Page 332 - הציונות בתוניסיה

‫‪ 314‬סיכום‬

‫כושר הארגון של הציונות היה טוב יותר מזה של הזרמים האחרים‪ .‬אף שלכי"ח‬
‫הייתה מערכת ארגונית חזקה הרי שקשה היה לו להתמודד עם הציונות בפן‬
‫האידיאולוגי‪ .‬שלישית‪ ,‬הציונות יכלה לעמוד מאחורי הצהרתה שיש לחיי היהודים‬
‫חלופה בארץ ישראל‪ .‬השילוב המיוחד בין התפתחות הציונות בתוניסיה מצד‬
‫אחד להתפתחות היישוב היהודי בארץ ישראל וההכרה הבין‪-‬לאומית שזכתה לה‬
‫הציונות לאחר מלחמת העולם השנייה מצד אחר‪ ,‬הפכו את הציונות בתוניסיה‬

‫לבעלת כוח משיכה קונקרטי במיוחד ולפיכך גם אטרקטיבי‪.‬‬
‫למרות הניתוק ההולך וגדל בין החברה היהודית לחברה המוסלמית‪ ,‬לא‬
‫צומצם פוטנציאל העוינות הגלום בחברה המוסלמית כלפי החברה היהודית‪.‬‬
‫בחרנו להשתמש במושג "פוטנציאל עוינות גלום" שכן קשה לטעון שהיחסים‬
‫בין היהודים לבין המוסלמים בתוניסיה היו יחסים עכורים ומתוחים לאורך כל‬
‫השנים‪ .‬עם זה‪ ,‬אין ספק שהיה מתח לטנטי בין היהודים לבין המוסלמים‪ ,‬מתח‬
‫שבנסיבות מסוימות הוביל להתפרצויות‪ .‬המתח בין שתי הקבוצות באוכלוסייה‬
‫לא התעמעם תחת השלטון הקולוניאלי‪ .‬נהפוך הוא‪ ,‬במהלך שנות העשרים‬
‫ובמיוחד לנוכח התגברות כוחה של התנועה הלאומית התוניסאית‪ ,‬הדסתור‪ ,‬נוסף‬
‫אלמנט שאת משמעויותיו לא היה אפשר לשער ולהבין באותו זמן‪ .‬הכוונה היא‬
‫למשמעות של פלסטין במערכת היחסים המשולשת של השלטון הקולוניאלי‪,‬‬
‫המוסלמים והיהודים‪ .‬הבחנה זו מחייבת שתי הבהרות‪ .‬לכאורה יכולנו לטעון שגם‬
‫בחברות במזרח אירופה גלום פוטנציאל של עוינות‪ .‬ואכן‪ ,‬כך הם פני הדברים‪ ,‬אך‬
‫פוטנציאל עוינות זה היה ידוע ומוכר מאוד והתקווה הייתה כי תהליכי החילון‪,‬‬
‫הדמוקרטיזציה והמודרניזציה יביאו לעמעום שלו‪ .‬לא כן המצב בארצות האסלאם‬
‫תחת השלטון הקולוניאלי‪ .‬נושא פלסטין הלך ותפס תאוצה בתנועה הלאומית‬
‫המוסלמית הן במישור ההצהרתי הן במישור המעשי‪ .‬ככל שהתנועה התפתחה‬
‫יותר והתקרבה יותר לעצמאותה‪ ,‬כך הפכה שאלה זו לקונקרטית יותר‪ .‬מנגד‪ ,‬גם‬
‫אצל היהודים הלכה ותפסה שאלה זו מקום נכבד‪ ,‬ולאחר מלחמת העולם השנייה‬
‫היא הפכה להיות החלופה הממשית לקיום היהודי בתוניסיה‪ .‬התפתחות היישוב‬
‫בארץ ישראל והתגברות כוחה של הציונות בעולם היו ללא ספק בין הכוחות‬

‫שאפשרו ליהודים לראות בפלסטין חלופה לחייהם בארצותיהם‪.‬‬
‫ההבחנה השנייה היא שנושא פלסטין‪ ,‬וכך ראינו במחקרנו באופן הברור‬
‫ביותר‪ ,‬הפך לא רק הוכחה לתמיכת התנועות הלאומיות ברעיון הפאן‪-‬ערבי‬
‫והפאן‪-‬אסלאמי‪ ,‬אלא גם אבן בוחן ביחסים בין השליטים הקולוניאליים‪ ,‬התנועות‬
‫הלאומיות המוסלמיות והציונים בארצות האסלאם‪ .‬התמיכה בפלסטין אפשרה‬
‫לדסתורים לגנות את הקולוניאליזם הצרפתי במסווה של גינוי הקולוניאליזם‬
‫הבריטי — הגורם שהתחרה בקולוניאליזם הצרפתי על ההשפעה במזרח התיכון עוד‬
‫בשלהי מלחמת העולם השנייה — ולחשוב במקביל על גינוי תופעת הקולוניאליזם‬
‫הצרפתי‪ .‬התמיכה במאבק על פלסטין איפשרה להם למתוח את החבל של היחסים‬