Page 12 - חיי יוסף

‫שוורץ – מבוא לחיי יוסף‬

‫מבוא לחיי יוסף‬

‫דניאל שוורץ‬

‫ספר חיי יוסף הוא אחד מארבעת ספריו של מי שנולד בירושלים בשנת ‪ 37‬לסה"נ וחי את המחצית‬
‫הראשונה של חייו כיוסף בן מתתיהו הכוהן איש ירושלים ואת המחצית השנייה – כפלאוויוס יוספוס‬
‫איש רומא‪ 1.‬בפרק זמן קצר וגורלי בין שתי התקופות האלה הוא היה מפקדם של הכוחות היהודיים‬
‫בגליל בפתיחת המרד הגדול ברומאים‪ ,‬המרד שהביא לחורבן הבית השני בשנת ‪ 70‬לסה"נ‪ .‬לתקופה זו‪,‬‬
‫כשישה חודשים שבין סוף שנת ‪ 66‬לבין אביב ‪ 67‬לסה"נ‪ ,‬מוקדש ספר קטן זה‪ .‬במבוא נעמוד על מקומו‬
‫של הספר במכלול חיבוריו של יוספוס‪ ,‬על דרכי התהוותו ועל מסריו העיקריים‪ .‬בסיום המבוא יש גם‬

‫דיון קצר בנוסחו של הספר ובמהדורותיו‪.‬‬

‫חיי יוסף – ספר מסוף המאה הראשונה לסה"נ‬

‫ספר חיי יוסף‪ 2,‬כלומר האוטוביוגרפיה של יוספוס‪ ,‬מופיע בכתבי יד כהמשך ספרו הארוך קדמוניות‬

‫היהודים‪ 3‬ומחברו אכן הגדירו כנספח לספר ההוא‪ .‬הקביעה האחרונה עולה במישרין משני קטעים‪:‬‬

‫א‪ .‬בסעיף האחרון של חיי יוסף פונה יוספוס ל ֶאּפאפרודיטוס‪ ,‬מי שהיה הפטרון שלו בעת שכתב את‬

‫קדמוניות היהודים (ראו קדמוניות א‪ 4,)8 ,‬ומודיע לו שעם סיום כתיבת "הדברים שעשיתי לכל אורך חיי"‬
‫הוא מוסר לו "את הרישום המלא [הזה] של הקדמוניות" (‪5.)πᾶσαν τῆς ἀρχαιολογίας ἀναγραφήν‬‬

‫כלומר‪ ,‬החיבור חיי יוסף הוא הסוף של החיבור הגדול קדמוניות היהודים‪.‬‬

‫ב‪ .‬בסוף קדמוניות היהודים (כ‪ )266 ,‬מודיע יוספוס שבדעתו לכתוב גם על "הייחוס שלי ועל המעשים‬
‫(שלי) בחיי" (‪ 6.)περὶ γένους τοὐμοῦ καὶ περὶ τῶν κατὰ τὸν βίον πράξεων‬ייחוסו של יוספוס נדון‬
‫בסעיפים הראשונים של חיי יוסף; הספר נפתח במילים "ואשר לי" (‪ ,)Ἐμοί δέ‬מילים הנשמעות כהמשך‬
‫להרצאה קודמת ולא כפתיחה של ספר עצמאי‪ .‬ואילו עניין "המעשים" חוזר בניסוח דומה לניסוח דלעיל‬
‫כסיכום לספר‪ ,‬בסעיפו האחרון של חיי יוסף (‪ .)τὰ πεπραγμένα μοι διὰ παντὸς τοῦ βίου‬פתיחת‬

