Page 5 - etmol_05
P. 5

‫חלק קטן מאוד מייצורה של צפת נמכר‬              ‫של אלונים( ובצבעים אחרים במידה‬                                     ‫שלבי העיבוד‬
‫בארץ‪ .‬הרוב שווק במרחבי סוריה או‬               ‫פחותה‪ .‬מחיר בגד‪-‬אריג צבוע היה עולה‬
‫יוצא לארצות המזרח התיכון ומחח ל­‬               ‫כמעט כפליים מזה שלא נצבע )״לבן״(‪.‬‬                 ‫ואלו הם שלבי עיבוד הצמר עד היותו‬
‫גבולות הקיסרות התורכית הגדולה‪ .‬ארי­‬           ‫מלאכה מיוחדת במינה היתה גם הבטי‪-‬‬                                                         ‫לאריג !‬
‫גי צפת נחשבו בין הטובים והיקרים ו­‬            ‫שה‪ .‬זה היה התהליך היחידי בייצור ה­‬
‫מחירי הסוגים הטובים שביניהם השת­‬              ‫אריג שנעשה בכוח מכאני‪ ,‬בכוח המים‪,‬‬                  ‫א‪ .‬נ י ק ו י — רחצו את הגיזה ליד‬
‫ווה למחירם של אריגי ונציה שנחשבו‬              ‫באמצעות מיתקן שפותח באירופה שלוש‪-‬‬                  ‫מעין כדי להוציא ממנה לכלוך וגופים‬
‫למעולים שבאריגי הצמר‪ .‬האריגים היו‬             ‫מאות שנה קודם לכן‪ .‬מלאכת הבטישה‬                    ‫זרים‪ .‬אחר־כך הוציאו שמנים ומלחים‬
‫יקרים מאוד‪ .‬באותם ימים היתה חליפת‬             ‫נועדה להדק את הארג‪ ,‬לכווץ אותו ולע­‬                ‫טבעיים על־ידי שריית הצמר בתערובת‬
‫צמר ר כ ו ש ולא רק לבוש‪ .‬אותה היה‬             ‫שותו מקשה אחד‪ .‬בימים קדומים עשו‬                    ‫מים ושמן ושטיפתו במים זורמים‪ .‬ול­‬
‫האב מוריש‪ ,‬לאחר שלבשה עשרות שנים‪,‬‬             ‫מלאכה זו על‪-‬ידי דריכה ברגליים על גבי‬               ‫בסוף‪ ,‬מיון הצמר לפי תכונותיו המיוחדות‬
                                              ‫הארג שהיה מונח בשקע של סלע או ב­‬                   ‫ויעודו התעשייתי‪ .‬יתכן‪ ,‬כי התהליכים‬
           ‫לבנו ולעתים עברה גם לנכד‪.‬‬          ‫גיגית והעוסק במלאכה זו כונה קצר או‬                 ‫של שלב זה או לפחות הרחצה‪ ,‬נעשו‬
‫מחיר מטר אחד של אריג צמר ממין‬                 ‫רוגל )ומכאן השם עין‪-‬רוגל שליד ירו­‬
‫טוב )״ונציאני״( היר‪ ,‬שווה בצפת למחיר‬          ‫שלים ושקעי הסלע שלידו( או שבטשו את‬                             ‫עוד במקום מוצאו של הצמר‪,‬‬
‫של ‪ 300‬קילוגרם חיטה‪ .‬מחירו של בית‬             ‫הארג במחבטי עץ קטנים‪ .‬עד היום בוט‪-‬‬                 ‫ב‪ .‬ה כ נ ת ה מ ו ך — כדי להכשיר‬
‫בצפת עלה אז כמחיר ‪ 75‬מטר של ארג‬               ‫שים כך מאשפרי אריגי הצמר בימה של‬                   ‫את הצמר לטוויה יש להפוך אותו למוך‪:‬‬
                                              ‫עזה‪ .‬אולם המצאת הבטישה המכנית‬                      ‫לסיבים רכים וישרים‪ .‬לשם כך‪ ,‬או ש­‬
                         ‫מקומי טוב ורחב‪.‬‬                                                         ‫סרקו את הצמר או שניפצו אותו בעזרת‬
‫תעשיית אריגי הצמר של צפת הגיעה‬                                        ‫חסכה עבודה רבה‪.‬‬            ‫מפץ מיוחד‪ ,‬״מדף״ וקשת‪ ,‬כלים המקוב­‬
‫לשיאה בשנות הששים של המאה ה‪-‬‬                                                                     ‫לים עד היום לניפוץ צמר הגפן בשמי­‬
‫‪ .16‬היא היתה אחד המרכזים הגדולים‬               ‫מבטשות במקום רגליים‬
‫של ייצור אריגי צמר גם בקנה מידה עו­‬                                                                                            ‫כות ובמצעים‪.‬‬
