Page 275 - הציונות בתוניסיה
P. 275

‫הציונות המגשימה (‪257  )1948‑1944‬‬

‫מן העבר האחר ניסה מרדכי כהן להעביר את חברי בית"ר הדתיים אל התנועה‬
‫שניסה להקים‪ .‬במרס ‪ 1945‬פנו חברי התנועה אל שלטונות צרפת בבקשה לקבל‬
‫אישור פעולה רשמי‪ .‬מאמצי התנועה הוכתרו בהצלחה‪ ,‬וב‪ 9-‬בדצמבר ‪1945‬‬
‫התקבל האישור להקמת תנועת תורה ועבודה‪ .‬אישור זה היה חלק מהמדיניות‬
‫הצרפתית להתיר פעילות תרבותית‪ ,‬ואכן תנועה זו הציגה עצמה בשם תרבות‬
‫ועבודה — תורה ועבודה (‪ ,)Culture et Travail – Thora Vaavoda‬כלומר הדגש היה‬

                                                              ‫על פעילות התרבותית‪.‬‬
‫הפן הדתי של התנועה בא לידי ביטוי בקשר שלה למרכז העולמי של המזרחי‬
‫ובתכנים הדתיים שהעניקה להתארגנותה (לימוד פרשיות‪ ,‬עליונות ההלכה בכל‬
‫מצב של התנגשות בין המציאות לבין ההלכה)‪ .‬לציונים בג'רבה לא היה קשר‬
‫לשום תנועה עולמית בארץ ישראל או מחוצה לה‪ .‬הם פעלו בצורה עצמאית‬
‫לחלוטין‪ .‬עם זה‪ ,‬גם הציונים בג'רבה וגם הציונים הדתיים בתוניס הבינו היטב את‬
‫המשמעות החדשה של הציונות‪ :‬הגשמה במובן המלא והמעשי של המילה‪ ,‬ולא‬
‫פלא שכך היו פני הדברים‪ ,‬שכן המצב שנוצר בתוניסיה לאחר המלחמה ותהליך‬
‫הדה‪-‬קולוניזציה השפיעו ישירות על מצב העניינים בתוניס כמו בג'רבה‪ .‬הציונים‬
‫הבינו שאין להם עוד עתיד בתוניסיה‪ .‬עוד הם הבינו שאם ייאלצו הצרפתים‬
‫להתפנות‪ ,‬סביר להניח שהם יתפנו תחילה מהדרום‪ ,‬שם נוכחותם הייתה דלילה‬
‫ממילא‪ ,‬ומכאן נבע גם החשש ליהודים בדרום‪ .‬לפיכך בג'רבה ניכרה השפעה חזקה‬

                                                 ‫יותר לתהליכים שהתרחשו במדינה‪.‬‬
‫כוחות דתיים אלו לא יכלו להתאחד ביניהם‪ .‬אמנם היה ניסיון של קבוצת‬
‫הדג"ל לאחד את הכוחות הדתיים והם אף הגיעו להסכם חשוב ביניהם‪" ,‬אולם"‪,‬‬
‫הם מסבירים‪" ,‬לבסוף נכשל הכל‪ ,‬כשבאנו לדבר על הבחירות ועל רשימה מאוחדת‬
‫בין כל התנועות הנ"ל‪ .‬כל תנועה ותנועה ראתה לעצמה שיש זכות אך ורק לה‬
‫לעמוד בראש הרשימה‪ .‬וכל זה הגיע עד שעטרת ציון של ז'רבה העיר היותר דתית‬

       ‫ובעל מסורת בכל ערי תוניסיה נתחברה עם רשימת צעירי ציון החפשית"‪33.‬‬
‫כישלון איחוד המחנה הציוני‪-‬דתי אינו מפתיע כלל ועיקר‪ .‬הסיבה לכך קשורה‬
‫בראש ובראשונה למתח שהיה בין ג'רבה לבין תוניס‪ .‬רבני ג'רבה לא קיבלה את‬
‫אופי החיים בעיר הגדולה והייתה להם תחושת עליונות על רבני תוניס ובכלל‬
‫זה גם על הרבנות הראשית‪ 34.‬השידוך המוזר לכאורה בין צעירי ציון החילונים‬
‫והאתאיסטים לבין עטרת ציון אינו צריך להפתיע שכן לצעירי ציון הייתה‬
‫ההשפעה העיקרית על חלוקת רישיונות העלייה‪ .‬מכאן שהדרך היחידה והטובה‬
‫לעלות לארץ ישראל הכשירה את השידוך המוזר שנבע משיקולים מעשיים ולא‬

                                                            ‫משיקולים אידיאולוגיים‪.‬‬
‫הדיון בציונות הדתית מעורר שאלות מהותיות הנוגעות לעצם הקיום היהודי‬

                                                 ‫‪ 	33‬יעקב בוכריץ ליצחק ורפל‪ ,19.8.1946 ,‬שם‪.‬‬
                                                                 ‫‪ 3	 4‬כהן‪ ,‬מלכי תרשיש‪ ,‬עמ' מב‪.‬‬
   270   271   272   273   274   275   276   277   278   279   280