Page 17 - חיי יוסף

‫חיי יוסף‬

‫אבל יש לציין‪ ,‬שיש בכל זאת הבדל ניכר בין תפקודה של מגמה זו שם לבין תפקודה בחיי יוסף‪.‬‬
‫במלחמת היהודים מודגשת קודם לכול התמסרותו של יוספוס להגנת הגליל מפני הפלישה הרומית‬
‫הצפויה‪ .‬כך במלחמת היהודים ב‪ 576–572 ,‬מסופר על ביצורים‪ ,‬על גיוס צבא אדיר (מאה אלף חיילים)‬
‫וחימושו‪ ,‬ושם‪ ,‬בסעיפים ‪ 582–577‬מסופר על אימוני החיילים וארגונם על פי דגמים רומיים‪ ,‬ובסעיפים‬
‫‪ – 584–583‬על פריסת הצבא בערים‪ .‬דברים אלה אמורים לעורר כבוד כלפי יוספוס אצל קוראיו‬
‫הרומאים‪ ,‬ויוספוס אף שילב דברי שבח לרומאים‪ ,‬שאת דרכיהם חיקה (מלחמת היהודים ב‪)577 ,‬‬
‫ומידותיהם המוסריות היו נר לרגליו (שם‪ .)580 ,‬גם כשעובר הסיפור (שם‪ 585 ,‬ואילך) לצרות של יוספוס‬
‫מול יוחנן מגוש חלב וסרבנים בטבריה‪ ,‬הדברים ממוסגרים כך שהם רק מובלעת שאחריה חוזר הסיפור‬
‫לנושאו העיקרי‪" :‬אחרי שנסתיימו התהפוכות בגליל‪ ,‬וגם המהומות הפנימיות‪ ,‬פנו (היהודים) להכנות‬

‫כלפי הרומאים [‪( "]...‬שם‪.)647 ,‬‬
‫לכל האוריינטציה הזאת אין כמעט זכר בחיי יוסף‪ ,‬חוץ מהדברים הקצרים בסע' ‪ .188–187‬אין‬
‫אפילו נתון כללי על גודל צבאו של יוספוס‪ ,‬לעומת הנתונים העצומים והמפורטים הנמסרים במלחמת‬
‫היהודים ב‪ .583 ,576 ,‬במקום כל אלה יש בחיי יוסף דברים רבים המדגישים את אמונתו בהשגחת אלוהי‬
‫ישראל (סע' ‪ ,)425 ,301 ,209–208 ,138 ,83 ,15‬את התרעומת שלו כלפי יהודים צבועים המעמידים‬
‫פנים של יראת שמים (סע' ‪ ,)291 ,75‬את הקפדתו לקיים את מצוות הדת היהודית (סע' ‪,275 ,161 ,65‬‬
‫‪ )291‬ולהימנע מהתקפות על יהודים וממלחמת אחים (ראו הערות ‪ ,)20–19‬את חפותו מכל שחיתות‬
‫והתעשרות אגב משרתו (סע' ‪ )296–295 ,83–79‬ואת העובדה‪ ,‬מנגד‪ ,‬שאם מנהיגי האומה יצאו נגדו‬
‫זאת הייתה רק תוצאה של מחלוקת אישית (סע' ‪ )192‬או קבלת שוחד (סע' ‪ .)196–195‬דברים כאלה‬
‫אין כדוגמתם במקבילות במלחמת היהודים‪ 28,‬ואילו כאן‪ ,‬בחיי יוסף‪ ,‬הם לא רק מופיעים אלא חוזרים‬
‫תדיר; ויש גם מקומות המנוסחים באופן שרק יהודי עשוי להבינם‪ .‬לדוגמה‪ ,‬בסע' ‪ 276‬נוקט יוספוס צעד‬
‫המסתבר רק מתוך שמירה על הלכות תחום שבת‪ ,‬אך אין הוא מסביר את הדבר; די לו בכך שציין (בסעיף‬
‫הקודם) שהדבר אירע בשבת‪ .‬וכך גם מנוסחים סעיפים ‪ 315 ,256‬כאילו ברור שכל קורא יודע על דרישת‬
‫התורה לשניים או לשלושה עדים; וכך גם הוא מספר (סע' ‪ )14‬על כוהנים אדוקים שהזינו את עצמם‬
‫באגוזים ובתאנים‪ ,‬ואין הסבר שעשו כן משום שלא יכלו להשיג אוכל כשר אחר‪ ,‬ואילו מזון מן הצומח‬
‫היה מותר להם‪ 29.‬באופן דומה מונחת בבסיס סע' ‪ 21‬ההנחה שהקוראים מכירים היטב את השלבים‬
‫הראשונים של המרד בירושלים ויודעים מיהו מנחם‪ .‬כן נציין במיוחד‪ ,‬שההדגשה החוזרת פעם אחר פעם‬
‫בחיי יוסף (ראו הערות ‪ ,)20–19‬שהתורה אוסרת על היהודים לפגוע ביהודים ("בני עדתם")‪ ,‬מלמדת‬

