Page 29 - חיי יוסף

‫חיי יוסף‬

‫בתי מגורים הבנויים באופן מדורג‪ ,‬כמה מתקני תעשייה‪ ,‬מקוואות טהרה בודדים‪ ,‬מטבעות חשמונאיים‬
‫וכלי אבן המעידים על נוכחות יהודית במאה הראשונה לסה"נ‪ 15.‬בחפירה בכפר חנניה ובסקר בשיחין‬
‫התברר שכבר במאה הראשונה לסה"נ פעלו בשני האתרים בתי מלאכה שהתמחו‪ ,‬כל אחד‪ ,‬בייצור כלי‬
‫חרס מסוימים ואלה נמכרו ברחבי הגליל היהודי‪ 16.‬על אלה יש להוסיף ממצאים בודדים שנתגלו למשל‬
‫בבית־שערים‪ ,‬במירון‪ ,‬במרות ובגוש חלב‪ ,‬אלא שהשרידים באתרים אלה ובאחרים מועטים ויש שקשה‬
‫להפריד את העדות החומרית מהמאה הראשונה לסה"נ מהמאוחרת ולהסיק ממנה על צביונם של‬

‫היישובים‪ ,‬כלכלתם ועל מנהגי התושבים בתקופה הקדומה‪17.‬‬
‫יודפת בלב הגליל התחתון וגמלא בגולן‪ ,‬שלא כמו האתרים שנמנו עד כה‪ ,‬חשובים במיוחד לכל‬
‫המבקש להכיר את פני היישוב בגליל במאה הראשונה לסה"נ‪ .‬השניים נוסדו כבר בתקופה ההלניסטית‪,‬‬
‫פרחו בתקופה הרומית הקדומה ונהרסו לגמרי במלחמתם ברומאים‪ .‬בהסרת המפולות האותנטיות מזמן‬
‫המרד ביודפת ובגמלא וחשיפת שרידי הבנייה הקדומים מתגלים פני היישוב מהמאה הראשונה לסה"נ‪.‬‬
‫בזכות ממצאים חשובים אלו אפשר לשרטט באופן מדויק יותר מבעבר את פני היישוב הכפרי היהודי‬
‫בגליל ובגולן‪ ,‬וללמוד אף על הקרב האחרון עם הרומאים שהתחולל בקו החומה ובינות לבתים והביא‬

‫לחורבנן המוחלט של יודפת וגמלא‪.‬‬

‫יודפת‬

‫יודפת שוכנת על גבעה נמוכה (‪ 419‬מ' מעל פני הים) עם מדרונות תלולים המשתפלים לוואדיות‬
‫המקיפים אותה מכל עבר‪ ,‬חוץ מצד צפון‪ ,‬שם נמצא אוכף המחבר אותה להר ימין (ראו איור ‪ .)33‬יחד‬
‫עם התנאים הטופוגרפיים וההגנה הטבעית במקום מצאו תושבי יודפת לנכון לבצר את יישובם בחומה‪.‬‬
‫בתקופה ההלניסטית (המאות השלישית–השנייה לפסה"נ) הייתה יודפת יישוב קטן הבנוי בראש הגבעה‪,‬‬
‫ובהסתמך על הממצא החומרי שנחשף בחפירה מתברר שתושביו היו נכרים‪ .‬בראשית המאה הראשונה‬
‫לפסה"נ‪ ,‬לאחר כיבוש הגליל בידי מלכי בית חשמונאי‪ ,‬שופצו חומותיה של יודפת ומניחים שבמקום‬
‫התיישבה אוכלוסייה יהודית‪ .‬חומת העיר‪ ,‬שנוספו בה שני מגדלים‪ ,‬הקיפה‪ ,‬כמו בתקופה הקדומה‪ ,‬רק‬
‫את הפסגה המעוגלת‪ .‬עיקר השרידים שנתגלו ביודפת‪ ,‬המעידים על התעצמות הבנייה במקום‪ ,‬הם‬
‫מהשלב השלישי של היישוב‪ ,‬כלומר מהתקופה הרומית הקדומה‪ ,‬עד שנת ‪ 67‬לסה"נ‪ .‬שטחה של העיר גדל‬
‫בתקופה זו אל השלוחה המשתפלת כלפי דרום‪ ,‬ובנוסף על החומות נתגלו ברחבי האתר קטעי רחובות‪,‬‬

‫בתים‪ ,‬מתקנים וכלים המעידים על אורח חייהם של יהודי יודפת ערב המרד הגדול ברומאים‪18.‬‬
‫היישוב במאה הראשונה לסה"נ היה מבוצר בחומה שנמשכה על קו גובה אחיד למדי והקיפה שטח‬
‫של ‪ 50‬דונם‪ ,‬שנכללו בו הגבעה והשלוחה שמדרום לה‪ .‬חומת העיר בשלב המאוחר אינה בנויה בצורה‬
‫אחידה‪ .‬מצפון‪ ,‬בנקודת התורפה בהגנה על העיר‪ ,‬החומה בנויה מקיר כפול שעוביו כ־‪ 5.5‬מ'‪ .‬בצפון־‬
‫מזרח היא בנויה כחומת סוגרים ואילו בדרום־מערב‪ ,‬בסביבת השלוחה‪ ,‬היא בנויה כחומה מלאה בעובי‬
‫‪ 1.5‬מ' בלבד‪ 19.‬במקום אחד על השלוחה‪ ,‬בצד החומה ופנימה לה‪ ,‬נחשף רחוב צר מרוצף אבנים קטנות‪,‬‬
‫ובמקום אחר‪ ,‬היכן שהמדרון תלול יותר‪ ,‬היו בתי העיר צמודים לקו החומה‪ .‬בתי המגורים שמילאו את‬
‫מרבית שטח היישוב נבנו במדורג על מדרונות הגבעה בהתאם לטופוגרפיה המקומית‪ .‬הבנייה לאורך‬
‫המדרון המזרחי התלול הושתתה על שלוש עד ארבע מדרגות ואילו המפלסים המדורגים במדרון הדרומי‬

‫‪ ;162–155 ,77–23‬אילן ודמתי‪ ,‬מרות‪ ,‬עמ' ‪;42–16‬‬ ‫‪ 15‬ראו‪ :‬אדוורדס‪ ,‬חורבת קנה; ריצ'רדסון‪ ,‬חורבת קנה‪ ,‬עמ'‬

‫אביעם‑ריצ'רדסון‪ ,‬הגליל‪ ,‬עמ' ‪ ;189‬אביעם‪ ,‬יהודים‪,‬‬ ‫‪.135–120‬‬

‫פגאנים ונוצרים‪ ,‬עמ' ‪.109–106‬‬ ‫‪ 16‬סטריינג'‪ ,‬שיחין; אדן־ביוביץ‪ ,‬כלי חרס‪ ,‬עמ' ‪.243–235‬‬
‫‪ 1 8‬אביעם‪ ,‬יודפת‪.‬‬ ‫‪ 17‬ב' מזר‪ ,‬בית־שערים‪ :‬פרשת החפירות בשנות תרצ"ו–‬

‫‪ 1 9‬אדן־ביוביץ ואביעם‪ ,‬יודפת ויוספוס‪ ,‬עמ' ‪.143–131‬‬ ‫ת"ש‪ ,‬א‪ ,‬ירושלים תשי"ח‪ ,‬עמ' ‪ ;24‬מאיירס‪ ,‬מירון‪ ,‬עמ'‬

‫‪20‬‬