Page 3 - etmol 54
P. 3

‫מגיחבי ץ‬
                                              ‫^ בונה‬

                                           ‫ת ל־ א בי ב‬
                                                          ‫‪ 500‬בתים בנה‬

                                                       ‫הקבלן־ארכיטקט‬
                                                         ‫יהודה מגידוביץ‬
                                                               ‫בתל־אביב‬
                                                         ‫בשנות העשרים‬

                                                    ‫והשאיר את רישומו‬
                                                       ‫על העיר עד היום‬

‫מלון ״בן נחום׳׳ בשדרות רוטשילד פינת אלנבי‬  ‫חלק ניכר מהבתים הללו הם של מגידו‪-‬‬                    ‫מאת גבריאל צפרתי־‬
                                                                                ‫ביץ‪.‬‬
‫יליד אומן שבאוקראינה היה‪ ,‬זו העיר‬                                                     ‫יהודה מגידוביץ רצה לבנות מעין‬
‫שפרחה בה נשמה חסידית יחד עם השכ­‬           ‫מגידוביץ היה ארכיטקט והיה גם‬               ‫אודסה בתל״אביב‪ ,‬יחד עם קטעים מו­‬
‫לה מנדלסונית‪ .‬מילדותו ניחן בכתב יד‬         ‫קבלן וזכה להצלחה מסחרית‪ .‬אז המיר‬           ‫נציה ומארצות המזרח התיכון והשפעות‬
‫יפה וסופרי סת״ם ניבאו לו עתיד מפואר‬        ‫את חמורו האפור בסוס לבן ובבקרים‬            ‫של המזרח הערבי‪ .‬אודסה לא קמה‬
‫ככותב ספרי‪-‬תורה והמשכילים אמרו‬             ‫ראוהו לצידו של ראש העיר דיזנגוף‪,‬‬           ‫בתל״אביב‪ ,‬אבל באה לעולם עיר עם‬
‫שעתיד הוא להיות מורה מהולל‬                 ‫שיצא מדי בוקר רכוב על סוסו החום‪,‬‬           ‫חיוך ‪ -‬תל־אביב של שנות העשרים‪,‬‬
                                           ‫לראות מה חדש בעירו‪ ,‬ולקח עמו את‬            ‫שבתיה מזכירים ארמונות ומצודות של‬
               ‫לקליגרפיה‪ ,‬כתיבה תמה‪.‬‬       ‫המהנדס שלו‪ .‬הישג גדול למי שהגיע‬            ‫אירופה וסגנונות ארכיטקטורה קלסיים‬
‫לאחר שהיה לבר‪-‬מצוה עבר לאודסה‪,‬‬                                                        ‫וזכרונות עמודי יוון ובתי רומא‪ .‬כיוון‬
‫אומרים‪ ,‬לא היה כסף בידו והלך רגלי‪.‬‬                           ‫לארץ שנתיים לפני כן‪.‬‬     ‫שמגידוביץ היה כנראה רב־הבנאים של‬
‫התפרנס ממלאכות שונות ונרשם כתל­‬                                                       ‫אותו זמן ‪ -‬מונים לזכותו כ״‪ 500‬בתים ‪-‬‬
‫מיד בטכניון האודסאי‪ .‬בשנת ‪,1911‬‬                          ‫חלומות צוננים‬                ‫השאיר את חותמו על תל׳אביב של‬
‫והוא מוסמך לבניה ושרטט מוכשר‪ ,‬נשא‬                                                     ‫בראשית יותר מכל אחד אחר‪ .‬בזמנו‬
‫לאשה את איטה האהובה הצעירה והב­‬                         ‫בחולות לוהטים‬                 ‫רגזו עליו ארכיטקטים שסיימו אסכולות‬
