Page 365 - רב סעדיה גאון בלאו יהלום
P. 365
תרגום | 363
שאנשים שמעו כל מה שהוא הודיע להם
כפי ששמע(ם) הוא ,וכשיוסיף בו או יגרע ,הוא היה מתבזה
10בעיניהם( ,ידיעה זו) מונעת אותו להוסיף או לגרוע במקרה
כזה .ועל כן אמרו החכמים ,זיכרונם לברכה' :כל מילתא
דעבידא לאיגלוי לא משקרי בה אינאשי'52.
אבל לא זה דינו לגבי מה שהוא יודע שאנשים לא
שמעו אותו ,כפי שהוא שמע .הואיל ובמקרה זה הוא (עשוי ל)התאוות
15שהתוספת שלו או ההפחתה שלו יהיו נסתרים מן האנשים.
ואם זה כך ,הוא לא צריך היה לקבוע שהעובדה שדיבר
משה אמת כשמסר מה שדיבר אליו אלוהים בנוכחותנו
ו 2ה ע"א
היא הוכחה שהוא מדבר אמת בכל מה ש(אלוהים) מדבר
עימו בהעדרנו .ואשר נאמר אנו לגבי 'וגם
בך יאמינו לעולם' (שמ' יט ט) שאפשר שהיו בין האנשים
מי שנפשו דבקה בדברי הפילוסופים
5שעילת העילות נעלה מכדי שידבר עם אנוש,
ואלוהים דיבר איתו בנוכחותם ,כדי שתסור מחשבה מוטעית זו
מליבותיהם .ואפשר שהתכוון באומרו 'וגם
בך יאמינו לעולם' (שמות יט ט) שיגדל אמונם המלא
שנבואתך אמת ,וזה כמאמר הכתוב' :ויאמינו בה' ובמשה
10עבדו' (שמ' יד לא) לאחר מה שהוא אמר לפני כן' :ויאמן העם'53.
ט .ומה שנמצא אצלו בפרשת ואלה המשפטים
מה שאמר על בעל השור המועד שאחרי שהזכיר
הכתוב אחר כך את לקיחת הכופר ,אסור שימיתנו
בית הדין בגלל אומרו' :ולא תקחו כופר לנפש רוצח
15אשר הוא רשע למות' (במ' לה לא) .ולּו היה כאן 'וגם
בעליו יומת' (שמ' כא כט) בבית דין ,לא היה נאמר 'אם כפר יושת
52בכורות לו ע"א.
53שמ' ד לא.
