Page 21 - חיי יוסף

‫חיי יוסף‬

‫זמן שגם הזכיר להם – ובייחוד ליודעי הספר שביניהם‪ ,‬כמו יוספוס (סע' ‪ – )9–8‬את הבטחות הנביאים‪,‬‬
‫שבאחד הימים – ודאי הקרובים‪ ,‬כך האמינו – ה' ירעיש את השמים ואת הארץ ויהפוך ִכ ֵסא ממלכות‬
‫וישמיד חֹזק ממלכות הגויים (חגי ב כא–כב) ואז "גדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון מן הראשון" (שם‬
‫ט) ותחודש המלוכה בישראל‪ .‬והם גם חיו – הן בירושלים הן בגליל – בדור שראה תנועה הולכת וגדלה‬
‫של יהודים המאמינים שמלכם הא ִמתי של היהודים אכן ביקר זה לא כבר בארצם‪ ,‬ואם אמנם נצלב‪ ,‬הוא‬
‫בכל זאת גבר על המוות ועתיד לשוב בקרוב ואז ודאי "יחזיר את המלוכה לישראל"‪ 44,‬אך הם – ובייחוד‬
‫אלה מהם שביקרו ברומא‪ ,‬כמו יוספוס – גם ידעו את גודל כוחו של הקיסר וצבאותיו (סע' ‪ .)19–13‬לא‬
‫היה קל לנווט בין כל אלה‪ ,‬ונראה שבייחוד לצעירים קשה להסתפק בפשרות‪ 45.‬אין פלא אפוא שרבים‬

‫מאוד מבני דורו של יוספוס בחרו בדרך שהובילה לאסון‪.‬‬
‫אמנם אין כבוד רב בדרך האחרת‪ ,‬שבה בסופו של דבר שרד יוספוס את הימים ההם‪ .‬אבל אין לשכוח‬
‫שהוא עצמו המספר את הסיפור‪ ,‬ושסיפור זה‪ ,‬על התחמקותו מהתאבדות המונית במערה ביודפת‬
‫(מלחמת היהודים ג‪ ,)408–340 ,‬הוא אחד משני העמודים שספר מלחמת היהודים עומד עליהם‪ .‬בצד‬
‫עמוד זה‪ ,‬המוצב במרכזו של הספר‪ ,‬מוצב העמוד האחר בסופו – ההתאבדות ההמונית במצדה (שם‪,‬‬
‫ז‪ .)406–320 ,‬אמירתו הבסיסית של יוספוס בספרו מלחמת היהודים היא אפוא שבעולם הרומי על‬
‫היהודים לבחור או בכניעה (ואז לקוות להשיג את המרב האפשרי בעבור היהודים בעולם כפי שהוא)‪,‬‬
‫או במוות (ואז לקוות למצוא את המקסימום האידאלי בעולם אחר שכולו טוב)‪ .‬קשה לטעון שיוספוס‬
‫טעה באבחון המצב‪ .‬השאלה אם בחירתו היא הנכונה היא סוגיה שאין סמכותו של ההיסטוריון לפסוק‬
‫בה גדולה מזו של אחרים‪ 46.‬נציין רק‪ ,‬שלולא הכריע יוספוס כפי שהכריע לא היינו זוכים לקבל את‬
‫ספרו מלחמת היהודים‪ ,‬המגולל את קורות התקופה הגורלית ההיא‪ ,‬ואף לא את ספריו האחרים‪ ,‬לרבות‬
‫חיי יוסף המאפשר לנו מבט הן אל תוך הגליל ויישוביו בתקופה גורלית זו‪ ,‬הן אל תוך נפשו הנסערת‬