‫טיח לה כי יבנה את ארץ‪-‬ישראל‪ .‬אלא‬                                                      ‫מודרניות באירופה ובאו לארץ וכינוהו‬
‫שמסיבות שונות נדחתה הנסיעה לארץ‬            ‫בן שלושים‪-‬ושלוש היה מגידוביץ‬               ‫ה״אומן מאומן״‪ .‬היום אנו מסתכלים על‬
‫ובינתים פרצה מלחמת העולם הראשונה‬           ‫כאשר הגיע באניה ״רוסלאן״ הנודעה‬            ‫אותם בתים ועל אותה תל׳אביב של‬
‫ובעקבותיה המהפכה הרוסית‪ .‬כאשר‬              ‫לנמל יפו בחנוכה תר״פ‪ ,‬סופה של שנת‬          ‫שנות העשרים‪ ,‬שעזני הזמן נותנים בהם‬
‫החליטו כמה מאות מציוני אודסה להי­‬          ‫‪ ,1919‬ואתו רעייתו איטה ושני בניו‬           ‫את אותותיהם‪ ,‬ומחייכים ונהנים‪ .‬הזמן‬
‫מלט לחוף מבטחים ושכרו את האניה‬             ‫הקטנים רפאל ואבשלום‪ .‬את תלמודו‬
‫״רוסלאן״ למסע לארץ‪-‬ישראל‪ ,‬היו‬              ‫האדריכלי רכש באודסה‪ .‬תל‪-‬אביב‬                            ‫הוא ידידם של בתים ישנים‪.‬‬
‫מגידוביץ ובני ביתו בין ראשוני הנרש­‬        ‫קטנה היתה עדיין והחולות הרבים‬              ‫איתמר בן‪-‬אבי‪ ,‬״הילד העברי הרא­‬
                                           ‫מסביבה כמו הזמינו לבנות עליהם‪ ,‬כפי‬         ‫שון״‪ ,‬בנו של מחדש הלשון והעתונאי‬
                             ‫מים לנסיעה‪.‬‬   ‫שגעונות הלב‪ .‬המשורר יהודה קרני‪,‬‬            ‫השובב‪ ,‬כתב בסגנונו המיוחד בעתונו‬
‫מגידוביץ נחשב לאיש אמיד‪ .‬עסקי‬              ‫שהיה לו טור קבוע בעתונים‪ ,‬כתב‪:‬‬             ‫״דואר היום״ שיצא לאור בירושלים‬
‫הקבלנות שלו בשנות המלחמה הביאו‬             ‫״חברו הטוב ביותר של הארכיטקט הוא‬           ‫והגיע לתל‪-‬אביב אחרי הצהרים‪:‬‬
‫לו עושר‪ .‬משעמדו לעלות לאניה הכין‬           ‫הדמיון‪ .‬בחולות הלוהטים של תל‪-‬אביב‬          ‫״עירנו העברית משוועת לסגנון ים תי‪-‬‬
‫לו צידה לדרך‪ :‬תיבה גדולה שמילא‬             ‫דרושים חלומות צוננים במקצת לבל‬             ‫כוננו‪ .‬איה טכניוננו בעיר כרמלנו שיו­‬
‫אותה צנימים למאכל‪ .‬עולי ״רוסלאן״‬           ‫יצרבו יתר על המידה את הנשמות‬               ‫ליד את אדריכלינו שיבנו ארצנו לתפא­‬
‫קראו לה ״תיבת נח״ ומגידוביץ טען‬            ‫הבוערות״‪ .‬מגידוביץ כנראה ידע את‬            ‫רת עמנו״‪ .‬סגנון ארצישראלי לא נוצר‬
‫נגדם‪ :‬״על כל צרה שלא תבוא‪ ,‬צנימים‬          ‫מידת הלהט ומידת הקור המתאימים כדי‬          ‫אז באדריכלות אבל לעולם בא סגנון בן‬
‫משתמרים חודשים רבים״‪ .‬אבל בעצם‬             ‫לבנות בתל‪-‬אביב‪ ,‬שקמה מן החולות‬             ‫כל האסכולות שנעשה מיוחד לתל‪-‬‬
‫תיבת הצנימים צפנה בתוכה סוד‪ ,‬בין‬                                                      ‫אביב‪ .‬כיום אתה רואה אנשים הולכים‬
‫דפנות התיבה הוסתרו כמה אלפי רוב­‬                   ‫ושום דוגמה לא היתה נגד עיניה‪.‬‬      ‫ברחוב ומרימים ראשם לקומה שניה‪,‬‬
‫לים‪ ,‬פליטה מהמהפכה הרוסית‪ .‬חלק‬                                                        ‫לראות ולהשתאות מבתים של אותו זמן‪.‬‬
‫מאותם רובלים עדיין שמורים עד היום‬
   1   2   3   4   5   6   7   8