Page 4 - etmol_05
P. 4
שרידי המבטשה בוואדי עמוד — טחונת אל באטאן
בירידים מקומיים זמן קצר אחרי הגז ו בצפת של אותם ימים פעל גם עם כיבוש הארץ על־ידי התורכים ב
הביאוהו למחסנים של הסוחרים היהו בית-דפוס ~ ספר שנדפס ב1577- סוף שנת 1516׳גברה זרימת יהודי ספ
דים באדריאנופול )ר,יא אדירנר .שבתור רד .ופורטוגל לארץ-ישראל .בין העולים
כיה( ומשם הובילו אותו על גבי פרדים הריר אתםראי תירה גיס ל«משי* היו גם מומחים לעיבוד צמר וייצור ארי
לנמל רודוסטו)טקירדאג( בחוף ים השיש. מיפה ק*הלת י<ק 3חכלי התכס גים .הם חיפשו מקום מתאים לפיתוח
אחת לשנר״ בסוף הקיץ ,בדרך כלל ב- הסלסני׳הרר מסה גלאנטי נרו תעשיר. .זו ובין שתי ערים שבאו בחש
ראש-חודש אלול ,נשלח הצמר בספינות והיא ביאיר נתיזד מל מגלת בון — שכם וצפת — בחרו בצפת ,שהי
מיוחדות לנמל צידון .ספינות אלו גם הו קהלתאשר היו דבריי סיתרי' יס תר■ קרובה לצידון בדרום לבנון ,הנמל
בילו נוסעים ,רובם עולים ,ונחשבו לאמצעי את זק יהיא בטיב טפייז ינחיקו הפעיל היחיד שדרכו יכלו לייבא את חומר
תחבורה הבטוח והמהיר ביותר — מסע עמי העמיד הדנר טל כירא הגלם — הצמר .צפת שכנד .בקרבת מים
שנמשך אז כארבעה שבועות — לארץ- זהכין טעמי על חכינז יתלכד יה זורמים ורכים הדרושים לאשפרת הארי
קכיא על כל פסיק יפסיק דנרי גים וד.יה בה כבר יישוב יהודי מושרש
ישראל. היוהד יהתקיניס הנחמדים מזהב ובעל עמדה ואילו בשכם כמעט לא חיו
מצידון העבירו את הצמר שוב על גבי יהודים ומי המעיינות הטובים והרכים
פרדים ,לצפת .הצמר עשה דרך של כאל ויופי רב בפליא לעשית : היו בידי ״בעלי שכם״ — עשירי העיר.
פיים קילומטר ומחירו בצפת היה פי אר יסורוחו בהררי קרש כדי לפתח תעשיה דרושים! חומרי
בעה ממחירו במקום הגז .הסוחר שקיבל גלם ,כוח עבודה מקצועי ,אמצעים ,מכ
את הצמר מכר אותו ל״מתעסק בצמר״, h Vח תובב שבגליל העליון קרית מלך רב חי« חיום תחת
כך נקרא במקורות העיקריים של התקו ^ *י סמשלת אדונינו הפלך סולטן מארר יר ח ; שירים ואפשרות לשווק את התוצרת.
פה ה״קבלן״ אשר דאג לייצור הצמר: מגורשי ספרד לא יכלו להשיג את ה
לטווייה ,לאריגד״ לאשפרה ,לצביעד .ול- מ־פס נכית מביר ונעלהבק׳ראביהס אשכנזי •צי ^ על ידיאליעזרככהד ינאקזג צמר המעולה שעמד לרשותם בארץ מוצ
המתיקק קייסיים ג׳ כה לתשין סנתנ< קרינה יפיעתי אכיר ן אם ,גיזת כבשת המרינו ,שכן הספרדים
מסירתו מוכן לידי סוחרי הצמר. מנעו את יצואד ,.כדי לשמור על מעמד
הפיכת גיזת הצמר לאריג לא נעשתר, ק ה ל ת יעקב ,צפת ,של־ח )U578— 1577 בלעדי בתעשיית אריגי הצמר ,אבל יהו
במקום אחד ,תחת גג אחד ,כל בעל-מלא- די סלוניקי ובזכותם גם יהודי צפת מצאו
כה עסק ךק בשלב אחד של העבודד ,וב תחליף ״מרינו מסוג ב׳״ ,צבר כבשים
גמר חלק!• מסר את החומר חזרה ל״מת- מזנים שהיו בצפון מקדוניה ובתרקיה
עסק בצמר״ וזד ,העבירו לבעל מלאכה שבתורכיה האירופית .את הצמר קנו
שני וממנו לשלישי וכך הלאד.,