Page 4 - etmol 54

‫יהודה מגידוביץ ‪ -‬כל הסגנונות‬ ‫מהנדס העיר‬ ‫בידי יורשיו‪ ,‬מאחר שכאשר הגיעו‬
‫לארץ התברר שהכסף הרוסי איבד את‬
‫בירושלים והיה גם מראשוני מתכנני‬ ‫הצלחתו של מגידוביץ לא נעלמה‬
‫הערים בעולם‪ ,‬לתכנן את צפון תל‪-‬‬ ‫מעיניו של מאיר דיזנגוף‪ ,‬ראש העיר חד‬ ‫ערכו ופסק להיות מטבע עובר לסוחר‪.‬‬
‫העין‪ .‬באחד הימים‪ ,‬כאשר מגידוביץ‬ ‫מה שהציל את המשפחה בימיה הרא­‬
‫אביב‪ ,‬מרחוב אלנבי ועד הירקון‪.‬‬ ‫עסק במדידת מגרשו של י‪.‬ל‪ .‬גולדברג‪,‬‬ ‫שונים בארץ החדשה לא היו הצנימים‬
‫המצנט הגדול של האוניברסיטה העב­‬ ‫אלא התחתית הכפולה של הקומקום הג­‬
‫אלנבי נוטה מערבה‬ ‫רית בירושלים ומפעלים אחרים‪ ,‬ברחוב‬ ‫דול שהביאו עמם‪ ,‬שם הוסתרו כמה‬
‫אלנבי‪ ,‬בא אליו דיזנגוף והציע לו לה­‬
‫ביום קיץ אחד בשנת ‪ ,1922‬כאשר‬ ‫יות המהנדס הראשון של העיר העברית‬ ‫רובלים של זהב‪.‬‬
‫רחוב אלנבי הגיע אל תוך החולות שכ­‬ ‫הראשונה‪ .‬מגידוביץ סיפר לו‪ ,‬כי ממש­‬ ‫עולי ״רוסלאן״‪ ,‬חלוצי העליה השלי­‬
‫יום עומד שם בניין קולנוע מוגרבי‪,‬‬ ‫לת המנדט הציעה לו לעבוד ברכבות‬ ‫שית‪ ,‬התקבלו במאור פנים‪ .‬מגידוביץ‬
‫הזמין דיזנגוף את המהנדס הראשי שלו‬ ‫הארץ‪ .‬באותם ימים נסתיימה סלילת‬ ‫השתכן במקום ארעי ויצא לחפש דירה‪.‬‬
‫לפגישה סודית בשש בבוקר ״בקצה‬ ‫המסילה ממצרים לחיפה‪ ,‬ונדמה היה כי‬ ‫הוא הגיע לחברו מאודסה‪ ,‬שבתאי‬
‫רחוב אלנבי ליד הבית של יוסף עלי״‪.‬‬ ‫צפוי לה לרכבת עתיד גדול‪ .‬שמע דיז‪-‬‬ ‫לרנר‪ ,‬שהיה בעל חנות גלנטריה בשוק‬
‫מגידוביץ בא למקום רכוב על חמורו‬ ‫נגוף והתעצב‪ .‬אמר לו מגידוביץ‪ :‬״אל‬ ‫הראשון של תל‪-‬אביב‪ ,‬בתחילת רחוב‬
‫ומצא שם את דיזנגוף שהגיע על סוסו‬ ‫תצטער‪ ,‬לא באתי לארץ״ישראל לעבוד‬
‫ולידו אדם שנראה כתייר‪ ,‬שהגיע‬ ‫בשביל זרים״‪ .‬וכך נהיה מגידוביץ למה­‬ ‫אחד העם‪ ,‬ליד הגימנסיה‪ .‬זה סיפר לו כי‬
‫בכרכרה‪ .‬דיזנגוף הציג את התייר בשם‬ ‫נדס תל‪-‬אביב במשך שנתיים ובימיו‬ ‫בעל‪-‬הבית שלו שאול לוי‪ ,‬הוא אחד‬
‫ישראל קזרנובסקי‪ ,‬ואמר שהוא אדם‬ ‫פרחה הבניה‪ .‬היו שהלעיזו עליו כי הוא‬ ‫מהסוחרים בחומרי בניין הגדולים‬
