Page 4 - etmol 54
P. 4
יהודה מגידוביץ -כל הסגנונות מהנדס העיר בידי יורשיו ,מאחר שכאשר הגיעו
לארץ התברר שהכסף הרוסי איבד את
בירושלים והיה גם מראשוני מתכנני הצלחתו של מגידוביץ לא נעלמה
הערים בעולם ,לתכנן את צפון תל- מעיניו של מאיר דיזנגוף ,ראש העיר חד ערכו ופסק להיות מטבע עובר לסוחר.
העין .באחד הימים ,כאשר מגידוביץ מה שהציל את המשפחה בימיה הרא
אביב ,מרחוב אלנבי ועד הירקון. עסק במדידת מגרשו של י.ל .גולדברג, שונים בארץ החדשה לא היו הצנימים
המצנט הגדול של האוניברסיטה העב אלא התחתית הכפולה של הקומקום הג
אלנבי נוטה מערבה רית בירושלים ומפעלים אחרים ,ברחוב דול שהביאו עמם ,שם הוסתרו כמה
אלנבי ,בא אליו דיזנגוף והציע לו לה
ביום קיץ אחד בשנת ,1922כאשר יות המהנדס הראשון של העיר העברית רובלים של זהב.
רחוב אלנבי הגיע אל תוך החולות שכ הראשונה .מגידוביץ סיפר לו ,כי ממש עולי ״רוסלאן״ ,חלוצי העליה השלי
יום עומד שם בניין קולנוע מוגרבי, לת המנדט הציעה לו לעבוד ברכבות שית ,התקבלו במאור פנים .מגידוביץ
הזמין דיזנגוף את המהנדס הראשי שלו הארץ .באותם ימים נסתיימה סלילת השתכן במקום ארעי ויצא לחפש דירה.
לפגישה סודית בשש בבוקר ״בקצה המסילה ממצרים לחיפה ,ונדמה היה כי הוא הגיע לחברו מאודסה ,שבתאי
רחוב אלנבי ליד הבית של יוסף עלי״. צפוי לה לרכבת עתיד גדול .שמע דיז- לרנר ,שהיה בעל חנות גלנטריה בשוק
מגידוביץ בא למקום רכוב על חמורו נגוף והתעצב .אמר לו מגידוביץ :״אל הראשון של תל-אביב ,בתחילת רחוב
ומצא שם את דיזנגוף שהגיע על סוסו תצטער ,לא באתי לארץ״ישראל לעבוד
ולידו אדם שנראה כתייר ,שהגיע בשביל זרים״ .וכך נהיה מגידוביץ למה אחד העם ,ליד הגימנסיה .זה סיפר לו כי
בכרכרה .דיזנגוף הציג את התייר בשם נדס תל-אביב במשך שנתיים ובימיו בעל-הבית שלו שאול לוי ,הוא אחד
ישראל קזרנובסקי ,ואמר שהוא אדם פרחה הבניה .היו שהלעיזו עליו כי הוא מהסוחרים בחומרי בניין הגדולים
עשיר המבקש להשתקע בארץ ורוצה העלים עין מחריגות בניין שונות ועל בעיר .לפני בן היה קבלן בבניין כנסיות
לבנות ״קזינו״ ,בית-קפה ומסעדה מהו כך ענה :״קודם שיבנו ,אחר-כך נמדוד״. ירושלים .הוא היה מצפה בזהב את
דרת ,לצרכי התיירים ונכבדי העיר ובכך כיוון לדעתו של דיזנגוף ,שהתע מגדלי-הבצלים של הכנסיות וראה
בנוסח האודסי .אדון קזרנובסקי רצה לם מהערות מבקרים ודחה אכיפת ברכה בעמלו .הפגיש שבתאי לרנר בין
להעמיד את הקזינו בתוך הים ממש ,ומר תקנות בניה שונות ,המגבילות את גודל
דיזנגוף הורה למגידוביץ ״לשבור״ את הבתים ,עד אשר תעבור העיר תל-אביב מגידוביץ ושאול לוי ,ולוי הציע לו
רחוב אלנבי שעמד להמשיך ישר להקים קומה שניה לביתו ברחוב
צפונה ,אל כיוון הים כדי שיגיע עד את עשרים אלף התושבים. לילנבלום .חלפו כמה חודשים והקומה
הקזינו .ליד אותו קזינו ,אמר דיזנגוף, בהשפעת מגידוביץ הזמין דיזנגוף את
עתיד גם מנחם אוסישקין ,העסקן פטריק גדס הסקוטי ,שיחד עם בנימין השניה של הבית התנוססה לתפארת
הציוני הידוע ,לבנות את ביתו .המהנדס צ׳ייקין בנה את בית הספרים הלאומי ומגידוביץ ,בכסף שהרוויח ,עקר לדירה
הראשי מילא את רצונו של דיזנגוף, בהר-הצופים ותיכנן את איזור בת שני חדרים מול צריף בית
וכך ,כידוע ,פונה אלנבי פתאום.מערבה האוניברסיטה והקים מפעלים אחרים
הכנסת המרכזי שהיה באותם ימים בר
ונפתח אל הים במלוא הדרו. חוב יהודה הלוי .הציעו רבים למגידו-
את הקזינו בנה מגידוביץ עצמו, ביץ לבנות להם בתים ,והצליח .סימן
שהפסיק להיות מהנדס העיר ,והבית מובהק לכך ,שכמו כל עשירי העיר היה
פיאר את תל-אביב וביאליק וכל הנכב קונה את לחמו במאפית דב קרבצוב,
דים והעשירים היו אוכלים שם טשולנט שהיה האופה הראשון בעיר ,וקרא
בשבתות ,אבל הבניין לא הצדיק את לעצמו ״האופה הנודע מאודסה״ ,ובז
עצמו ומר קזרנובסקי הפסיד את כל כות המוניטין שלו היו לחמיו יקרים
כספו ונהיה ל״חוזר בתשובה״ והיה
משל שתי המאפיות האחרות בעיר.
ביתו של לוין בשדרות רוטשילד וממול ביתו של עו׳׳ד קרוסרסקי