Page 15 - חיי יוסף
P. 15
חיי יוסף
שניּות במגמות הספר
למתח בין הזמן המאוחר שבו פורסם הספר ,כפי שמעידים כמה סימנים מ"קליפתו" מכאן ,לבין ה"מושב
בחיים" ( )Sitz im Lebenשלו ,כלומר זמן החיבור המוקדם שעליו מצביע רובו הגדול מכאן ,מקביל מתח
בין שתי מגמותיו העיקריות של הספר .כדי להבין את המתח הזה ,עלינו לזכור שיוספוס היה מפקד
( 18)στρατηγόςהגליל מפתיחת מלחמת היהודים עד נפילת יודפת בתמוז .67הוא היה הממונה על הגנת
הגליל והכנתו לקראת הפלישה הרומית; הוא פיקד על כוחות היהודים במערכה מול הרומאים; והוא גם
פיקד על יודפת ומסר את עצמו לידי הרומאים עם נפילתה לאחר מצור קשה וממושך .כיצד היה עליו
להתייחס לעבר הזה? האם היה על יוסף בן מתתיהו ,שעה שהיה לפלאוויוס יוספוס ולבן חסותם של
הקיסרים מבית פלאוויוס שניהלו את המלחמה ביהודה ,לנסות להסתיר או לפחות לעמעם את המעשים
האלה כדי להימנע ככל שאפשר מן הקלון של עבר מרדני? או שמא עדיף היה לו לספר עליהם בגלוי
לא רק משום שהיו מן המפורסמות שאי־אפשר להכחישן ,אלא גם משום שעמידה בראש צבא מקומי
נגד לגיונות האימפריה עשויה להעיד על אומץ לבו ועל גבורתו ,ובכל אופן העניקה לו אמינות מיוחדת
כ ֵעד קרוב ביותר למאורעות שהיה להיסטוריון שלהם?
והנה ,הבוחן את חיי יוסף מוצא שיש בו שתי הגישות גם יחד .מצד אחד ,בגוף הספר הוא מדגיש
עד כמה היה פעיל ומוצלח כמפקד המרד של הגליליים ברומאים ,עד כמה דאג לביצור ערים וכפרים
(סע' )188–186 ,77ולקדם פני כל איום רומי (סע' ,)411 ,399 ,283 ,227 ,215–213 ,121–114ועד כמה
היה אהוד על "הגליליים" המורדים (סע' 258–257 ,250 ,233–230 ,210 ,206 ,198 ,125 ,102 ,99 ,84
ועוד) .וכן הוא מספר – על אף דבריו החוזרים ונשנים על החומרה של מלחמה בין "בני העדה" 19ועל
רצונו להימנע משפיכות דמים בקרב היהודים – 20שבשל עמדתה הפרו־רומית של ציפורי הוא הסתער
עליה וכבשּה (סע' "[ 82פעמיים"] .)396–395 ,אבל מנגד הוא טוען בפתיחת הספר ,כי התאמץ לשכנע
את חמומי המוח להימנע מלמרוד ברומאים וחייו היו בסכנה בשל מאמצים אלה (סע' .)20–17וכן הוא
טוען שם ,שכאשר הצטרף למרד (יחד עם עמיתיו הנכבדים) זה היה למראית עין בלבד ומתוך פחד (סע'
;)23–22ושגם כאשר נשלח לגליל זה היה כדי לשמור על השלום ולגרום למורדים להניח את נשקם
ולמנוע מלחמה עם רומא (סע' ;)29–28וברוח זו הוא אף ממזער את חשיבות תפקידו בגליל בכך שהוא
מספר כאן שנשלחו יחד עמו עוד שני כוהנים 21.ובדומה ,בנספח נגד יוסטוס הוא טוען בלהט ובפרוטרוט
(סע' )356–340שלא הוא ,יוספוס ,היה האחראי לכך שטבריה מרדה ברומא ,ושיוסטוס אכן היה מורד
ופעיל מאוד בסיעה האנטי־רומית בטבריה – כאילו ברור שיש בכך אשמה.
הגישה הראשונה ,של עיקר הספר ,אינה מפתיעה ,שהרי יוספוס נקט אותה גם בספרו מלחמת
היהודים ,שאותו חיבר כבר בשנות השבעים .שם ,שלא כמו בחיי יוסף ,מספר יוספוס בפירוש שפעילותו
בגליל נועדה להכינו לקראת המתקפה הרומית הצפויה (מלחמת היהודים ב ,)573–572 ,ושם – כמו
בחיי יוסף – הוא מונה את פעולותיו הנמרצות (בתחום הגיוס ,החימוש ,האימון ועוד ,וראו להלן) לקיים
2 0סע' .369 ,244 ,174 ,103 1 8כך במלחמת היהודים ב 569 ,566 ,ולכל אורך חיי יוסף,
21שניים אלה אינם נזכרים כלל במלחמת היהודים .אופייני אף על פי שבדבריו בספר זה על מינויו (סע' )29–28אין
להבדל שבין "קליפתו" של הספר לבין גופו ,שאם שני הוא משתמש במונח סטרטגוס ולא במונח אחר בעל גוון
השותפים מתפקדים בפתיחת הספר כדי ללמד שלא צבאי .לניואנסים הרומיים של מונח יווני זה ראו :מייסון,
רק יוספוס הופקד על המרד בגליל ,הרי בהמשך הם
מתפקדים ,על דרך השלילה ,כדי להראות שהוא עשה את מינוח יווני ,עמ' .163–155
עבודתו נאמנה וביושר; ראו סע' ( 63–62השוו סוף סע' 19סע' .377 ,321 ,265 ,171 ,128 ,100 ,26השוו :יוסטוס
– סע' ;353וראו הערה 188לתרגום ,וכן ,בין השאר:
.77 ,73 ,)80 קדמוניות היהודים ו ;82 ,מלחמת היהודים ב.476–469 ,
