Page 27 - חיי יוסף
P. 27
חיי יוסף
התמונה היישובית בגליל מיוסדת במחקר המודרני על ניתוח הממצאים שהועלו בחפירות
ארכאולוגיות ובסקרים שנערכו בגליל ובגולן 6.ידוע שממצאי סקר אינם שווים בערכם לממצאי חפירה
ארכאולוגית באתר מסוים ,גם אם היקף החפירה מצומצם .ובכל זאת ,ליקוט החרסים ,המטבעות או
מעקב אחר קירות המבצבצים על פני שטח באתרי המפתח של המאה הראשונה לסה"נ שעדיין לא
נחפרו ,תורמים תרומה חשובה למחקר היישוב הכפרי בגליל בתקופה הנדונה .תפרושת היישובים בגליל
עולה כאמור בקנה אחד עם תיאורו של יוספוס ולהלן נציג תמונה עדכנית של פני היישוב בגליל
בהתבסס על ממצאי החפירות שנערכו ברחבי האזור כולו.
א .היישובים הכפריים
מרבית היישובים הנזכרים אצל יוספוס והמוכרים בממצא הארכאולוגי הם בעלי אופי כפרי ,מקומי,
המשקף את הווי החיים באזור .יישובים כפריים אלו הוקמו בשטחים הרריים ,בהתאם לטופוגרפיה
הגלילית ,פעמים קרוב לפסגה או על מדרונות ההרים .במקומות הנמוכים ,בעמקים ולאורך חופי הכנרת
נפרשו היישובים על פני שטח מישורי ,בסביבה שבה האדמה פורייה ויש שאף סמוך למקור מים טבעי7.
יוספוס מכנה את כל היישובים הכפריים בגליל בשם κώμηבלי שהדבר נגזר כלל מגודל היישוב או
ממספר התושבים במקום .הוא מעיד אמנם במלחמת היהודים ,כאמור בלי לציין את שם המקום,
שהקטן בכפרי הגליל מנה לפחות 15,000תושבים 8.לעומת זאת ,על יפיע הוא אומר שזהו "הכפר הגדול
ביותר שבגליל ,מקום מבוצר ביותר בחומות וגדוש בתושבים רבים" (חיי יוסף ,)230 ,אך אין הוא אומר
כמה תושבים היו שם בימיו .הגם שאין לייחס חשיבות מרובה לנתונים הדמוגרפיים על הגליל שמביא
יוספוס ,ברור שהיישובים הכפריים ברחבי הגליל היו שונים זה מזה ,בהסתמך על הממצא הארכאולוגי
וכפי שעולה גם מדבריו .כפרים אחדים ברחבי הגליל ,יפיע למשל ,התפרסו על שטח נרחב והתגוררו בהם
כמה אלפי תושבים ,ואחרים ,קטנים יותר בשטח ובאוכלוסייה ,דוגמת נצרת הסמוכה ,ובהם התגוררו
מאות בודדות בלבד .ברחבי הגליל לא נתגלו עד היום בתי חווה מתקופת הבית השני ,כך שבכל כפר ,קטן
ככל שיהיה ,היו כמה בתים למגוריהן של כמה משפחות .עתודות שטח ,יכולת כלכלית ויזמה מקומית
השפיעו ודאי אף הן על גודלו של היישוב ואוכלוסייתו לאורך זמן 9.הגם שמבחינה מבנית ,כלכלית
ואפילו אוריינטציה תרבותית אפשר אולי להבדיל במשהו בין היישובים הגדולים – העיירות – לבין
הכפרים הקטנים ,הרי הממצאים הארכאולוגיים שיידונו להלן מורים ,חוץ מעניינים בודדים ,על זהות
חומרית בין סוגי היישובים הללו.
הגליל ,עמ' ;179–177עמירן ,אתרי יישובים .מקומם של 8 מזהה את המקום עם כפר אתא הסמוך לחורבת אושא
היישובים בגולן נגזר לדעת בן דוד מטיבה של הבזלת, 9 ולשפרעם ,בצלאל בר־כוכבא סובר שמדובר בכפר עכו,
איכותה של הקרקע והתאמתה לגידולי האדמה .ראו :ח' שהיה בסביבת העיר עכו ,עמנואל דמתי מציע שמדובר
בכפר איכו־חוקוק ושחר שפירא מציע לזהות את כפר 6
בן דוד ,קתדרה( 81 ,תשרי תשנ"ז) ,עמ' .175–171 עכו עם חורבת טורית החולשת על שער חילזון ,בדרך 7
מלחמת היהודים ג .43 ,על הגדרת המקום בין כפר לעיר העוברת מצפת לעכו .ראו :בר"ג ,כפר אתא; בר־כוכבא,
ועל השימוש שעושה יוספוס במונחים אלו ראו להלן, מצודות יוספוס ,עמ' ;110–108ע' דמתי ,קתדרה39 ,
(ניסן תשמ"ו) ,עמ' ;43–37ש' שפירא ,בתוך :קדמוניות
בדיון על הערים בגליל במאה הראשונה לסה"נ. הגליל המערבי (בעריכת מ' ידעיה) ,תל־אביב ,1986עמ'
ראו לדוגמה את דיוניהם של יזהר הירשפלד וזאב ספראי
על בנייתם של בתי החווה ,הכפרים והתפתחותם משלהי .289–283
ימי הבית ובמאות הראשונות לסה"נ :י' הירשפלד, ראו לדוגמה :בן דוד ,היישוב היהודי בגולן; ליבנר,
קתדרה( 80 ,תמוז תשנ"ו) ,עמ' ;18–3ז' ספראי ,קתדרה,
היסטוריה יישובית; פרנקל ,דינמיקה יישובית.
( 89תשרי תשנ"ט) ,עמ' .40–7 על הגאוגרפיה של הגליל ראו :אביעם‑ריצ'רדסון,
18