‫למי‪ .‬ייצרו בה יותר ממיליון אמות )אמה‬          ‫למטה ^ פ ת‪ ,‬בגיא הטחנות‪ ,‬זרמו ה­‬                   ‫ג‪ .‬ה כ נ ת ה מ ט ו ו ה — המוך נמ­‬
‫— ‪ 68‬ס״מ(‪ 7500 .‬גברים‪ ,‬נשים‪ ,‬בני נוער‬         ‫עליון של נחל עמוד‪ ,‬היו טחנות קמח‬                   ‫סר לנשים שעסקו בטוויה‪ ,‬כלומר משכו‬
‫וגם ילדים עבדו בתעשיית האריגים ב­‬             ‫שפעלו בכוח המים‪ .‬אחדות מהן‪ ,‬כנראה‬                  ‫את סיביו ופתלום לחוטים‪ .‬עובי החוטים‬
‫צפת שכללה כ‪ 500-‬נולים‪ .‬מספר היהו­‬             ‫שלוש‪ ,‬הפכו למבטשות מכאניות‪ .‬גלגלי‪-‬‬                 ‫היה שונה לפי האריג שרצו להכין וכן‬
‫דים בעיר התקרב אז לשתי רבבות‪ .‬ערך‬             ‫המים הפעילו‪-‬הרימו פטישי עץ כבדים‬
‫התוצרת השנתית של האריגים הגיע ל‪-‬‬              ‫שהיכו‪-‬בטשו בארג‪ .‬מה שעשו חמישים‬                               ‫אם הם נועדו לשתי או לערב‪.‬‬
‫‪ 600‬אלף ״פרחים״ )מטבע זהב‪ ,‬פלורין‬             ‫בטשים במאה רגלים עשה גלגל אחד ב­‬                   ‫ד‪ .‬א ר י ג ה — עבודה זו היתה קשו­‬
‫באיטלקית(‪ . ,‬סכום זה עלה יותר מפי‬             ‫מתקן שהפעיל שני פטישים‪ .‬עולי ספרד‬                  ‫רה בסלילת חוטים לפקעות‪-‬חבילות‪ ,‬ב­‬
‫שמונה מכל הכנסות ארץ‪-‬ישראל במסים‬              ‫נהגו להשתמש במונחים מקצועיים ש­‬                    ‫הכנת השתי ובעצם האריגה‪ ,‬בהעברת‬
                                              ‫הביאו עמם מארצם הקודמת‪ .‬בטן זהו‬
                                     ‫וכדומה‪.‬‬  ‫שמה של מבטשה בספרדית‪ ,‬המבטשה‬                                     ‫חוט הערב בין חוטי השתי‪.‬‬
                                              ‫הגדולה של צפת נקראה מאז‪ ,‬במשך‬                      ‫ה‪ .‬א שפ ר ה — שלב זה התחלק ל­‬
 ‫מרכז עולמי‬                                   ‫מאות בשנים — טחונת אל‪-‬בטן‪ ,‬גם אחרי‬                 ‫כמה שלבים או תהליכי‪-‬משנה‪ ,‬כגון בטי‪-‬‬
                                              ‫שחזרה להיות שוב טחנת קמח‪ .‬ואגב‪ ,‬ה­‬                 ‫שה‪ ,‬שהיא עבודה העיקרית‪ ,‬בדיקה‪ ,‬גזי­‬
‫בזכות התעשיה הפורחת ניתן היה לה­‬              ‫שם באטאן הספרדי‪ ,‬שהובא ע״י היהו­‬                   ‫זת ״ציצי״ צמר בולטים‪ ,‬רחצה‪ ,‬הוצאת‬
‫קים את המוסדות התורניים המפוארים‬              ‫דים‪ ,‬אומץ למבטשות בכל ארצות הים‬                    ‫כתמים‪ ,‬הלבנה בגפרית‪ ,‬שטיפה וייבוש‪.‬‬
‫של העיר ולפרנס את הרבנים ותלמידי‬                                                                 ‫ו‪ .‬ע ב ו ד ו ת ס י ו ם — אריגים ש­‬
‫החכמים בעיר‪■ .‬היו גם מן הרבנים ש­‬                 ‫התיכון — מיוגוסלביה ועד תורכיה‪.‬‬                ‫נמכרו ״לבנים״‪ ,‬כלומר ללא צביעה הועב­‬
‫עסקו במסחר הצמר ומוצריו‪ .‬הכנסותי­‬                                                                ‫רו למכבש‪ ,‬מעין מגהץ ענק של עץ‪ ,‬כדי‬
‫הם של״ כמה מפעלים כלכליים‪ ,‬כמו למ­‬                                   ‫מי המעיינות היו מפעילים‬     ‫לתת להם צורה חלקה ונאה ואילו מר­‬
‫של של המבטשה הגדולה‪ ,‬היו קודש ל­‬                                               ‫■את פטישי המבטשה‬  ‫בית האריגים נשלחו למצבעה ורק אחר‪-‬‬

                  ‫אחזקת מוסדות תורניים‪.‬‬                                                                                            ‫כך נכבשו‪.‬‬
