Page 269 - הציונות בתוניסיה
P. 269

‫הציונות המגשימה (‪251  )1948‑1944‬‬

‫מקום מושבה של ההנהגה‪ .‬ואולם‪ ,‬מידת השפעתם על האידיאולוגיה של תנועות‬
                                 ‫אחרות ועל דרכי הפעולה שלהן הייתה רבה מאוד‪.‬‬

                                                                          ‫השומר הצעיר‬

‫תנועת השומר הצעיר חידשה את פעילותה בתוניסיה בשלהי ‪ ,1946‬עם בואו של‬
‫יצחק לוזון לתוניסיה‪ .‬לוזון‪ ,‬מראשי השומר הצעיר בשנות השלושים ומראשוני‬
‫העולים של תנועה זו‪ ,‬נהנה מיוקרה רבה בתוניסיה‪ .‬משפחתו הייתה מהמשפחות‬
‫המוכרות ביותר בציונות המקומית‪ .‬יצחק לוזון נחרת בזיכרונם של חניכיו‬
‫הצעירים‪ ,‬ובשובו הם היו בשנות העשרים לחייהם‪ .‬הגשמת החזון הציוני‪ ,‬העלייה‬
‫לארץ וההתיישבות בקיבוץ וכן היותו בן למשפחה ציונית ידועה הקנו לו מעמד‬
‫וחשיבות‪ .‬באופן טבעי ביותר הוא פנה אל חניכיו לשעבר‪ ,‬והם נענו לפניותיו‪.‬‬
‫פעולותיו בצעירי ציון‪ ,‬שבהן היו כזכור גם חברי השומר הצעיר‪ ,‬יוכתרו בהצלחה‬
‫רק ב‪ ,1948-‬כאשר יתרחש הפילוג בצעירי ציון דרור והקבוצה הפורשת תעבור‬

                                                                      ‫לשומר הצעיר‪.‬‬
‫יצחק לוזון הגיע לשתי שליחויות בתוניסיה‪ .‬האחת מפברואר ‪ 1945‬ועד סוף‬
‫אותה שנה‪ ,‬והשנייה מאוגוסט ‪ 1946‬ועד סוף שנת ‪ .1947‬כדי למלא את שליחותו‬
‫ולשכנע אנשים להצטרף לתנועת השומר הצעיר הוא בחר לפנות אליהם בפנייה‬
‫אישית אף שצורת פעולה זו הייתה איטית ביותר‪ ,‬שכן הוא נאלץ להתמודד עם‬
‫כמה בעיות‪ :‬הבעיה הראשונה הייתה הדימוי של התנועה בעיני הציבור היהודי‬
‫הבוגר שעדיין זכר את אירועי ראשית שנות השלושים‪ .‬הבעיה השנייה — כוחם‬
‫של הרוויזיוניסטים בתוניסיה‪ .‬זו לא הייתה רק בעיה של תחרות בין תנועות אלא‬
‫גם בעיה אישית משפחתית שכן אחיו הבוגרים היו מראשי התנועה הרוויזיוניסטית‬
‫בתוניסיה וממפקדי בית"ר‪ .‬הבעיה השלישית הייתה תנועת צעירי ציון‪ ,‬שהייתה‬
‫תנועה חלוצית מובהקת ששלטה בפדרציה הציונית ולא זו בלבד אלא גם פנתה‬
‫אל קהל יעד דומה מאוד לזה שיצחק לוזון היה אמור לפנות אליו‪ .‬וכך הוא כתב‪:‬‬
‫"גם מצבי בתור תוניסאי‪ ,‬בן למשפחה מסוימת‪ ,‬מכביד עלי ומכריח אותי לתפוס‬

                           ‫עמדה המאפשרת לי להגיע למקומות רשמיים שונים"‪19.‬‬
‫קו הפעולה המרכזי שהוא נקט היה פעולה שקטה בקרב חוגים — בעיקר של‬
‫צעירי ציון — מבלי להדגיש את האידיאולוגיה של התנועה‪ .‬ביטוי מובהק לדרך‬
‫פעולה זו ולחששות של צעירי ציון שבאו בעקבותיה אפשר היה למצוא בכינוס‬
‫הפדרלי הציוני ב‪" .1946-‬המאורע החשוב ביותר באסיפה השנתית היה המאבק‬
‫סביבי‪ .‬תבעתי לעצמי זכות דיעה מיעצת‪ .‬כל התנועות הסכימו לכך וגם קידמו‬
‫בברכה את הצעתי זו‪ .‬רק הצעירי ציון התנגדו לכך [‪ .]...‬לבסוף ב‪ 16-‬קולות נגד‬

                                         ‫‪ 1	 9‬יצחק לוזון לאברמק‪ ,23.8.1945 ,‬אק"א‪ ,‬ה‪.)1( 37 2-‬‬
   264   265   266   267   268   269   270   271   272   273   274