Page 19 - חיי יוסף
P. 19

‫חיי יוסף‬

‫בהקשר זה יש להזכיר לבסוף את הצעתו של מוצו‪ ,‬שהדברים הראשונים שכתב יוספוס לא היו רק‬
‫טיוטה ששימשה גרעין של הספר‪ ,‬אלא אף ראו אור בשנת ‪ 93/94‬יחד עם קדמוניות היהודים‪ ,‬ואילו‬
‫מהדורה שנייה של חיי יוסף‪ ,‬ובכללה התגובות על דברי יוסטוס‪ ,‬ראתה אור בשנת ‪ 100‬או מעט מאוחר‬
‫יותר‪ 34.‬מוצו הציע את השחזור הזה כדי ליישב את הסתירה בין ההנחה שחיי יוסף הוא נספח לקדמוניות‬
‫היהודים (חיבור שהושלם כאמור בשנת ‪ )93/94‬לבין ההנחה שאגריפס השני – שמותו נזכר בחיי יוסף‬
‫‪ – 359‬מת‪ ,‬כדברי פוטיוס‪ ,‬רק בשנת ‪ 35.99/100‬אמנם חוקרים רבים נוטים היום לתארך את מותו של‬
‫אגריפס השני לראשית שנות התשעים (וראו הערה ‪ ;)11‬אבל למי שרוצה להבין את דרכי יצירתו של‬
‫ספר חיי יוסף כפי שהוא‪ ,‬אין זה משנה הרבה אם נניח שגרעין הספר היה מהדורה ראשונה‪ ,‬או שמא‬
‫רק טיוטה שנועדה להשיב על ביקורת מסוג אחד (שיוספוס בגד ביהודים)‪ ,‬וטיוטה זו הורחבה ואולי אף‬

                  ‫שונתה כדי לענות על ביקורת מסוג אחר (שיוספוס המריד את טבריה נגד הרומאים)‪.‬‬

                                                       ‫***‬

‫ספר קטן זה הוא המוזנח מארבעת ספרי יוספוס‪ ,‬ובצדק‪ .‬גם יוספוס לא השקיע בו הרבה‪ .‬מבחינת היקף‬
‫הסיפור ההיסטורי הוא מוגבל ביותר‪ ,‬ואף בפרק הזמן הקצר הנדון בו הוא עוסק מזווית ראייה אישית‬
‫בלבד ורק במאורעות שאירעו בגליל‪ .‬הוא כתוב באופן רשלני למדי‪ 36,‬הסגנון היווני פשוט עד רדוד‪,‬‬
‫אוצר המילים מוגבל‪ 37,‬ואין כל שאיפה ליופי או לעושר‪ 38.‬נראה שהספר נכתב מהר ובלי סיוע‪ 39,‬ואפשר‬

