Page 277 - הציונות בתוניסיה

‫הציונות המגשימה (‪259 )1948‑1944‬‬

‫תנועות אחרות בעירו‪ .‬פעילותו באה לידי ביטוי בלימוד עברית‪ ,‬באספות ציוניות‪,‬‬
‫בקיום מחנות קיץ ובהצטרפות להכשרה של תורה ועבודה‪.‬‬

‫התנועה המשמעותית ביותר בהיקפה ובפעילותה במחנה הניטרלי הייתה‬
‫תנועת צעירי אוהבי ציון‪ .‬האידיאולוגיה שלה הייתה כמעט זהה לזו של צעירי‬
‫ציון אך היא הייתה עצמאית לחלוטין‪ .‬ב‪ 1947-‬היא התפצלה וחלק ממנה הצטרף‬
‫לפועל המזרחי‪ .‬גופים דומים פעלו גם בעיר תוניס‪ ,‬אולי במחאה על הפוליטיזציה‬
‫הרבה במחנה הציוני‪ .‬מכל מקום הם לא החזיקו מעמד זמן רב ולא הייתה להם‬

‫השפעה של ממש על החיים הציוניים‪.‬‬
‫משפטית גרידא‪ ,‬תנועת צעירי אוהבי ציון הייתה מסופחת לתנועת אוהבי ציון‬
‫שהוקמה ב‪ .1918-‬במרס ‪ 1945‬מנתה התנועה כ‪ 650-‬חברים ואוהדים‪ ,‬ופילוחם‪:‬‬
‫‪ 100‬חברים בני פחות משש עשרה‪ 200 ,‬חברים בני שש עשרה עד עשרים‬
‫וחמש ו‪ 350-‬חברים בני עשרים וחמש ויותר‪ .‬עד ‪ 1947‬הצליחה התנועה לשמור‬
‫על ניטרליות אידיאולוגית מסוימת ולא להצטרף למגמות הרווחות באותה עת‬
‫בתוניסיה‪ .‬למרות ניסיונותיהם של צעירי ציון או של חברי הקבוצות הדתיות‬
‫מתוניס למשוך את התנועה לכיוונם‪ ,‬הרי שבפועל התנועה נשארה עצמאית‬

‫לחלוטין‪.‬‬
‫התנועה הגדירה עצמה תנועה חלוצית‪ ,‬סוציאליסטית ופרוגרסיבית‪" .‬להיות‬
‫ציוני אין משמעו להיות בעד מדינה יהודית‪ ,‬אלא להשתתף בתהליך ההגשמה‬
‫של המדינה ולעלות לארץ‪-‬ישראל בכדי לבנות את הארץ"‪ 36.‬ההכשרה בתוניסיה‬
‫היא הפעולה החשובה ביותר שצריכים הציונים לקבל עליהם‪ .‬לטענתה של מרים‬

‫סיירה‪ ,‬מטרת ההכשרה היא‪:‬‬

‫שיקום פיזי‪ ,‬אינטלקטואלי ומוסרי של העולה‪ .‬הגוף צריך להתרגל למאמץ‬
‫פיזי של תשע שעות עבודה ביום‪ ,‬שכן החיים בגולה ניוונו את היהודי‪.‬‬
‫ההכשרה היא הכנה לחיים משותפים‪ ,‬מעין גישור בין החיים הקולקטיביים‬
‫שחיים בארץ‪-‬ישראל לבין האגואיזם האינדיבידואלי‪ ,‬שבו חי היהודי‬
‫בגולה‪ .‬ההכשרה מחנכת לחיים ביחד‪ ,‬מאפשרת לימוד הידע הדרוש לחיים‬

‫החדשים (פיתוח חקלאי‪ ,‬הכנת תקציב ועוד…) ולימוד עברית‪37.‬‬

‫בפן האידיאולוגי לא היה הבדל גדול בין תנועת צעירי ציון שפעלה בעיר תוניס‬
‫לבין צעירי אוהבי ציון‪ .‬אפשר למקד את ההבדלים בנקודות האלה‪ :‬ההגשמה של‬
‫צעירי ציון הייתה צריכה להיות רק בקיבוץ‪ ,‬ועדיף כמובן בקיבוץ המאוחד‪ .‬אצל‬
‫צעירי אוהבי ציון ההגשמה יכלה להיות בכל מקום בארץ ישראל‪ ,‬אם כי ניתנה‬
‫עדיפות כלשהי לעבודה החקלאית; תנועת צעירי ציון הגדירה עצמה תנועה צפון‬
‫אפריקנית‪ ,‬ואילו התנועה בצפאקץ נשארה בעלת צביון מקומי בלבד; ב‪1947-‬‬

‫‪ 36‬א"פ‪ ,‬יעקב סעדון‪.‬‬
‫‪ 3 7‬לידיה סיירה‪" ,‬למשמעותה של ההכשרה"‪ ,‬עיתון הנוער‪ ,‬בלא תאריך (כנראה ‪.)1946‬‬