Page 49 - הציונות בתוניסיה

‫יהודי תוניסיה — קולוניאליזם‪ ,‬מודרניזציה וציונות ‪47‬‬

‫רוב הפעילות היהודית החברתית והפוליטית — חוץ מהציונות — לא הייתה‬
‫ממוסדת‪ .‬ניכרו בה זרמים‪ ,‬מגמות או נטיות פוליטיות‪ ,‬אך לא היו מפלגות עם‬
‫אידיאולוגיה‪ ,‬ארגון ברור ודרכי פעולה מקובלות‪ .‬יהודים יכלו להשתייך למפלגה‬
‫פוליטית צרפתית ובד בבד להזדהות עם אחת המגמות בחברה היהודית‪ .‬בעוד‬
‫הפעילות בחברה היהודית כוונה אל הציבור היהודי‪ ,‬במטרה להציע לו אפיקי‬
‫התמודדות עם המודרניזציה ועם ההתארגנות החדשה של תוניסיה תחת הכיבוש‬
‫הקולוניאלי — הפעילות במפלגות הפוליטיות כוונה למטרות כלליות יותר‪ .‬היצע‬
‫האפשרויות הפוליטיות היה כה גדול עד שאפשר היה למצוא במשפחה אחת‬
‫סוציאליסט כאלבר קטן‪ ,‬ממקימי המפלגה הסוציאליסטית‪ ,‬לצד ציוני כויקטור‬
‫קטן‪ ,‬שהיה נשיא הפדרציה הציונית; פעיל ציוני כאנדרי סממה‪ ,‬עורך עיתון‬
‫ציוני רוויזיוניסטי‪ ,‬לצד גיסו סרג' מואטי‪ ,‬מנהיג במפלגה הסוציאליסטית; מנהיג‬

‫המפלגה הרפובליקנית‪ ,‬אלבר קארילה‪ ,‬לצד אביו‪ ,‬ראש הקהילה היהודית בנאבל‪.‬‬
‫יהודים היו פעילים גם בתנועות‪ ,‬באגודות ובארגונים לא‪-‬פוליטיים‪ ,‬כגון‬
‫הבונים החופשיים‪ ,‬שפעלו בתוניסיה זמן רב לפני בוא הצרפתים‪ .‬רוב הפעילות‬
‫הלא‪-‬מפלגתית התקיימה במסגרת אגודות צרפתיות שהקימו שלוחות בתוניסיה‪.‬‬
‫הארגונים האלה היו בדרך כלל בעלי מסר חברתי הומני ברור‪ .‬בשולי הפעילות‬
‫היהודית היו גם יהודים שהמירו את דתם או שהצטרפו למפלגות אנטישמיות‪.‬‬
‫הנה תיאור של מ' כהן‪ ,‬מנהל בית הספר אליאנס בתוניס‪ ,‬המתאר את העיסוק של‬

‫הנוער בפוליטיקה (מרס ‪:)1939‬‬

‫באופן כללי‪ ,‬תלמידינו‪ ,‬ככל הצעירים‪ ,‬אגב — הרי זו "מחלת המאה" —‬
‫עוסקים בפוליטיקה‪ ,‬ויש להצטער על כך‪ .‬בתירוץ שהם רוצים להיות‬
‫מעודכנים‪ ,‬הם בולעים עיתונים ונלהבים לעסוק בכל בעיות הציבור‬
‫והבעיות הבינלאומיות‪ .‬הם מבזבזים כך חלק גדול מזמנם‪ ,‬תכופות על‬
‫חשבון לימודיהם ויושרם המחשבתי; לפי שהם רוכשים לעצמם בקריאת‬
‫החומר הזה שלל תפיסות מוטעות‪ ,‬שהם רואים בהן דברי אלוהים חיים‪,‬‬

‫ואחר‪-‬כך מתקשים להיפטר מהן‪28.‬‬

‫כמו כן היהודים השתתפו בפעילויות פוליטיות ובהפגנות‪ .‬כך למשל התרחשה‬
‫במרס ‪ 1887‬בתוניס "תקרית הלוויות" שבמהלכה הפגינו יהודים נגד ניסיונות‬
‫הצרפתים לשנות את סדרי הקבורה ולהעבירם לידי טיפול עירוני במקום בידי‬
‫חברות הקדישא‪ .‬במשך כשלושה ימים הפגינו כ‪ 5,000-‬יהודים‪ ,‬והשלטונות‬
‫נאלצו לחזור בהם מהחלטתם‪ .‬במהלך ההפגנות התפתחה גם אלימות‪ ,‬והצרפתים‬
‫נאלצו לירות במפגינים היהודים‪ .‬היו פצועים ואף מעצרים‪ .‬סוג אחר של הפגנת‬
‫כוח פוליטית היה מחאתם של יהודי תוניסיה בשנת ‪ 1928‬נגד ניסיונה של‬
‫הקונסיסטוריה הצרפתית למנות רב ראשי צרפתי ליהודי תוניסיה‪ .‬כ‪ 2,500-‬ראשי‬

‫‪ 28‬מצוטט אצל רודריג‪ ,‬עמ' ‪.229‬‬