‫עבור יוספוס המאוחר‪ ,‬ראו הערה ‪ 131‬לתרגום‪ .‬וראו גם‬ ‫מאוחר כדי שיוכל לַגּבות התקפה על יוסטוס (סע'‬
‫הפועל בסע' ‪.)301‬‬ ‫‪ ,)178–177‬אך כתוצאה בלתי־רצויה נתייתמה ידיעה‬
‫קודמת (סע' ‪ ,)114‬שהייתה אמורה לבוא אחרי סיפור זה‪.‬‬
‫‪ 29‬העובדה שקורא נכרי – גם מלומד – עלול לא להבין עולה‬ ‫ראו הערה ‪ 149‬לתרגום‪ .‬וראו גם הערה ‪ 64‬לתרגום‪ ,‬על‬
‫היטב אפילו מהערתו של תקרי על אתר – המועתקת בידי‬ ‫השמטת שמו של רשע שלא ממשפחת יוסטוס מתיאור‬
‫פלטיא (תקרי‪ ,‬ח"י‪ ,‬עמ' ‪ ,7‬הערה ‪ ;c‬פלטיא‪ ,‬ח"י‪ ,‬עמ' ‪,3‬‬
‫הערה ‪ – )3‬המסבירה שעשו כן דווקא כדי להימנע מבשר‬ ‫טבריה (סע' ‪.)35‬‬
‫זבחיהם של נכרים‪ .‬ויש גם חוקרים שהפליגו רחוק עוד‬ ‫‪ 2 8‬כפי שמפרט כהן‪ ,‬יוספוס בגליל וברומא‪ ,‬עמ' ‪ .146‬כדי‬
‫יותר‪ ,‬כשהם שאלו על דרך החיוב מדוע אכלו הכוהנים‬ ‫להדגים את ההבדל נציין שלכל אורך מלחמת היהודים‬
‫דווקא את המזון הזה‪ ,‬או אף ערבו בנושא שאלות של‬ ‫ב‪–556 ,‬ג‪ ,109 ,‬כלומר החטיבה העוסקת בפרק הזמן‬
‫תרומות ומעשרות‪ ,‬במקום להסתפק בהנחה הפשוטה‬ ‫שיוספוס פיקד על הגליל והמקבילה אפוא לפרק‬
‫שבחרו במזון מן הצומח על דרך השלילה (כאמור שם‪:‬‬ ‫המתואר בספרנו‪ ,‬איננו שומעים כלל על "יראת שמים"‬
‫הכוהנים "לא זנחו את היראה לאלוהות אלא קיימו‬ ‫(‪ )εὐσέβεια‬או "השגחה" (‪ ,)πρόνοια‬ואילו הראשונה‬
‫את עצמם על ידי אכילת תאנים ואגוזים")‪ ,‬כדי להימנע‬ ‫מופיעה ארבע פעמים בחיי יוסף והשנייה – שתים־עשרה‬
‫ממאכלות שאינם כשרים‪ .‬ראו‪ :‬שוורץ‪ ,‬שני חיי יוסף‪ ,‬עמ'‬ ‫פעמים (מהן רק שתיים‪ ,‬ורק ב"קליפה" המאוחרת [סע'‬
‫‪ ,]425 ,15‬ביחס להשגחת ה'; לחשיבות של השגחת ה'‬
‫‪.323–322‬‬

‫ ‬