Page 24 - חיי יוסף

‫וייס – הגליל במאה הראשונה‬

‫הגליל במאה הראשונה לסה"נ – פני היישוב בימיו של יוספוס‬
‫לאור הממצא הארכאולוגי‬

‫זאב וייס‬

‫מבוא‬

‫חיי יוסף‪ ,‬ספרו האחרון של פלאוויוס יוספוס‪ ,‬עוסק ברובו בקורותיו של ההיסטוריון בגליל בפרק זמן‬
‫קצר (בשלהי שנת ‪ 66‬עד אביב ‪ ,)67‬אולם יש בו מידע רב על הגליל ותושביו‪ .‬שלא כמו סטראבון‪,‬‬
‫פליניוס הזקן או פאוסניאס‪ ,‬יוספוס אינו עוסק בגאוגרפיה יישובית של הגליל ואף אינו מבקש לשרטט‬
‫את חלקת הארץ שבה פרץ המרד הגדול או להמחיש במשהו את חזות היישובים שבהם פעל‪ .‬ובכל‬
‫זאת‪ ,‬בתיאוריו בספר זה כמו גם בספריו האחרים שוזר המחבר פרטים רבים‪ ,‬כבדרך אגב‪ ,‬שאפשר ללמוד‬
‫מהם על המציאות היישובית בגליל במאה הראשונה לסה"נ‪ ,‬על אוכלוסיית הגליל‪ ,‬על כלכלת האזור‬
‫ועל דפוסי תרבות או סדרי שלטון‪ .‬זהו תיאור מכלי ראשון של אדם הבקי בשבילי הגליל‪ ,‬שכתב את‬
‫חיבורו בעשור האחרון של המאה הראשונה לסה"נ אך טווה את גרעין הסיפור‪ ,‬כך יש להניח‪ ,‬בשלהי‬

‫המרד הגדול או מיד אחריו‪.‬‬
‫"שתים הן ארצות הגליל"‪ ,‬כך פותח פלאוויוס יוספוס בתיאור גבולות הגליל בספרו מלחמת היהודים‪,‬‬
‫"האחת מכונה בשם הגליל העליון והשנית בשם הגליל התחתון ומסביב להן נמצאו ארץ הצידונים וארץ‬
‫סוריה" (מלחמת היהודים ג‪ .)35 ,‬בהמשך משרטט המחבר את תחום הגליל מארבע רוחותיו בעזרת‬
‫יישובים המוכרים לו בימיו (איור ‪ .)1‬אין הוא מונה את היישובים היהודיים השוכנים על הגבול אלא‬
‫מציין את קצה תחום הגליל באמצעות הערים הנכריות וסביבותיהן הסמוכות ליישוב הגלילי‪ ,‬אך שוכנות‬
‫מחוצה לו‪ .‬ממערב – עכו ובנותיה והר הכרמל; מדרום – ארץ שומרון ובית שאן; ממזרח – היפוס‪ ,‬גדרה‬
‫וארץ הגולן; ומצפון – צור והכורה שלה‪ .‬לעומת זאת הוא מבחין בין תחום הגליל התחתון לתחום הגליל‬
‫העליון בעזרת היישובים היהודיים השוכנים בקצה התחום ויש שהוא מציין שהם נמצאים מול האזור‬
‫הנכרי‪ .‬הגליל התחתון משתרע מטבריה במזרח ועד כבול במערב‪ ,‬בקרבת חוף עכו ומדרום לה‪ִ ,‬מ ִכסלות‬
‫(תבור) שבעמק הגדול ועד באר שבע בצפון‪ .‬הגליל העליון משתרע מכפר ֶת ָלה שעל הירדן ועד מרות‬
‫במערב‪ ,‬ומבאר שבע שבדרום ועד כפר בקע בצפון‪ ,‬בקצה ארץ הצורים‪ 1.‬שטח שתי ארצות הגליל קטן‬
‫ומוקף מכל עבר בנכרים‪ ,‬אך על אף נחיתותם בשטח והיותם מוקפים מכל עבר בנכרים‪ ,‬אומר יוספוס‪,‬‬
‫בני המקום אמיצי רוח הם‪ ,‬הדפו את אויביהם שמסביב ודבקו במלאכת האדמה‪ .‬ארץ הגליל‪ ,‬לדבריו‪,‬‬
‫פורייה במיוחד‪ ,‬ומשום שתושבי המקום מנצלים כל פיסת אדמה "ערי הגליל רבות והמון הכפרים מלאים‬

‫אדם וגם מספר יושבי הקטן שבכפרים הוא חמישה עשר אלף" (מלחמת היהודים ג‪.)43 ,‬‬
‫בסוף תיאורו את חבלי ארץ יהודה ואת האזורים הסמוכים לה סוקר יוספוס בקצרה את גבולות‬
‫הגולן והבשן הנכללים בימיו בתחום ממלכת אגריפס השני (מלחמת היהודים ג‪ .)58–56 ,‬הוא מציין את‬

‫‪ 1‬לזיהוי היישובים ודיון בתחומי הגליל אצל יוספוס ומה‬ ‫* תודתי נתונה לד"ר דוד עמית ולפרופ' דניאל שוורץ‬
‫שמצוי בספרות התלמודית‪ ,‬ראו‪ :‬אביעם‑ריצ'רדסון‪,‬‬ ‫שקראו פרק זה‪ .‬הערותיהם המועילות האירו לי נקודות‬
‫שנעלמו ממני במהלך מחקרי על הגליל במאה הראשונה‬
‫הגליל‪ ,‬עמ' ‪.180–177‬‬
‫לסה"נ‪.‬‬

‫‪15‬‬