Page 369 - רב סעדיה גאון בלאו יהלום
P. 369
תרגום | 367
אחרי שידע שאין בהם אחד מעובדי
ה' .ולא כעס עליו אלוהים בזה שהוא התיר להם
לעבוד את הבעל ולזבוח לו בשיתוף בזוי.
15ופרשת אהרן היא בהכרח כמו פרשת יהוא.
הוא התקיף את העם כאשר הסתיימה הקרבת הקורבן ,ואהרן
לא התקיף אותם ,אלא דחה אותם עד רדת משה.
ו 2ו ע"ב
אמר מבשר :בפרשת העגל אין אנו
מבינים יותר ממשה ואהרן ,עליהם השלום.
ואנחנו ראינו שאחרי שאמר משה לאהרון 'מה עשה
לך העם הזה כי הבאת עליו חטאה גדולה' (שמ' לב כא),
5הוא ענה לו באומרו 'אל יחר אף אדני אתה
ידעת את העם כי ברע הוא ויאמרו לי עשה
לנו אלהים אשר ילכו לפנינו כי זה משה האיש
אשר העלנו מארץ מצרים לא ידענו מה היה
לו ואמר למי הזהב התפרקו ויתנו לי ואשליכהו
10באש ויצא העגל הזה' (שמ' לב כב–כד) .ודיבור זה אין בו
התנצלות על שדחה את ההמתה ,אלא הוא
התנצלות על עשיית העגל .ואם לא היה
אהרן במעמד מי שמוכיחים אותו על דבר ,והוא מתנצל
על דבר אחר ,וידענו שהוא עשה את העגל ,והחריש
15משה כאשר התנצל ,למדנו שהתוכחה
הייתה על עשיית העגל ולא על דחיית ההמתה.
ואשר לְמה שהשווה את פרשת אהרן לפרשת
ו 2ז ע"א
יהוא ,הרי לּו היטיב לעיין בשתי הפרשות ,אז היה יודע
שיש ביניהן הבדל גדול .מפני שיהוא לא
התחיל לעשות את הבעל ,אלא בא אל אנשים אשר