‫והמעונה של אחד מאבותינו‪ ,‬אשר ביקשו את הדרך הנכונה בעת ההיא‪.‬‬

‫על נוסח "חיי יוסף" ומהדורותיו‪47‬‬

‫יסודות העבודה לבירור הנוסח של חיי יוסף‪ ,‬כמו של שאר חיבורי יוספוס‪ ,‬הונחו בידי בנדיקטוס ניזה‬
‫(‪ .)Niese‬מהדורתו הגדולה (‪ )editio maior‬של חיי יוסף התפרסמה בשנת ‪ 1890‬בכרך הרביעי של מהדורתו‬
‫של כל כתבי יוספוס‪ .‬ואולם בצד ההערכה הרבה יצאו עוררין על העדיפות שהעניק ניזה לכתב יד אחד‬
‫(הקדום ביותר‪ ,P ,‬מראשית המאה העשירית)‪ 48,‬ונראה שניזה עצמו לא היה מרוצה לגמרי‪ ,‬שכן במהדורה‬
‫קטנה יותר (‪ )editio minor‬שהוציא לאור באותה השנה הוא שינה לא מעט‪ ,‬בעיקר בכך שהכניס פנימה‪,‬‬
‫לנוסח הספר‪ ,‬השערות שבנוסח הקודם רשם באפראט בלבד‪ .‬כעבור עוד שלוש שנים (‪ )1893‬פרסם‬

‫‪ 4 8‬לפי ניזה‪ ,‬ח"י‪ ,‬עמ' ‪ ,iii‬כתב יד זה "נכתב במאה העשירית‬ ‫‪ 44‬כדברי השליחים לישו לפי מעשי השליחים א ו; וראו‬
‫או התשיעית והוא העתיק ביותר והטוב ביותר מכולם"‪.‬‬
‫וכך גם זיגרט ואחרים‪ ,‬ח"י‪ ,‬עמ' ‪ ,15–14‬המדברים כעת על‬ ‫גם‪ :‬לוקאס כד כא‪" :‬ואנחנו קיווינו שהוא העתיד לפדות‬
‫ראשית המאה העשירית (וראו שם‪ ,‬הערה ‪ ,47‬המסבירה‬
‫שיש לתקן את האמור באחד הספרים‪ ,‬כאילו נכתב כתב‬ ‫את ישראל"‪ .‬ברור שהיו גם פרשנויות נוצריות שהדגישו‬
‫היד הזה במאה ה־‪[ 14‬נתון שהועתק בינתיים גם בידי‬
‫אחרים]‪ .‬כפי שמסר לי פרופ' זיגרט‪ ,‬אין כאן ויכוח של‬ ‫שמלכותו של ישו‪ ,‬או של ה'‪ ,‬איננה של העולם הזה; ברור‬
‫ממש אלא רק טעות‪ ,‬שמחבר הספר ההוא ביקש ממנו‬
‫לתקנּה)‪ .‬לביקורת על ניזה‪ ,‬המתרכזת בהישענותו הרבה‬ ‫גם‪ ,‬שפרשנות אחרת היא שהניעה את פונטיוס פילאטוס‬
‫על כתב יד ‪ ,P‬ראו עמ' ‪ iv–v‬בכרך השלישי (‪ )1892‬של‬
‫מהדורת ‪ .Naber‬ובייחוד ראו‪ :‬ונדלאנד‪ ,‬ביקורת על ניזה‪.‬‬ ‫לצלוב אותו‪ .‬ראו‪ :‬שוורץ‪ ,‬מחקרים‪ ,‬עמ' ‪.146–128‬‬
‫‪ 4 5‬ראו הערה ‪ 26‬לתרגום‪.‬‬

‫‪ 46‬על דרכו של היסטוריון מודרני אחד בסוגיה זו‪ ,‬ודווקא‬

‫בזיקה לספרנו‪ ,‬ראו‪ :‬שוורץ‪ ,‬שליט‪.‬‬
‫‪ 47‬לפרטים נוספים בנושא זה‪ ,‬ראו‪ :‬הנזן‪ ,‬ביקורת נוסח;‬

‫שוורץ‪ ,‬שני חיי יוסף‪ ,‬עמ' ‪.317–312‬‬

‫‪12‬‬