Page 53 - הציונות בתוניסיה
P. 53
יהודי תוניסיה — קולוניאליזם ,מודרניזציה וציונות 51
הציונות בתוניסיה הייתה תנועה חוקית לחלוטין .כאשר ביקשו האגודות
הראשונות היתר משלטונות צרפת לפעול ,הם לא נתקלו בהתנגדות כלשהי .אמנם
גם באלג'יריה הייתה הפעילות הציונית חוקית ,אך ההשוואה בין שתי המדינות
אינה סימטרית ,שכאמור אלג'יריה הייתה מסופחת לצרפת ולפיכך חל עליה הדין
שחל בצרפת ,כלומר הפעילות הציונית הותרה בה מתוקף ההיתר שניתן לה
בצרפת.
בראשית שלטון החסות הצרפתי במרוקו בשנת ,1912אסר הנציב הצרפתי
המרשל ליוטה את הפעילות הציונית במקום בכל תוקף ומכל מיני סיבות 33.היו
נימוקים שהתייחסו למצבה המדיני ,הפנימי והבין-לאומי של מרוקו ,הועלה החשש
מאופייה הבין-לאומי של הציונות ,וכן הועלו נימוקים הקשורים לעמדת גורמים
יהודים מקומיים שלא רצו בציונות .בשנת 1920אישרו שלטונות צרפת בתוניסיה
לאגודות הציוניות להקים את הפדרציה הציונית בתוניסיה .אף ששיקולי שלטונות
צרפת במרוקו עמדו לנגד עיניהם של השלטונות בתוניסיה ,הוחלט להמשיך
במדיניות המסורתית של תמיכה בציונות .לאחר מלחמת העולם השנייה עתידים
הצרפתים לשנות את מדיניותם כלפי הציונות הן בגלל הגורם הלאומי-ערבי הן
בגלל אופייה של הציונות בתוניסיה.
הדיון במעמדה החוקי של הציונות חשוב ומרכזי שכן הוא מאפשר ליהודים
להתבטא בחופשיות גמורה בנושא .הלגליזציה תאפשר למאבקים הפנימיים על
דרך הגשמת הציונות להתקיים ,שכן עצם קיומה של הציונות היה מובטח .במידה
לא מעטה יש כאן כר פעולה פוליטי נוסף ליהודים .הבחירות למועצת הקהילה
היהודית ,המאבקים על המקומות במוסדות הייצוגיים של תוניסיה וחופש הפעולה
בתחום זה יצרו מסגרת נוחה מאוד לפעילות פוליטית ערה ולתחושה שאפשר
להשפיע על המצב ולשנותו.
33ראו כהן ,ליוטה; יהודה ,הארגון הציוני.