Page 2 - etmol_05
P. 2

‫‪rsnt^nenasiafvrs‬‬                                    ‫|עתון לתולדות ^■ץ ישראל רעם ישראל‬

‫העורך; שלמה שבא‬
‫מועצת המערכת; פרום׳ שלמה סימונסון‪ ,‬שלמה שביט‪,‬‬
‫שלמה נצר‪ ,‬ד״ר יוסח גורני‬
‫המעצב‪ :‬קרמן‪/‬קרמן‬
‫צילומים‪ :‬מנוחה ברפמן‬
‫מינהלה; יוסח אלקוני‬
‫המוי׳ל; הוצאת הספרים של אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬
‫־המערכת; עת‪-‬מול‪ ,‬בית התפוצות‪ ,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬
‫הפצה ומנויים‪ :‬ת‪.‬ד‪- 23078 .‬־־‪ -‬תל‪-‬אביב‬
‫הדפסה; ״חבצלת״‪ ,‬הרצליה‬
‫המחיר ; —‪ 3.‬ל״י‬

‫מיסודם של אוניברסיטת תל״אביב ומשרד החינון והתרבות‬

                          ‫התוכן‬                                                       ‫הכאפיה והעקאל של וייצמו?‬

‫ת ע ש י י ת ח א ר י ג י ם ש ל צ פ ת — פרופ׳ שמואל‬                                                                 ‫מאת צבי אילו‬
‫אביצור מוכיח )בעמוד ‪ (3‬כי אחד הגורמים העיקריים‬
‫לפריחתה של צפת במאה ה‪ — 16-‬היתה תעשיית‬                                                ‫באביב של שגת ‪ ,1918‬מלחמת העולם הראשונה היתה‬
                                                                                 ‫עדיין בעיצומה‪ ,‬נפגש פרום׳ וייצמן עם פייסל הסעודי‪ ,‬ראש‬
                                                                   ‫אריגים‪.‬‬    ‫המחנה הלאומי הערבי‪ ,‬בהרי מואב‪ .‬באותה פגישה הוסכם‪,‬‬
‫מי ם ל י ר ו ש ל י ם — ירושלים היתה העיר היחידה‬
‫במזרח התיכון הקדום שפיתחה ‪ 5‬מקורות מים )עמוד‬                                        ‫כי שתי התנועות הלאומיות‪ ,‬הערבית והיהודית‪ ,‬ישתפו‬
                                                                                 ‫ביניהן פעולה‪ .‬מן הפגישה מצוי בידינו צילום מפורסם —‬
                                       ‫‪ ( 6‬מאת ד״ר מנשה הראל‪.‬‬                   ‫פייסל ודיצמן בפתח האוהל המלכותי‪ .‬דיצמן חובש כאפיה‬
‫סגן כ הן ו ח ב ר י ו כ ו ב ש י ם את ע כו ב ע ר מ ה‬
‫־־־־ סיפור‪-‬פלאים מאת פרופ׳ מרדכי גיחוך )עמוד ‪(8‬‬                                                                                              ‫ועקאל‪.‬‬
‫כיצד הסתננו סגן אוסטרי וחבריו לעכו הנצורה ב־‪1840‬‬                            ‫ומסתבר‪ ,‬כי הכאפיה והעקאל נשמרו עד ימינו‪ .‬לפי בקשתו של‬
‫ועל כלי‪-‬נשק חדישים שהופיעו לראשונה באותו קרב‪.‬‬
‫מ ת י ה ת ח י ל ו ל נ ט ו ע ז ־— הנטיעות בט״ו בשבט‬                                      ‫פייסל נתן אחד מעוזריו את הכאפיה והעקאל לוייצמן‬
‫הן טקס שהונהג בימינו‪ ,‬מתי ועל‪-‬ידי מי> על כך מספר‬                                   ‫בשביל הצילום‪ .‬אותו איש הבין את ערך הפגישה ושמר‬

                                          ‫אליהו הכהן בעמוד וו‪.‬‬                                                              ‫את הכאפיה כל חייו‪.‬‬
‫ק י ב ו ץ ש ל ח כ מ י ה ת ל מ ו ד — י־״ר אהרן אופנ‪-‬‬                              ‫קצין צה״ל שימש בזמנו מושל צבאי באחת הערים ביהודה‬
‫היימר מספר )בעמוד ‪ 4‬ו ( על חבורת אמוראים שחייתה‬
                                                                                    ‫וקשר קשרי ידידות עם נכבד ערבי‪ ,‬מן החשובים בגדה‪.‬‬
                                         ‫חיי שותפות במאה ח‪.3-‬‬                       ‫בסיימו את תפקידו נתן לו אותו נכבד צרור סגור ומכתב‬
‫מ צ ד ה ע ל ה כ ר מ ל — ב־‪ 942‬ו עמדו הגרמנים בסף‬
‫הארץ‪ ,‬ההגנה הכינה תבנית התגוננות‪ .‬מאת יעקב שביט‬                                                                                          ‫בו נאמרו‬
                                                                                 ‫״לרגל סיום תפקידך הצבאי עלה בדעתי רעיון‪ .‬ראיתי את‬
                                                             ‫)עמוד ‪6‬ו(‪.‬‬      ‫תמונת המלך פייסל‪ ,‬מלך עירק‪ ,‬וד״ר דיצמן‪ ,‬הנשיא הראשון‬
‫ה ב י ש ו ף ה מ ו מ ר — ה״בישוף״ האנגליקני הרא ­‬                              ‫של מדינת ישראל‪ ,‬לאחר שהצטלמו במעאן‪ .‬התמונה הזכירה‬
‫שון בירושלים — היה יהודי לשעבר )עמוד ‪ 9‬ו ( ‪ .‬מאת‬                                ‫לי מה ששמעתי מפי אבי המנוח‪ ,‬שד‪,‬תארח אצל המלך פייסל‬

