Page 271 - הציונות בתוניסיה
P. 271

‫הציונות המגשימה (‪253  )1948‑1944‬‬

‫להאבק עם כל נער ועם כל נערה‪ .‬אנחנו צריכים לדחוף כל נער למרוד‪,‬‬
                                        ‫לשאוף‪ ,‬כי תנועות אלו חסרות לו‪23.‬‬

‫יש לא מעט דמיון בין תנועה זו לבין תנועת צעירי ציון‪ .‬גם כאן מידת המחויבות‬
‫של הפרט לתנועה רבה‪ .‬אין התנועה מסתפקת בסתם הצהרה של החבר שהוא‬
‫אוהד את התנועה ומבקש להיות חבר בה‪ .‬חברות בתנועה פירושה שינוי באורח‬
‫החיים ובאורח המחשבה‪ .‬אך להבדיל מצעירי ציון‪ ,‬חברי השומר הצעיר לא הציבו‬
‫את הדרישה לעלות לארץ ישראל כתנאי להצטרפות לתנועה‪ .‬ולא בכדי‪ ,‬הרי בכך‬
‫הם ביקשו להיבדל מצעירי ציון‪ .‬יתרה מזו‪ ,‬הכשרת חניך בתנועה היא שלב ההכנה‬
‫לקראת עלייתו לארץ ושלב זה נעשה בגולה ולא בארץ ישראל‪ .‬בכך הם הבטיחו‬

                                                                       ‫נאמנות לדרך‪.‬‬
‫היתרון הקל שהיה לתנועת השומר הצעיר על פני צעירי ציון היה בעובדה‬
‫שהיה להם מעמד רשמי ומאושר מצד שלטונות צרפת עוד משנת ‪ 1929‬וכן‬
‫שמלכתחילה הם הקימו מפלגה שתלווה את תנועת הנוער‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬צעירי ציון‬
‫לא ביקשו להקים מפלגה עד שנת ‪ 1947‬לפחות‪ ,‬שכן הם ראו את פעילותם ארעית‬
‫למדי וקיוו מאוד שכל פעיליהם יעלו לארץ ישראל ובהקדם‪ .‬לפיכך השומר הצעיר‬
‫יכלו לפנות גם לקהל הבוגרים יותר מגיל תנועת הנוער ובכך להשיג תמיכה‬

    ‫ציבורית רחבה יותר גם בקרב השכבות הבוגרות של הציבור היהודי בתוניסיה‪.‬‬

                                                                            ‫המחנה הדתי‬

‫המגמה השלישית בציונות התוניסאית הייתה הציונות הדתית‪ .‬הופעתם ופעילותם‬
‫של גופים ציוניים דתיים בתוניסיה בתקופה זו הייתה ללא ספק תופעה חדשה‪.‬‬
‫אמנם כבר ב‪ 1919-‬החלה לפעול בג'רבה תנועת עטרת ציון‪ ,‬אך בין מלחמות‬
‫העולם תנועה זו לא באה לידי ביטוי‪ .‬חולשת הפדרציה‪ ,‬תפיסת הציונות כעניין‬
‫דתי מובהק והיעדר כושר פעולה היו בין הגורמים העיקריים לחולשתה של‬
‫עטרת ציון‪ .‬אם‪ ,‬כאמור‪ ,‬הייתה הציונות אחד הביטויים למודרניזציה של כוחות‬
‫חברתיים שלא באו לידי מימוש בתוך מסגרות הפעולה של החברה הצרפתית‪ ,‬הרי‬
‫שכישלונה לחדור בג'רבה לא היה צריך להפתיע‪ .‬המסגרת הדתית סיפקה לציבור‬
‫היהודי את כל כלי הביטוי שהיו היהודים במקום זקוקים לו‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬הפעילות‬

       ‫הציונית‪ ,‬אם הייתה כזו‪ ,‬לא הייתה מנותקת מהדת‪ ,‬היא נתפסה ביטוי שלה‪.‬‬
‫השינוי בדפוסי הפעולה של הכוחות הדתיים בתוניסיה אירע לאחר מלחמת‬
‫העולם השנייה‪ .‬אירועי מלחמת העולם השנייה בג'רבה‪ ,‬תחושת הלחץ של‬
‫היהודים וההתרוששות הכלכלית שלהם‪ ,‬הובילו אותם למסקנה כי הפתרון היחיד‬
‫הוא לנטוש את הגולה ולעלות לארץ ישראל‪ .‬לביקור השליחים באי ולמערכת‬

‫‪ 	23‬דו"ח סיכום השליחות — יצחק לוזון להנהגה העליונה בארץ ישראל‪ ,9.11.1947 ,‬שם‪,‬‬
                                                                                  ‫ה‪.)5( 31 2-‬‬
   266   267   268   269   270   271   272   273   274   275   276