‫ספרנו וסופו מלמדים אפוא‪ ,‬גם באופן זה‪ ,‬שהוא המשך של קדמוניות היהודים‪7.‬‬

‫נגד אפיון‪ ,‬א‪ ,‬עמ' ‪ ;40–39‬כותן ואק‪ ,‬קהלו של יוספוס‪,‬‬ ‫‪ 5‬‬ ‫לצורת שמו הרומי כמי שהמשפחה הפלאווית שחררה‬ ‫‪ 1‬‬
‫אותו ראו להלן‪ ,‬נספח ג‪.‬‬ ‫‪ 2‬‬
‫עמ' ‪.52–49‬‬ ‫‪ 6‬‬
‫לשימוש של יוספוס במונח ‪"( ἀρχαιολογία‬ארכאולוגיה"‬ ‫‪ 7‬‬ ‫כותרת זו (‪ ,)Ἰωσήπου βίος‬העולה מן הסיכום בסע' ‪430‬‬ ‫‪ 3‬‬
‫= "קדמוניות") ככותרת חיבורו הארוך‪ ,‬ראו גם‪ :‬נגד אפיון‬ ‫(כמו גם מקדמוניות היהודים כ‪ ,)266 ,‬רשומה בהערות‬
‫הפתיחה והסיום בכתבי יד אחדים (ניזה‪ ,‬ח"י‪ ,‬עמ' ‪,321‬‬ ‫ ‪4‬‬
‫א‪ ;54 ,1 ,‬ב‪ ;287 ,136 ,‬קדמוניות היהודים כ‪ ;267 ,‬בילדה‪,‬‬
‫‪.)389‬‬
‫פלאוויוס יוספוס‪ ,‬עמ' ‪.93‬‬ ‫כך המסורת העיקרית‪ .‬היום ידועים גם שני כתבי יד‬
‫חריגים המביאים את הספר הזה לאחר מלחמת היהודים‪.‬‬
‫על כך שמשפט זה‪ ,‬והבא אחריו שם‪ ,‬מתייחסים לחיי‬ ‫לתיאור כל כתבי היד והעדים העקיפים ראו‪ :‬זיגרט‬

‫יוסף‪ ,‬ראו במיוחד‪ :‬פיטרסון‪ ,‬פרויקטים‪ ,‬עמ' ‪.262–259‬‬ ‫ואחרים‪ ,‬ח"י‪ ,‬עמ' ‪.17–14‬‬
‫ואף אחר כך‪ ,‬בעת כתיבת נגד אפיון; ראו‪ :‬שם‪ ,‬א‪ ;1 ,‬ב‪,1 ,‬‬
‫יש להבהיר שהגדרת חיי יוסף כ"המשך" של קדמוניות‬ ‫‪ .296‬אשר לזהותו של פטרון זה אין מקום לוודאות; שני‬
‫המועמדים העיקריים היו מלומדים יוונים ידועים ברומא‪,‬‬
‫איננה שוללת את קיומו העצמאי‪ .‬נראה שהיחס שבין‬ ‫אולם השם היה נפוץ ויש יותר מאפשרות אחת‪ .‬ראו‪:‬‬
‫שטרן‪ ,‬מחקרים‪ ,‬עמ' ‪ ;606‬שוורץ‪ ,‬מחקרים‪ ,‬עמ' ‪–266‬‬
‫שני הספרים דומה לזה שבין שניים מספרי קסנופון‪,‬‬ ‫‪ ;267‬ויבר‪ ,‬אפאפרודיטוס‪ ,‬במיוחד עמ' ‪ ;475–474‬כשר‪,‬‬

‫ֶממוראּביליה ואויקונומיקוס‪ :‬השני נפתח באופן המחבר‬
‫אותו – על ידי ‪( δέ‬כמו בפתיחת חיי יוסף) וגם על ידי‬
‫כינוי רומז ("ושמעתי פעם [‪ ]Ἤκουσα δέ‬שהוא‪– )"...‬‬
‫באופן הדוק ביותר לראשון‪ ,‬ובכל זאת מקובלת המסקנה‬

‫ששני הספרים "מהווים אחדּות (‪ )comprise a unity‬אך‬

‫ ‬