                                                           ‫א‪ .‬ב‪ .‬ריבלין‪.‬‬            ‫במעאן בזמן שביקר אצלו ד״ר וייצמן‪ .‬אבי היה ידיד טוב‬
‫ה א ו צ ר ב א ש ק ל ו ן — נתן שור מספר בעמוד ‪20‬‬                             ‫ומקורב למלך פייסל‪ .‬אבי אמר לי שנתבקש לתת לד״ר דיצמן‬
‫על ליידי סטנהוס הנודעת‪ ,‬שיצאה בראשית המאה הקו ­‬
                                                                                    ‫את הכאפיה והעקאל שלו כדי שיעשה צילום עם המלך‪.‬‬
                                       ‫דמת לחפש אוצר ומצאה‪...‬‬                    ‫״אבי היה סבור‪ ,‬וגם אני‪ ,‬כי יבוא יום ותהיה פגישה של‬
   ‫לוי שטראו ס ״ מ מצי א״ את הג׳ינס —‬                                         ‫שלום בין יהודים וערבים‪ .‬שמרתי את הכאפיה והעקאל‪ ,‬אך‬
‫יוסף שלם מספר בעמוד ‪ 22‬על סוחר שביקש למכור‬                                  ‫לצערי לא התגשם רעיון הפגישד‪ .‬בחיי אבי שמת בשנת ‪.1959‬‬

                                      ‫אריגי אוהלים ומה קרה לו‪...‬‬                   ‫אבל הפגישה נתקיימה אחרי ‪ 1967‬ובשורות ההבנה בין‬
‫ח י ד ו ת ו ת ש ב ץ — בעמוד האחרון‪ .‬והפעם גם‬                                 ‫שני העמים החלו להתבצע‪ .‬תקוותי רבה מאוד שהשלום ישרור‬

                                              ‫״חפש את המטמון״‪...‬‬                    ‫בין שני העמים בזמן הקרוב‪ .‬זה יהיה שלום צודק שאין‬
                                                                                          ‫בו הפסד לשום צד וכל אחד יקבל את הזכויות שלו‪.‬‬
               ‫חוברת זו היא השלישית‬
          ‫בחוברות המנויים לשנת תשל״ו‬                                                ‫בהזדמנות זו אני מגיש לך את הכאפיה והעקאל של אבי‬
                                                                                     ‫למען תגישו אותם לאיש הנראה לכם‪ ,‬כדי לשמור סמל‬
        ‫במשך השנה ייצאו לאור ‪ 6‬חוברות‬                                         ‫להבנה שר‪,‬יא אפשרית‪ .‬וזאת‪ ,‬על מנת להגיע לחוף המבטחים‬
                                                                                  ‫ולשלום שהוא כמיהתו של כל בעל שכל בארצנו הקדושה‬
            ‫ח תו □ על ע ת־ מול ב שבילך‪ ,‬ב שביל‬
                 ‫ילדיך‪ ,‬מכריך וילדי מכריך‪,‬‬                                                                  ‫שתד‪,‬יד‪ ,‬גן עדן אלוהי עלי אדמות״‪.‬‬
                                                                                   ‫בצרור מצויה כאפיה נוספת‪ ,‬בסגנון סעודי‪ ,‬אולי היא של‬
            ‫דמי ה ח תי מ ה ל״‪ 6‬ה חוב רו ת — ‪ 15‬ל״י‬                               ‫המלך פייסל או של אותו נכבד שער‪ ,‬שהיה במחנה פייסל‪.‬‬
                                                                            ‫הבקיאים בסגנונות הלבוש הערביים אומרים‪ ,‬כי הכאפיה והעקאל‬
                      ‫שלח המחאה לכתובת‪:‬‬                                          ‫הם אמנם מאלו‪ ,‬שהיו נוהגים במחנה הסעודי ובהרי עבר‬
                ‫ע ת‪-‬מול‪ ,‬ת‪ .‬ד‪ ,23078 .‬תל‪ -‬אביב‬
              ‫ותקבל א ת גליונות תשל״ו לביתן‬                                                              ‫הירדן בימי מלחמת העולם הראשונד‪.,‬‬

                                                                                                                    ‫צילום השער‪ :‬ראובן יהודאי‬
   1   2   3   4   5   6   7