של גפנים‪ ,‬תאנים‪ ,‬רימונים ושקדים ולאחריהן‬ ‫עון הילדים העברי ״עולם קטן״‪.‬‬
‫התעמלו הילדים‪ ,‬שרו שירים נעימים תחת כיפת השמים‬ ‫מזכרון־יעקב עבר יעבץ לירושלים‪ ,‬שוטט סביב לה‬
‫ומורה ההתעמלות האדון אורלוב סידר תהלוכה מצדינת‪ ,‬מאו‪-‬‬ ‫עם מיתקן פרימיטיבי לייבוש צמחים וליקט פרחים‪ .‬בשנת‬
‫חדד״ מכל התלמידים‪ .‬באי‪-‬כוח הבנק כיבדו את הילדים ב‪-‬‬ ‫תרנ״ב ־ ‪ — 1892‬הוציא לאור בירושלים אלבום מפואר בשם‬
‫״טל שושנים״ או ״הטבע והשיר נשקו״ ובו פרחים מיובשים‬
‫מגדנות ופירות הארץ״‪.‬‬ ‫המודבקים על דפי נייר ומול כל פרח מיובש — שיר עברי‪,‬‬
‫אותה שנד‪ ,‬נטעו גם אנשי ״השומר״ נטיעות במסחה‬ ‫כל פרח וכל שיר מוקדשים לאיזור אחר בארץ‪ .‬צבע הדפום‬
‫הוא זהב והנייר ור‪,‬כריכה מד‪.‬ודרים‪ ,‬מעבר למקובל באותם‬
‫בגליל‪.‬‬ ‫ימים‪ .‬בהקדמה לאלבום זה ״מירושלים — לבניה״ כותב יעבץ‪:‬‬
‫״באוצר הקטן הזה היו ניב שפתנו ותנובת אדמתנו לשפה אחת‬
‫שדרות רוטשילד‬ ‫ולדברים אחדים — הפרח יתן קולו כשיר והשיר יתן ריח‬
‫ניחוח‪ ,‬יפה אלבום זה למזכרת אהבה‪ ,‬למתנת חתונה‪ ,‬למתנת‬
‫בשנת תר״ע — ‪ — 1910‬שנתד‪ ,‬הראשונה של תל‪-‬‬ ‫בר‪-‬מצוה ועל כולם‪ ,‬לתפארת הבית‪ ,‬לעלות על שולחן הטרק­‬
‫אביב‪ ,‬התקיימה בד‪ .‬חגיגת נטיעות ראשונה בשדרות רוטשילד‬
‫לעתיד‪ .‬לכבודה כתב ש‪ .‬בן‪-‬ציון את שיר הנטיעות הראשון‬ ‫לין בבתי הנכבדים ועל שולחן התמרוקים לבנות ציון״‪,..‬‬
‫לט״ו בשבט כדוגמת השיר ״אויפן פריפטשיק״ ולאותו הלחן‪:‬‬ ‫יעבץ אף חידש חידושי לשון רבים‪ ,‬אותם פירסם ב‪-‬‬
‫כתבי‪-‬עת ובמאספים שהוציא לאור בירושלים‪ .‬בין חידושיו‬
‫״מרחב שדה וירק עצים ‪ /‬ילדים נושאים את ‪ /‬שם‬ ‫המלים שרפרף‪ ,‬שקיק‪ ,‬שעוונית‪ .‬הוא גם שד‪,‬חל להשתמש ב­‬
‫הרבי לתלמידים ‪ /‬מורד‪ ,‬אלף‪-‬בית‪ / .‬זאת התורה ילד‬
‫חמד ‪ /‬למדו‪ ,‬שמרו נא‪ / 5‬נטעו‪ ,‬זרעו‪ ,‬זאת הארץ ‪/‬‬ ‫צורת הקטנה בלשון‪ ,‬כמו כלבלב‪ ,‬ירקרק‪.‬‬

‫תור האביב בא״‪.‬‬ ‫החג מתפשט‬

‫בשנת תרע״ג )‪ (1913‬יצאו ‪ 1500‬תלמידי בתי‪-‬הספר‬ ‫בעקבותיו של זאב יעבץ החלו מורי המושבות לד‪,‬נר‪,‬יג‬
‫בירושלים לחגיגות נטיעד‪ ,‬במושבד‪ ,‬מוצא ומאותם ימים החל‬ ‫חגיגות נטיעה בט״ו בשבט ובראשם שמחה וילקומיץ‪ ,‬שהיה‬
‫מלווד‪ ,‬את טקסי הנטיעד‪ ,‬ואת חגיגות ט״ו בשבט שירם של‬ ‫תחילה מורה ברחובות ואחר‪-‬כך בראש‪-‬פינד‪ .,‬וילקומיץ ״יצא‬
‫יש״י אדלר וחנינא קרצ׳בסקי! ״משוש לך ארץ חמדתנו״‪.‬‬ ‫אל החוץ״ — הוא ניהל רבים משיעוריו בשדר‪ ,‬וטיפח בבית‬
‫הילדים היו פוסעים בין הנטיעות ושרים‪ :‬״בגיל ושיר חוצץ‬
‫יצאנו ‪ /‬המעדרים על הכתפים ‪ /‬מתת הבאנו לך כולנו ‪/‬‬ ‫ספרו את עבודת הגננות‪.‬‬
‫המורה ח‪ .‬ל‪ .‬זוטא‪ ,‬שד‪,‬ורה ביפו ואחר‪-‬כד בירושלים‪,‬‬
‫שתילי תפארת בידים״‪.‬‬ ‫התקנא במורי המושבות המקיימים את חג הנטיעות בט״ו ב­‬
‫טקסי הנטיעות התפשטו והקרן‪-‬ר‪,‬קיימת הפכר‪ ,‬אותם‬ ‫שבט ואילו הוא כ״מורה עירוני״‪ ,‬אינו מצליח לעשות זאת‬
‫לאירוע מרכזי בט״ו בשבט‪ .‬חג הנטיעות שר‪,‬נד‪,‬יג זאב יעבץ‬ ‫וכתב בעתון ״השקפה״ בי״ט שבט תרס״ד )‪ : (1904‬״מקנא אני‬
‫בכם חברי המורים אשר במושבות שיכולים אתם לקיים את‬
‫— היה לחג גדול לילדים ולמבוגרים‪.‬‬

‫ילדי תל‪-‬אביב שזה עתה נוסדה‬
‫מתכנסים לחג הנטיעות הראשון‬

‫‪13‬‬