Page 58 - הציונות בתוניסיה
P. 58
56פרק ראשון
לבקשה משום שפנייתו של הרצל תחניף להם מאוד ("ואתם יודעים כצד תגדילו
לו המדורה כי אות כבוד הוא") .לאחר מכן ,בשלב השני ,יתקשר ואזן עם היהודים
האלה ויציע את עצמו לטפל בהתארגנות הציונית ,ובשלב השלישי הוא יצא עם
נכבדי העיר להפיץ את הרעיון הציוני ברחבי תוניסיה ,ובעיקר בתוניס הבירה
("ואחר כך נעשה בתוניס ואגפיהא") .אברהם וזאן הציע גם רעיון לדגל הציוני וכן
התכוון לתרגם לערבית-יהודית חומר תעמולה של התנועה הציונית.
אם כן ,מה הניע את וזאן להכין את התכנית הזאת? מהי התועלת שהוא
ביקש להשיג בכך? כלום רק להיטותו לרעיון הציוני דחפה אותו להציע את
תכניתו או שמא רצונו להתקשר עם נכבדי הקהילה ועם ארגון יהודי בין-לאומי
הם שהניעו אותו לפנות להרצל? במכתב כמה רמזים היכולים להעיד על מניעיו
של וזאן .ראשית ,הוא פנה תחילה אל הגבירים בעיר ,אך הם סירבו לדבר אתו
ללא פנייה רשמית של התנועה הציונית ,כלומר פנייה רשמית של הארגון אל
הגבירים תוכיח להם את חשיבותו ומעמדו .שנית ,הוא ביקש במפורש "ומכתב'
אל תזכירו שמי לשרים הנז' עד אשר אודיע לכם" .כלומר הוא ביקש להסתיר את
מעורבותו במהלך עד אשר ייצא אל הפועל שכן הוא היה מודע למעמדו .ולבסוף,
מילותיו על השפעתם הרבה של אותם גבירים על הציבור היהודי ,או כלשונו" :יען
כשיעשה הוא אסיפה כולם סרים למשמעתו ויוכלו להגדיל החברה עד למעלה
ראש וממנה" ,מלמדות שהצלחת תכניתו תעלה את קרנו עד מאוד .אברהם וזאן
נענה כי תכניתו התקבלה וכי הגבירים בעיר יקבלו מכתבים מהתנועה הציונית8.
אמנם בסופו של דבר תכניתו המעניינת לא יצאה אל הפועל ,אבל מכתבו זה ,כמו
מכתבו של מתתיה חי גויטע ,חושפים תובנה מעניינת במיוחד ,והיא שבלא גיוס
יסודות חברתיים חזקים יקשה מאוד על הציונות לקנות לה אחיזה בתוניסיה .ואולי
עוד היבט מעניין והוא כי בעבור אברהם וזאן ומתתיה חי גויטע זו אחת הדרכים
האפשריות לקידום חברתי .הקשר עם ארגון בין-לאומי והקשר עם עשירי הקהילה
ישפרו מאוד את מעמדם בתוך הקהילה שהם חיים בה .המניע האידיאולוגי מתחזק
מאוד כאשר הוא כרוך במניע חברתי אישי לגיטמי ביותר .בסופו של דבר ,האגודה
הציונית הראשונה קמה בתוניס רק עשר שנים מאוחר יותר ,ולפי מיטב ידיעתנו,
אברהם וזאן לא היה קשור להקמתה.
ז'אק ואהל ,סופר בן הזמן ,סבור שהיה קשר בין ההתעניינות בציונות לבין
קיומה של אנטישמיות צרפתית בתוניסיה בראשית כינון השלטון הצרפתי.
תפיסה זו הולמת את מניעי התפתחות הציונות בצרפת בעקבות פרשת דרייפוס
ואת האירועים שהניעו את ראשית פעילותו של הרצל .אמנם אפשר שהיו
בודדים בתוניסיה שביקשו לבטא את מורת רוחם מהאנטישמיות הזאת ,אולם לו
השפיעה האנטישמיות על ההתעניינות בציונות הרי שאלג'יריה הייתה כר פורה
25 8באפריל ,1901אצ"מ( Z-1 288 ,בחתימתו של ד"ר עוזר קאקעש).
