Page 26 - חיי יוסף
P. 26
וייס – הגליל במאה הראשונה
ומרחב פעולתו של המפקד כפי שהוא מציג בספרו לא נגזרו בהכרח מגבולותיו הגאו־פוליטיים של הגליל
אלא ממקומות מושבם של היהודים המתגוררים גם בתחום הגולן .לא רק תיאורו של יוספוס יוצר זיקה
ישירה בין היהודים יושבי הגליל והגולן ,אלא גם הממצא הארכאולוגי מצביע על קשר תרבותי־חומרי
בין האזורים השונים במאה הראשונה לסה"נ .קשר זה בא לידי ביטוי בהיבטים אחדים :בנייה ,מתקנים
ייחודיים ,כלים וחפצים ,והימנעות מאמנות הדמות .לפיכך כל דיון ומסקנות בנוגע ליישוב ולאוכלוסיית
הגליל במאה הראשונה לסה"נ עד שלהי המרד הגדול ברומאים המסתמכים על כתביו של פלאוויוס
יוספוס חלים גם על היישובים היהודיים בגולן ,גם אם אין הדבר מצוין במפורש.
סיפורו האוטוביוגרפי של יוספוס מתרחש בגליל בסביבה תוססת ,יהודית ברובה ,שפרנסת תושביה
מבוססת בעיקר על חקלאות ,מסחר ותעשייה זעירה 3.בתוקף תפקידו מבקר המחבר בערי הגליל ובא
במגע עם תושביהן ,אולם עיקר פעולתו במגזר הכפרי ,משם באים גם מרבית האנשים הנאמנים לדרכו.
הוא מבקר בכפרי הגליל ,פוגש את תושביהם ומסייע להם להכין את יישוביהם לקראת המרד .בפרק
זה ,המשמש רקע לתיאורו של יוספוס בספרו האוטוביוגרפי ,נבקש לפרוש את התמונה היישובית
בגליל במאה הראשונה לסה"נ ולהכיר מבחינה ארכאולוגית את פני הכפרים ,העיירות והערים שבהם
התרחשו האירועים המסופרים בחיבור שלפנינו .לא נסקור אחד לאחד את כל יישובי הגליל ששמם
הובא בחיי יוסף ובכתביו האחרים של יוספוס ואף לא נדון ביישובים הנכריים השוכנים בפריפריה של
הגליל והנזכרים אצל יוספוס בהקשרים שונים ,אך נתמקד באזור היהודי שעיקר האירועים התרחשו
בו 4.הממצאים הרבים שנחשפו בשנים האחרונות ברחבי הגליל ,הגם שרובם מתקופות מאוחרות יותר,
מאפשרים לשרטט קווים ברורים יותר של היישוב היהודי בגליל במאה הראשונה לסה"נ והם מעשירים
את ידיעותינו בתחומי חיים כמו ארכיטקטורה ,כלים וחפצים בשימוש יומיומי ,קברים וקבורה ואף
אמנות .זהו דיון בתרבות חומרית ,אולם למסקנות העולות ממנו יש השלכות רבות הנוגעות לא רק
לבירור המציאות היישובית־החברתית־התרבותית שעמה נפגש יוספוס בגליל; ההשלכות הן בעיקר על
השאלות "הגדולות" המעסיקות את חוקרי החברה היהודית והנוצרית כאחד; הן נוגעות לעניין הרכב
האוכלוסייה המקומית ומהותה במאה הראשונה לסה"נ ,להיקף השפעת ההלניזם והתרבות הרומית
בגליל ,ליחס בין עיר וכפר ,מרכז ופריפריה ,לתיאור מעשיו של ישו בגליל ולראליה שברקע סיפורי
הברית החדשה.
במכתבו אל יוחנן מציין יוספוס שבגליל יש 204ערים וכפרים והוא מוכן לפגוש אותו בכל מקום
שיחפוץ ,חוץ מגברה וגוש חלב" ,שהרי האחת היא עיר אבותיו של יוחנן והאחרת – בעלת בריתו
וידידתו" (חיי יוסף .)235 ,ציון מספרם המדויק של היישובים מלמד שהוא התמסר לתפקידו כמפקד
הגליל והכיר היטב את השטח ואולי אף רומז שיוספוס החזיק בידו רשימה מלאה של היישובים שבתחום
אחריותו .בספריו הוא מזכיר כמה משמות היישובים בגליל ,אולם הרשימה המלאה אינה בידינו .בחינה
רחבה של האתרים בגליל שהשתמר בהם ממצא חומרי המעיד על התיישבות במאה הראשונה לסה"נ,
אף על פי שהאזור עדיין לא נסקר בשלמותו ,נותנת תוצאה קרובה למדי לנתון שמביא יוספוס .אתריהם
של מרבית היישובים בגליל ששמותיהם נזכרים אצל יוספוס מזוהים לפי הממצא בשטח ,אחדים זיהוָים
מוטל בספק ,ועדיין יש אתרים רבים ברחבי הגליל שנמצאה בהם עדות לקיום יישוב במאה הראשונה
לסה"נ ואין הם מוכרים בשמותיהם5.
לזיהוי היישובים הנזכרים אצל יוספוס ולתיעוד 4 על התבססותה של האוכלוסייה היהודית בגליל 3
הממצאים הארכאולוגיים ראו :אביעם‑ריצ'רדסון, 5 בתקופה החשמונאית ראו :רפפורט ,הגליל .דיון בעדויות
הארכאולוגיות על הנוכחות ההלניסטית בגליל ועל
הגליל.197–180 , יישובם של יהודים שם בידי החשמונאים ראו :אביעם,
ראו לדוגמה את הדיון הנוגע לזיהוי כפר אתא/כפר עכו
הנזכר בחיי יוסף 188 ,ובמלחמת היהודים ב .573 ,דן בר"ג בית חשמונאי בגליל.
17