Page 7 - etmol_05
P. 7
בירושלים כרו התושבים כבר בימי בית-ראשון 15בריכות. מ;i j
12מהן קיבלו את מימיהן משטפונות הגיאיות ושלוש קלטו
מים מתעלות מיוחדות .זהו המקור היחיד בירושלים ,שרוב נקבת השילוח שחפרו מהנדסי המלך חזקיה
מימיו אינם טהורים .ממדי הבריכות היו כדי 170מטר לאורך להעברת מי הגיחון
וכ 67-מטר לרוחב .עומק מירבי היה 21מטר .האפשרות
לחציבת בריכות היא טופוגרפית! כי ירושלים שוכנת בקר בורות המים
בת פרשת המים הארצית ,היא בנויה על כמה גבעות ,ומוק
פת גיאיות גדולים וקטנים שניתן לסבור אותם .הבריכות הארכיאולוג ו .פ .אולברייט סבר ,שרקוויית מי גשמים
הגדולות שימשו גם להגנה על חומות העיר ושעריה! והאב בבורות היא המצאה ישראלית .לאחר שבני ישראל נאחזו
נים שנחצבו מהן שימשו לבניה רבת ממדים )בכותל המערבי בהר ,הם חצבו בורות וטחו אותם בסיד ,כי סלע הגיר הקשה
נחשפה אבן שאורכה 23מ׳ ומשקלה כ 450-טונות( .מימיהן הוא סדוק מטבעו ומחלחל מים )ירמיהו ב׳ י״ג( .הסקרים
שימשו לרחצה ,לבנייה ,לתעשיה ,להשקיית הבהמות ולגידולי הארכיאולוגיים האחרונים מעידים ,שיישובי ההר הישראליים,
הוקמו באתרים שאין בהם מים חיים ,לעומת רוב היישובים
השלחין. הקדומים שהוקמו ליד מעיינות .יתכן שהמצאה חלוצית זו
פתחה את הדרך לשאר עממי המזרח הקדמון להתנחל בהר
אמות־המים במקומות שאין בהם מים זורמים .ואכן גם התפשטות העיר
ירושלים מערבה לעיר העליונה בימי בית־ראשון ,כשם ש
אמות-המים מסמלות את יציבות השלטון ועושרו ,ואת גודל מעידות התגליות האחרונות של הפרופ׳ נ .אביגד ,היא תוצאה
העיר ותחומי התפשטותה ,רובן המוחלט של אמות-המים ב של חציבת בורות מים בכל בית להקודית מי הגשם ,היור
ארץ נבנו ביישובים שבחבלים נמוכים ,כי קל היה למשוך דים באיזור ירושלים בכמות של כ 600-מ״מ בשנה .במלחמת
אליהם מים בשיפוע הנראה לעין .אולם גולת הכותרת בכל השחרור היו בירושלים היהודית 1053בורות ,שהכילו כמיליון
מפעלי המים בארץ היו שתי אמות-המים לירושלים! התח
תונה׳ שהיא קרוב לוודאי יהודית ,והעליונה הרומאית .מוצא מטר-מעוקב מים ,והם הצילו את תושבי העיר מצמא.
האמה התחתונה הוא בהר חברון בגובה 820מטר מעל פני
הים ,ואורך פיתוליה 68קילומטר! סיומה בהר הבית בגובה הבריכות
750מטר .המרחק בקו אוויר מהמקור הוא 20קילומטר בלבד.
כמות מימי המעיינות שזרמו באמה היו 60מטר-מעוקב בשעה, ברוב ערי הארץ מצויות היו בריכה אחת או שתים ,אולם
ובדרכם אף עברו כמה מנהרות .המתמיה הוא כיצד הצליחו
הקדמונים לתכנן את האמה ,שהפרשי הגובה שלה הם 70מטר I 1יי ‘
בלבד ,בחבל הררי ומבותר ,כשאין רואים מהמוצא את המבוא ז
ידוע שירושלים היא העיר הנמוכה ביותר בין הערים החשו ל ' ? ל v ^ 7׳י־ד ז«< >»־ר>.-3/ז■'׳ ז •7
בות שנבנו על גב הרי יהודה ,ולפיכך היא ח מ ה יותר ,ופי-
רותיה מבכירים בהשוואה לענבי חברון האפילים ,עקב גובהם ]תמה[ הנקבר ,ןזד ,הןה ךבר ד,נקבת ? :עד ]?נםם ד,תןבם את[
הרב וקרירותם היחסית .דומה שעובדה זו הקלה על הבנאים
שבאותם הימים לא היו להם מכשירים מדעיים לבדוק את ובעוד ץלקז אמת לה5ק]ב נץמ[» קל א׳ז ק הגךזן;א^ אל רעו
גובה ההרים ,להבחין בגובהם של מקורות מי האמה מפני
ירושלים .מוצא האמה העליונה — הרומאית — הוא בגוש רא אל רעו ? הןת ןדה ב^!ר ;9מין ]ומ]ץמ[אל וביםה
עציון ,בגובה 870מטר ומבואה ב״מגדל דוד״ בגובה של 780
נקבר ,הכו ד,ה?בם א^י לקליי ריי גתו ?י5ךזן מלכי]•[
מטר! אורכה 18קילומטר ושיפועה 90מטר. המלם מן ד,מוצא אל ד,בךכה במאתלם ןאלף אמה ומ]א[
בסיכום ,לא היתה עיר בכל חבר הרי יהודה שתנאיה הגיאו ת אמהד,ןד1,צ3הד(,נרעלראקזד,הצב]ם[
לוגיים והטופוגראפיים איפשרו אספקת מים בדרכים כה רבות
כמו ירושלים .אין אנו מכירים הרבה ערים עתיקות דומות כתובת ההקדשה המתארת את חפירת נקבת השילוח.
לירושלים ,שכל מחשבת ראשיה ותושביה ומאמציהם הטכנו נתגלתה ב 1880-ונמצאת כיום במוזיאון בקושטא.
לוגיים היו נתונים לפתרון בעיית המחסור במים.
בצל האמצעים
נדמה שכל האמצעים נשתעבדו לאגירת מים מכל אתר ואתר
וכל מיבנה העיר ומחוצה לה נבנה והותאם לשם ניצול מקו
רות המים מעל לפני הקרקע ומתחתם ! מי הגשמים נאספו מעל
גגות הבתים על-ידי מרזבים וזרמו לבורות הכרויים בסלע!
המים נצטברו בבריכות החצובות והבנויות על-ידי סיפור
הגיאיות שבתוך העיר ,ועל-ידי ריצוף כל חלקי העיר נוצלה
כל טיפת מי גשמים והוזרמה לבריכות .את המים שמחוץ
לעיר כיוונו בתעלות אל בריכות שמחוץ לעיר ובתוכה .מי
המעיינות המרוחקים הוזרמו לירושלים בתעלות משופעות
ופוזרו בעיר על-ידי רשת ענפה של מנהרות תת-קרקעיות.
מפני ניצול יעיל זה של הגשמים ,המעיינות ומקורות המים
לא צמאה ירושלים מעולם ,לא בימי שלום ולא בימי חירום.
וכך היתה ארץ-יעוראל אחת הארצות הראשונות באזורים
הצחיחים שבהן שבה פותחו מקורות מים שונים בצורות
מפתיעות ובתושיה רבה.