‫תמורות כלכליות ומדיניות מחוץ ל‪-‬‬                                                                  ‫כמעט כל תהליכי הייצור נעשו בבתי­‬
‫ארץ‪-‬ישראל‪ ,‬בעיקר בצרפת ובאנגליה‪,‬‬                                                                 ‫הם של האומנים‪ ,‬אם‪-‬כי האורגים נהגו‬
‫שממשלותיהן פרשו את חסותן על ייצור‬                                                                ‫לשכור בשותפות חדר או חנות ולהעמיד‬
‫‪,‬אריגי הצמר‪ ,‬גרמו לדחיקת אריגי צפת‬                                                               ‫בו את נוליהם‪ :‬נול אחד בכל פינה‪ .‬כן‬
‫משוק אירופה ותורכיה‪ ,‬הייצור הצטמק‬                                                                ‫היה חדר מיוחד בשביל המכבש‪ .‬רק שני‬
‫והתנוון‪ .‬תוך חמישים שנה עלתה צפת‬                                                                 ‫שלבים של הייצור היו בבחינת יוצאי‬
                                                                                                 ‫דופן והתנהלו בדרך שונה‪ :‬בטישה ו­‬
            ‫ותוך חמישים שנה — שקעה‪.‬‬
‫ואם אין קמח — אין תורה‪ .‬ירידתה‬                                                                                                         ‫צביעה‪.‬‬
‫של צפת התעשייתית הביאה גם לשקיע­‬                                                                 ‫הצביעה נעשתה במצבעות מיוחדות‪,‬‬
                                                                                                 ‫על‪-‬ידי כלים ומכשירים מיוחדים‪ .‬מחיר‬
                    ‫תה של צפת הרוחנית‪.‬‬                                                           ‫הבצע היה לעתים שווה למחיר הצמר עצ­‬
‫שלמה אלקבץ‪ ,‬ממשורריה של צפת ב­‬                                                                   ‫מו‪ .‬ועוד פרט חשוב‪ :‬בטוויה ואריגה‬
‫מאה ה‪ ,16-‬כתב בשירו ״לכה דודי״ הנאמר‬                                                             ‫היה כל אחד חופשי לעסוק ואילו בצבי­‬
‫בתפילה ליל שבת ‪ :‬״התנערי מעפר קומי‪,‬‬                                                              ‫עה היתה זכות‪-‬בלעדית )מונופול( של‬
‫לבשי בגדי תפארתך עמי״‪ .‬הוא אמנם‬                                                                  ‫הממשלה ונמכרה בתור זכיון‪.‬למרבה ב­‬
‫התכוון לבגדי תפארת של רוח‪ ,‬אבל אפ­‬                                                               ‫מחיר‪ ,‬או לפי ההגדרה של אותם ימים‪:‬‬
‫שר בהחלט שהושפע‪ ,‬כדרך המשוררים‪,‬‬                                                                  ‫״קונים צביעה ממלך״‪ .‬את האריגים צב­‬
                                                                                                 ‫עו כחול באמצעות ניל )אינדיגו( שהבי­‬
           ‫מתעשייתה הפורחת של העיר‪,‬‬                                                              ‫או ממרחקים )לרוב מהודו( או באדום )ב‪-‬‬
                                                                                                 ‫פואה או ב״תולעת השני״‪ ,‬צבע אדום‬
                                                                                                 ‫המופק בכנימת‪-‬מגן המצויה על זן מסויים‬
   1   2   3   4   5   6   7   8   9   10