Page 20 - חיי יוסף
P. 20
שוורץ – מבוא לחיי יוסף
שהדברים האלה מעידים שספרו של יוסטוס ,או דבריהם של מקטרגים אחרים ,הכניסו את יוספוס למצב
מסוכן שחייבֹו להתגונן במהירות.
ועם זאת נראה ,שדווקא בשל תחושת הלחץ ,התחושה שחשוב למחבר לשכנע את קוראיו ביושר
דרכו 40,יש בספר הזה חיוניות רבה 41.הוא מציג לפנינו יהודי שגדל בבירת העולם היהודי כבן המעמד
שתבע לעצמו את ראשות האומה ,ובהתאם לכך – אדם צעיר שקיבל על עצמו אחריות ציבורית כבדה
מאוד; איש שגם במבט לאחור שלם עם עצמו שנהג כהוגן וכמיטב יכולתו במצב בלתי־אפשרי; אך
אדם היודע גם ,באותו מבט לאחור ,שהוא וחבריו טעו כשיצאו למלחמה ,ולכן הוא מלא תרעומת על
שמאשימים דווקא אותו כמי שאחראי הן לכישלונות של המרד בגליל (כך בעיקר הספר) והן לעצם
ההחלטה של מרכז גלילי חשוב ,טבריה ,להצטרף למרד (כך בדברים המכוונים נגד יוסטוס) .מרגיז להיות
במצב מתסכל כזה – שאם היה מפקד טוב הרי בכל זאת יצא למלחמה מיותרת והרת אסון ,ואם נכשל
בניהול המלחמה הרי שהיה שלומיאל או בוגד; ומרגיז היה להיות היעד שאליו התנקזו ההאשמות משום
שרק הוא שרד – וזאת ,בתנאים שעוררו קנאה ואיבה .ואם לא היה די שהאשימו אותו באופן ספציפי
ולא את כלל האחראים – והרי ,כפי שהוא מדגיש שוב ושוב (סע' ֶ " ,)393 ,341 ,72 ,65 ,29–28ח ֶבר
הירושלמים" הוא ששלח אותו לתפקידו – עוד הוסיפו למכאובו בטענה שנהג את משרתו בשחיתות.
את עלבונו אפשר לחוש באופן ברור ביותר בסע' ,83–80ושוב בסע' 259ובסוף הספר ,בסע' ,430שבו
נאמר למעשה שמטרת הספר היא לאפשר לקוראים "לשפוט" את "אופיו"42.
את המרד הגדול ,שהביא את עם ישראל אל פרשת הדרכים המכרעת ביותר בהיסטוריה שלו ,חורבן
הבית השני ,הלוא הוא פתיחת מה שכינו חז"ל "הזמן הזה" ,יזמו ונשאו גברים יהודים בני דורו של
יוספוס 43.הם חיו בזמן מסובך ,זמן שסיפק הזדמנויות אך גם עורר אשליות; זמן שסיפק דו־קיום בין
קיסריה וירושלים ו ִאפשר למבצר "אנטוניה" ול"בית ה'" לדור זה על יד זה באותו הר בלב ירושלים; אך
קדמוניות היהודים כ (כמו ספרים אחרים של קדמוניות שהביא אולטימטום לאנטיוכוס אפיפאנס (פוליביוס כט,
היהודים) ושל חיי יוסף מן הרשימות המפורטות של כז) ,מכאן .אין כל פיתוח של הדברים ובעצם אין גם שום
דרינר (מחקרים ,עמ' ,)33–1המתעדות את החיקויים ביטחון שיוספוס ביקש לרמוז למקבילות האלה .כמו
שמחקה יוספוס את תוקידידס בענייני לשון ומוטיבים. כן ,בנוגע לטיעון של ניירי (הלל) ,שיש לראות את חיי
להנחה שההבדלים בין הספרים משקפים את השימוש יוסף כדוגמה של סוגת "ההלל" ( )encomiumהמתוארת
בספרי רטוריקה קלאסיים ,נעיר שקשה לראות בראשי
של יוספוס באסיסטנטים ,ראו :שם ,עמ' .34 הפרקים "ייחוס"" ,חינוך"" ,מעשים" נושאים מיוחדים
40על כך שזהו יעדו הכללי של חיי יוסף ראו :מיליאריו, שהשימוש בהם מלמד דווקא על דבקות בדגם מסוים.
לפירוש ח"י; מייסון ,אופי .יושם לב במיוחד לסע' –256 מה כבר עשוי להופיע באוטוביוגרפיה? אמנם יש בספרנו
"( 258עדים")"( 430 ,ישפוט") .וראו גם סע' :81יוספוס מספר מוטיבים הרגילים גם בספרות היוונית והרומית,
"מודה" שלקח פעם משהו מן השלל ושלחֹו לבני משפחה כגון כוחו המשחית של הכסף (ראו הערה 117לתרגום),
בירושלים .וידוי זה מזכה את יוספוס באמון הקוראים כוחן של אהבה ושנאה לקלקל את השורה ולהטות את
בלי לחייב אותו לוותר על מאומה מול מבקריו ,שהרי ההיסטוריון מן האמת (סע' ,)336והעובדה שהצלחה
יהודים המתקיפים את יוספוס כבוגד בעם ישראל לא מעוררת קנאה (ראו הערה 126לתרגום) ,אך גם אם
יכלו לבנות הרבה על כך שלקח שלל מסורים .וראו להלן, – כמו במקרה האחרון (וראו :שצמן ,הצלחה וקנאה)
– נראה שיוספוס התוודע למוטיב מתוך הספרות היוונית
הערה .42 (במישרין או בעקיפין) ,יש להבדיל בין השימוש במוטיב
41השוו לדוגמה :פרגר ,יוספוס והקנאים ,עמ' ,5–4המדבר
על ההתרגשות והתרעומת (Leidenschaftlichkeit und לבין רמיזה ספרותית.
39מעין "האסיסטנטים למען השפה היוונית" שסייעו בהכנת
)Gereiztheitהמורגשות היטב בספר. מלחמת היהודים ,לפי נגד אפיון א .50 ,תקרי השווה את
42לעניין ה"אופי" ( )ἦθοςכנושא העיקרי שיוספוס ביקש הסגנון הרדוד של ספרנו לזה של הספר האחרון (ספר כ)
להגן עליו ראו במיוחד :מייסון ,ח"י ,עמ' ; xxxviii–xli של קדמוניות היהודים וחשב שיש לראות דווקא בהם
נספח אצל זיגרט ואחרים ,ח"י ,עמ' ;184שוורץ ,שני חיי את סגנונו האישי של יוספוס .ראו :תקרי ,מילון ,א ,עמ'
;ixהנ"ל ,ח"י ,עמ' ;xv–xviפלטיא ,ח"י ,עמ' .xiv–xvi
יוסף ,עמ' .324 לעניין זה ראו גם היעדרם הכמעט מוחלט והבולט של
43על משמעות השיקול הדורי הזה ,ראו :א' רפפורט,
קתדרה( 8 ,תמוז תשל"ח) ,עמ' =( 45–44כשר ,המרד
הגדול ,עמ' .)420–419
11
