Page 53 - הציונות בתוניסיה

‫יהודי תוניסיה — קולוניאליזם‪ ,‬מודרניזציה וציונות ‪51‬‬

‫הציונות בתוניסיה הייתה תנועה חוקית לחלוטין‪ .‬כאשר ביקשו האגודות‬
‫הראשונות היתר משלטונות צרפת לפעול‪ ,‬הם לא נתקלו בהתנגדות כלשהי‪ .‬אמנם‬
‫גם באלג'יריה הייתה הפעילות הציונית חוקית‪ ,‬אך ההשוואה בין שתי המדינות‬
‫אינה סימטרית‪ ,‬שכאמור אלג'יריה הייתה מסופחת לצרפת ולפיכך חל עליה הדין‬
‫שחל בצרפת‪ ,‬כלומר הפעילות הציונית הותרה בה מתוקף ההיתר שניתן לה‬

‫בצרפת‪.‬‬
‫בראשית שלטון החסות הצרפתי במרוקו בשנת ‪ ,1912‬אסר הנציב הצרפתי‬
‫המרשל ליוטה את הפעילות הציונית במקום בכל תוקף ומכל מיני סיבות‪ 33.‬היו‬
‫נימוקים שהתייחסו למצבה המדיני‪ ,‬הפנימי והבין‪-‬לאומי של מרוקו‪ ,‬הועלה החשש‬
‫מאופייה הבין‪-‬לאומי של הציונות‪ ,‬וכן הועלו נימוקים הקשורים לעמדת גורמים‬
‫יהודים מקומיים שלא רצו בציונות‪ .‬בשנת ‪ 1920‬אישרו שלטונות צרפת בתוניסיה‬
‫לאגודות הציוניות להקים את הפדרציה הציונית בתוניסיה‪ .‬אף ששיקולי שלטונות‬
‫צרפת במרוקו עמדו לנגד עיניהם של השלטונות בתוניסיה‪ ,‬הוחלט להמשיך‬
‫במדיניות המסורתית של תמיכה בציונות‪ .‬לאחר מלחמת העולם השנייה עתידים‬
‫הצרפתים לשנות את מדיניותם כלפי הציונות הן בגלל הגורם הלאומי‪-‬ערבי הן‬

‫בגלל אופייה של הציונות בתוניסיה‪.‬‬
‫הדיון במעמדה החוקי של הציונות חשוב ומרכזי שכן הוא מאפשר ליהודים‬
‫להתבטא בחופשיות גמורה בנושא‪ .‬הלגליזציה תאפשר למאבקים הפנימיים על‬
‫דרך הגשמת הציונות להתקיים‪ ,‬שכן עצם קיומה של הציונות היה מובטח‪ .‬במידה‬
‫לא מעטה יש כאן כר פעולה פוליטי נוסף ליהודים‪ .‬הבחירות למועצת הקהילה‬
‫היהודית‪ ,‬המאבקים על המקומות במוסדות הייצוגיים של תוניסיה וחופש הפעולה‬
‫בתחום זה יצרו מסגרת נוחה מאוד לפעילות פוליטית ערה ולתחושה שאפשר‬

‫להשפיע על המצב ולשנותו‪.‬‬

‫‪ 33‬ראו כהן‪ ,‬ליוטה; יהודה‪ ,‬הארגון הציוני‪.‬‬