Page 219 - peamim130
P. 219

‫על אירועים היסטוריים ידועים)‪ ,‬עוררה ויכוחים רבים על יעילותו ובעיקר‬
‫על מהימנות המידע שנאסף באמצעותו‪ .‬במאמר ביקורת חריף על השימוש‬
‫בתיעוד בעל–פה עמד יואב גלבר על חסרונותיהן של העדויות בעל–פה‪ :‬זיכרונם‬
‫של העדים לקוי‪ ,‬בעיקר בכל הנוגע לאירועים רחוקים‪ ,‬ועדותם סלקטיווית‬
‫ולוקה באגוצנטריות (בעיקר כשהמרואיין הוא אדם ש'עשה היסטוריה')‪,‬‬
‫העדויות לוקות לעתים קרובות באפולוגטיקה‪ ,‬ורובן מוציאות דברים מהקשרם‬
‫ומערבבות הקשרים‪ .‬נוסף על כך הקשר הבלתי אמצעי עם אישיותו של העד‪,‬‬
‫שלדברי גלבר 'עולה בעוצמתה על זו של המראיין'‪ ,‬מקשה על המראיין בבחינה‬
‫ביקורתית ואובייקטיווית של הדברים‪ .‬לסיכום טען כי יש לצמצם את השימוש‬
‫בעדויות בעל–פה ולהגבילו רק לנושאים שבהם 'אין בנמצא חומר דוקומנטרי‪...‬‬
‫ואין בררה אלא להשלימו בעדויות‪ ...‬יש להדרש לתיעוד בעל פה רק בשלבי‬
‫הסיום של המחקר‪ ,‬לא בראשיתו‪ .‬המטרה צריכה להיות ‪ -‬השלמת פרצות‬

                                              ‫שנשארו בתמונת ההתרחשות'‪4.‬‬
‫עם התרחבות העיסוק ב'היסטוריה של מטה' ובמחקר היסטורי של קבוצות‬
‫שנחשבו שוליות‪ ,‬התרחבות שחלה בעיקר בשנות השישים והשבעים של‬
‫המאה העשרים‪ ,‬התגוונו תחומי המחקר ההיסטורי והתפתחה מאוד הכתיבה‬
‫של היסטוריה מקומית וקהילתית‪ .‬כתיבה זו נשענה במידה רבה על מיזמים‬
‫לתיעוד בעל–פה על ידי מראיינים מקצועיים‪ ,‬אבל גם על ידי חובבים‪ ,‬שביקשו‬
‫לראיין לא רק למטרות מחקריות היסטוריות אלא בעיקר לשם 'השמעת‬
‫קולה' של הקהילה והדגשת תרומתה לסיפור ההיסטורי הכללי‪ .‬המטרות של‬
‫המשתתפים במיזמים אלה‪ ,‬שלא כמו מטרות המחקר ההיסטורי האקדמי‪ ,‬היו‬
‫למעשה מטרות חברתיות‪ :‬ליצור תחושת המשכיות‪ ,‬להעמיק שורשים או‬
‫לשאוף לשינוי חברתי‪ 5.‬באמצעות התיעוד בעל–פה נוצר תהליך דו–סטרי שבו‬
‫המראיין החוקר אוסף מידע אך בו בזמן מאפשר לבעלי הידע ‪ -‬המרואיינים ‪-‬‬
‫להבין את משמעות המידע שבידם ואף להשתתף בעבודת התיעוד‪ 6.‬בפועל‬

         ‫הובילו מיזמים אלה לחיזוק הזהות והדימוי העצמי של בני הקהילה‪7.‬‬
‫מאז שנות השמונים של המאה העשרים החלו גם חוקרי ספרות‪ ,‬פולקלור‬
‫ותרבות לבחון עדויות בעל–פה‪ .‬לגישתם של אלה התיעוד בעל–פה יוצר נרטיב‬

‫יואב גלבר‪' ,‬תיעוד בעל פה כמקור היסטורי'‪ ,‬דפים לחקר‬                       ‫	‪4‬‬
                     ‫תקופת השואה ז (תשמ"ט)‪ ,‬עמ' ‪.170-167‬‬                 ‫‪	5‬‬
                                                                         ‫	‪6‬‬
‫‪Paul Thompson, The Voice of the Past: Oral History, New York‬‬             ‫	‪7‬‬
                                                         ‫‪2000, pp. 1–24‬‬

‫‪Stephen Caunce, Oral History and the Local Historian, London‬‬
                                              ‫‪& New York 1994, p. 25‬‬

                              ‫בז'רנו (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)3‬עמ' ‪.35-34‬‬

‫פ ע מ י ם ‪ ( 1 3 0‬ת ש ע " ב ) ‪217‬‬
   214   215   216   217   218   219   220   221   222   223   224