‫עשיר המבקש להשתקע בארץ ורוצה‬ ‫העלים עין מחריגות בניין שונות ועל‬ ‫בעיר‪ .‬לפני בן היה קבלן בבניין כנסיות‬
‫לבנות ״קזינו״‪ ,‬בית‪-‬קפה ומסעדה מהו­‬ ‫כך ענה‪ :‬״קודם שיבנו‪ ,‬אחר‪-‬כך נמדוד״‪.‬‬ ‫ירושלים‪ .‬הוא היה מצפה בזהב את‬
‫דרת‪ ,‬לצרכי התיירים ונכבדי העיר‬ ‫ובכך כיוון לדעתו של דיזנגוף‪ ,‬שהתע­‬ ‫מגדלי‪-‬הבצלים של הכנסיות וראה‬
‫בנוסח האודסי‪ .‬אדון קזרנובסקי רצה‬ ‫לם מהערות מבקרים ודחה אכיפת‬ ‫ברכה בעמלו‪ .‬הפגיש שבתאי לרנר בין‬
‫להעמיד את הקזינו בתוך הים ממש‪ ,‬ומר‬ ‫תקנות בניה שונות‪ ,‬המגבילות את גודל‬
‫דיזנגוף הורה למגידוביץ ״לשבור״ את‬ ‫הבתים‪ ,‬עד אשר תעבור העיר תל‪-‬אביב‬ ‫מגידוביץ ושאול לוי‪ ,‬ולוי הציע לו‬
‫רחוב אלנבי שעמד להמשיך ישר‬ ‫להקים קומה שניה לביתו ברחוב‬
‫צפונה‪ ,‬אל כיוון הים כדי שיגיע עד‬ ‫את עשרים אלף התושבים‪.‬‬ ‫לילנבלום‪ .‬חלפו כמה חודשים והקומה‬
‫הקזינו‪ .‬ליד אותו קזינו‪ ,‬אמר דיזנגוף‪,‬‬ ‫בהשפעת מגידוביץ הזמין דיזנגוף את‬
‫עתיד גם מנחם אוסישקין‪ ,‬העסקן‬ ‫פטריק גדס הסקוטי‪ ,‬שיחד עם בנימין‬ ‫השניה של הבית התנוססה לתפארת‬
‫הציוני הידוע‪ ,‬לבנות את ביתו‪ .‬המהנדס‬ ‫צ׳ייקין בנה את בית הספרים הלאומי‬ ‫ומגידוביץ‪ ,‬בכסף שהרוויח‪ ,‬עקר לדירה‬
‫הראשי מילא את רצונו של דיזנגוף‪,‬‬ ‫בהר‪-‬הצופים ותיכנן את איזור‬ ‫בת שני חדרים מול צריף בית‬
‫וכך‪ ,‬כידוע‪ ,‬פונה אלנבי פתאום‪.‬מערבה‬ ‫האוניברסיטה והקים מפעלים אחרים‬
‫הכנסת המרכזי שהיה באותם ימים בר­‬
‫ונפתח אל הים במלוא הדרו‪.‬‬ ‫חוב יהודה הלוי‪ .‬הציעו רבים למגידו‪-‬‬
‫את הקזינו בנה מגידוביץ עצמו‪,‬‬ ‫ביץ לבנות להם בתים‪ ,‬והצליח‪ .‬סימן‬
‫שהפסיק להיות מהנדס העיר‪ ,‬והבית‬ ‫מובהק לכך‪ ,‬שכמו כל עשירי העיר היה‬
‫פיאר את תל‪-‬אביב וביאליק וכל הנכב­‬ ‫קונה את לחמו במאפית דב קרבצוב‪,‬‬
‫דים והעשירים היו אוכלים שם טשולנט‬ ‫שהיה האופה הראשון בעיר‪ ,‬וקרא‬
‫בשבתות‪ ,‬אבל הבניין לא הצדיק את‬ ‫לעצמו ״האופה הנודע מאודסה״‪ ,‬ובז­‬
‫עצמו ומר קזרנובסקי הפסיד את כל‬ ‫כות המוניטין שלו היו לחמיו יקרים‬
‫כספו ונהיה ל״חוזר בתשובה״ והיה‬
‫משל שתי המאפיות האחרות בעיר‪.‬‬

‫ביתו של לוין בשדרות רוטשילד וממול ביתו של עו׳׳ד קרוסרסקי‬