Page 276 - הציונות בתוניסיה
P. 276

‫‪  258‬פרק חמישי‬

‫בתוניסיה ובצפון אפריקה כולה‪ .‬התפיסה המקובלת והנחת היסוד היא שהחברה‬
‫הייתה חברה דתית ברובה או לכל הפחות מסורתית‪ .‬הרב פישמן אמר בישיבת‬
‫הנהלת הסוכנות היהודית כי "אין זה סוד שהיהדות בארצות המזרח היא דתית‬
‫ברובה‪ ,‬וע"י שליח בלתי מתאים אין אנו מביאים תועלת לתנועה הציונית"‪ 35.‬אופי‬
‫כזה היה אמור להיות קרקע פורייה לצמיחתה של ציונות דתית חזקה שכן הקשר‬
‫בין האופי הדתי של התנועה לבין המסרים הציוניים שלה היה ברור למדי‪ ,‬ואולם‬
‫המציאות הציונית בתוניסיה מלמדת כי הציונות הדתית לא הייתה התנועה החזקה‬
‫ביותר‪ ,‬ויעידו על כך המצביעים לקונגרס הציוני ב‪ 1946-‬כפי שנראה בהמשך‪ .‬אין‬
‫פירוש הדבר שלא היו אנשים דתיים בקרב הרוויזיוניסטים (שהיו הכוח העיקרי)‬
‫ובקרב הכוחות האחרים‪ ,‬אלא שהאידיאולוגיה שהובילה את התנועה לא הייתה‬
‫אידיאולוגיה דתית‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬כוחה של הציונות הדתית היה בעיקר בתוניס הבירה‬
‫(תורה ועבודה) ובג'רבה (עטרת ציון)‪ ,‬והפערים בין תוניס לג'רבה היו גדולים‬
‫ובלתי ניתנים לגישור‪ ,‬גם לא בציונות הדתית‪ .‬ולבסוף‪ ,‬דרכי הפעולה של המחנה‬
‫הדתי לגווניו היו מודרניות ודומות לאלה של התנועות האחרות שפעלו בתוניסיה‪.‬‬
‫כך למשל החשיבות של נושא העלייה‪ ,‬העיתונות הפנים תנועתית‪ ,‬ההגשמה‬
‫בקיבוץ‪ ,‬הצורך בהכשרה‪ ,‬היציאה לחיק הטבע בסופי שבוע‪ ,‬הערך שניתן לפעילות‬
‫גופנית וכמובן לימוד העברית‪ .‬גם ההשתתפות בבחירות לקונגרסים הציוניים היו‬
‫אימוץ של דרכי פעולה מודרניות‪ .‬במובן זה‪ ,‬הציונות הדתית בתוניסיה על כל‬

                                               ‫גווניה אימצה דרכי פעולה מודרניות‪.‬‬

                                                                         ‫המחנה הניטרלי‬

‫המגמה הרביעית הייתה של ציונים ניטרליים‪ .‬במושג ניטרלי אנו מבקשים לציין‬
‫קבוצות שהיו ציוניות באופן מובהק אך לא היה להן כל קשר לתנועות ציוניות‬
‫עולמיות כמו המזרחי‪ ,‬דרור‪ ,‬הרוויזיוניסטים וכדומה‪ .‬חבריה רצו להיות ציונים‬
‫ומגשימים כמו כל חברי יתר התנועות ואף להיות שותפים בפדרציה‪ ,‬אך הם לא‬
‫רצו להזדהות עם גוף פוליטי ציוני כלשהו‪ .‬אלו היו קבוצות קטנות מאוד ושוליות‬
‫שסבבו בדרך כלל סביב דמות של מנהיג מרכזי שהיה הכוח העיקרי שריכז את כל‬
‫הפעילות‪ .‬קבוצות אלה לא חידשו דבר מבחינה אידיאולוגית או מבחינת דפוסי‬
‫ההתארגנות הציוניים והן גם לא האריכו ימים‪ .‬לאחר הקמת המדינה כמעט לא‬
‫נמצאו קבוצות שלא הייתה להן זיקה ארגונית ואידיאולוגיה למפלגות הציוניות‪.‬‬
‫בגאבס למשל‪ ,‬הייתה התארגנות ציונית דתית שהתנהלה בישיבת תורה וחיים‬
‫של חיים חורי‪ .‬בנו‪ ,‬ינון חורי‪ ,‬ניהל את הפעילות מבלי שהיה קשור לאחת‬
‫מההתארגנויות הדתיות הקיימות בתוניסיה או לסניפים הקשורים לפעילות של‬

                            ‫‪ 	35‬פרוטוקול ישיבת הנהלת הסוכנות היהודית‪ ,25.7.1947 ,‬עמ' ‪.17‬‬
   271   272   273   274   275   276   277   278   279   280   281