                                          ‫להזכיר את יונתן‪.‬‬    ‫שמדובר בדו"ח שחיבר יוספוס בעבור שולחיו בירושלים‬
‫‪ 3	 7‬לדוגמה‪ ,‬לפי סע' ‪ 103‬יוספוס רצה "לדכא את המהומות‬          ‫לפני נפילת יודפת‪ .‬מסיבות שונות עדיף להניח שיוספוס‬
‫ללא שפיכות דמים"‪ ,‬אבל לא דובר שם במהומות‬                      ‫התמסר לכתיבת החיבור רק מאוחר יותר‪ .‬ראו לדוגמה‪:‬‬
‫או בהפרעות סדר כלשהן‪ .‬כוונת יוספוס "לשים קץ‬                   ‫גלצר‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪ ;89–87 ,70–68‬כהן‪ ,‬יוספוס בגליל‬
‫להתנגדות" או כדומה‪ ,‬אולם השתמש בניסוח סטנדרטי‬
‫– החוזר מילולית בסע' ‪ .369 ,244‬דוגמה אחרת‪ :‬לפי סע'‬                                  ‫וברומא‪ ,‬בייחוד עמ' ‪.83–78 ,22–20‬‬
‫‪ 351‬יכלו אנשי טבריה להצטדק ולטעון ש"יצאו בתנופה‬               ‫‪ 3	 4‬ראו‪ :‬מוצו‪ ,‬מחקרים‪ ,‬עמ' ‪ .697–685‬כך גם‪ :‬יוסה‪ ,‬ח"י‪ ,‬עמ'‬
‫למלחמה" (‪ )ὡρμήσατε πόλεμον‬רק מכיוון שיוספוס‬
‫אילצם‪ .‬אולם במקרה זה ודאי שהם היו טוענים גם‪ ,‬שלא‬                                ‫‪ ;12–11‬שוורץ‪ ,‬מחקרים‪ ,‬עמ' ‪.272–269‬‬
‫יצאו בתנופה אלא "סחבו רגליים"‪ .‬נראה שיוספוס שבוי‬              ‫‪ 	35‬הצעת מוצו בדבר מהדורה שנייה של חיי יוסף היא בעצם‬
‫פחות או יותר בהרגלו לנסח יציאה למלחמה כיציאה‬                  ‫נוסח מתון יותר של התאוריה של לאקיר (ההיסטוריון‬
‫"בתנופה" (סע' ‪ 287 ,249 ,245 ,55 ,54‬ועוד)‪ .‬וכך גם בסע'‬        ‫היהודי‪ ,‬עמ' ‪ ,)6–1‬שהתפרסמה ארבע שנים קודם‪,‬‬
‫‪ 171‬מצּווה לוי לכרות את "ידו האחרת" של קלייטוס‪,‬‬               ‫שיש לפתור את הסתירה האמורה באמצעות ההנחה‬
‫אף על פי שביטוי זה חל רק על אדם הכורת את ידו‬                  ‫שקדמוניות היהודים הופיע בשתי מהדורות (ושחיי יוסף‬
‫בעצמו – וכך הוא בסע' ‪ .147‬וראו במיוחד‪ :‬מייסון‪ ,‬ח"י‪,‬‬           ‫סופח רק לשנייה‪ ,‬אחרי מות אגריפס בשנת ‪.)99/100‬‬
‫עמ' ‪ ,liii‬המדגים באמצעות איסוף מקבילות למילים של‬              ‫לדברי מוצו (עמ' ‪" :)689–688‬לאקיר התקרב לפתרון‬
‫סע' ‪ 306‬את השבלוניות של ניסוחי יוספוס בספר זה‪.‬‬                ‫הבעיה אך לא מצאֹו‪ ]...[ .‬הפתרון פשוט הרבה יותר‪ :‬לא‬
‫לעבודת דוקטור שיוחדה כולה ללשון של יוספוס בחיי‬                ‫היו שתי מהדורות של קדמוניות‪ ,‬אלא של חיי יוסף"‪.‬‬
‫יוסף‪ ,‬המנתחת אותה מתוך גישה סלחנית והרואה את‬                  ‫וראו‪ :‬שוורץ‪ ,‬מחקרים‪ ,‬עמ' ‪ ,253–252‬על קודמיו של‬
‫יוספוס – על סטיותיו מן התקנים וחוסר העקיבות שלו‬               ‫מוצו שהציעו את התאוריה הזאת בקצרה לפני שפרסם‬
‫בנורמות דקדוקיות – כמחבר בינוני בן זמנו‪ ,‬ראו‪ :‬גרוס‪,‬‬
                                                                                                         ‫לאקיר את ספרו‪.‬‬
                                                      ‫דקדוק‪.‬‬  ‫‪ 	36‬כך כבר הזכרנו בהערה ‪ 17‬את האזכור המלא של קסטיוס‬
‫‪ 	38‬ודי אם נזכיר שברמה של רמיזות לספרות קלאסית‬                ‫גלוס בסע' ‪ 30‬אחרי שהוצג והוזכר בקצרה בסע' ‪,23‬‬
‫– בין בעברית ובין ביוונית – הדברים היחידים שראיתי‬             ‫‪ ,28 ,24‬ובהערה ‪ 27‬הזכרנו את ה"התייתמות" של סע'‬
‫הם העובדה שאביו של יוסף רצה לראותו בטרם ימות‬                  ‫‪ 114‬בשל ההזזה אחורה של סע' ‪ 179‬ואילך‪ .‬דוגמאות‬
‫(סע' ‪ ;204‬השוו‪ :‬בראשית מה כח) והדברים על שניים–‬               ‫אחרות‪ :‬בסע' ‪ ,89 ,66‬וחלקית גם בסע' ‪ 410‬יש הפניות‬
‫שלושה עדים וחקירתם (סע' ‪ ;256‬השוו‪ :‬דברים יט טו‪,‬‬               ‫לדברים שכאילו סופרו לעיל‪ ,‬אך הם לא סופרו; בסע'‬
‫יח)‪ ,‬מכאן‪ ,‬ודרכו החצופה של השליח בהושטת איגרת־‬                ‫‪ 218–216‬יוספוס שכח לספר איזהו "הכפר" שבו שהתה‬
‫פקודה (סע' ‪ ,)221‬העשויה להזכיר לנו את השליח הרומי‬             ‫המשלחת‪ ,‬אך בסע' ‪ 227‬אמור הקורא לדעת כבר; בסע'‬
                                                              ‫‪ 293‬מצטיידים מלוויו של יוספוס ב"פגיונות"‪ ,‬אך בסע'‬
                                                              ‫‪ 303‬הם שולפים "חרבות"; ובסע' ‪ 302‬שכח יוספוס‬

                                                                                                                          ‫‪10‬‬
   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24