Page 381 - רב סעדיה גאון בלאו יהלום
P. 381

‫תרגום  |  ‪379‬‬

‫נישאה [או שאיננה בתולה אע"פ שלא נישאה]‪ 77,‬כפי שאמר הכתוב‪' :‬ולאחתו‬
                                                          ‫הבתולה הקרובה‬

                   ‫‪ 	10‬אליו אשר לא היתה לאיש לה יטמא' (ויק' כא ג)‪ .‬אבל לדעת‬
                            ‫	 רבותינו‪ ,‬זיכרונם לברכה‪ ,‬האחות הבתולה‪ ,‬אשר לא‬
                                    ‫	 נישאה‪ ,‬אם היא אחות מן האם ולא מן האב‬
                                      ‫	 איננה כלולה בהם‪ ,‬וכן לדעתם האח אשר‬
                               ‫	 הוא מן האם ולא מן האב איננו כלול בהם‪ ,‬ולכן‬
                                 ‫‪ 	15‬אמרו 'כל האמור בפרשת כהנים כהן‪ 78‬מיטמא‬
                                 ‫	 להן‪ָ ,‬א ֵבל מתאבל עליהן‪ ,‬ואלו הם‪ :‬אביו ואמו‪,‬‬

                                            ‫ו‪ 2‬יא ע"א‬                                          ‫	‬
        ‫בנו ובתו‪ ,‬אחיו ואחותו‪ 79.‬הוסיפו עליהם אחיו‬                                             ‫	‬
                                                                                               ‫	‬
             ‫ואחותו בתולה מאמו‪ ,‬ואחותו נשואה בין‬                                               ‫	‬
‫מאביו ובין מאמו'‪ 80.‬וזה מבטל את דברי מי שאומר כי‬                                               ‫	‬
                                                                                              ‫‪	5‬‬
     ‫הקרובים אשר חייבים להתאבל עליהם הם אותם‬
               ‫השבעה שנזכרו‪ .‬ודע שכמו שחל תנאי‬

                  ‫השווה ספרא‪ ,‬פרשת אמור‪ ,‬עמ' צד‪' :‬ולאחותו הבתולה פרט לאנוסה ולמפותה'‪.‬‬         ‫‪	77‬‬
‫על חילוף הנוסח כהן‪/‬שכהן ראה‪ :‬דקדוקי סופרים (רבינוביץ)‪ ,‬מועד קטן‪ ,‬כ ע"ב‪ ,‬עמ' לד; ראבי"ה‪,‬‬       ‫‪7	 8‬‬
                                                                                              ‫‪	79‬‬
                                              ‫הל' אבל‪ ,‬סימן תתמ"א‪ ,‬כרך ג‪ ,‬עמ' ‪ 544‬ובהע' ‪.17‬‬
‫לדעת מבשר‪ ,‬כוהן מיטמא ואבל מתאבל מדין תורה על ששת הקרובים המפורשים בתורה בלבד‪:‬‬                ‫‪8	 0‬‬
‫'לאמו‪ ,‬ולאביו‪ ,‬ולבנו‪ ,‬ולבתו‪ ,‬ולאחיו‪ ,‬ולאחתו' (ויק'‪ ,‬כא ב‪-‬ג)‪ .‬גישה זו משתקפת בדקדוקי סופרים‬
‫ובראבי"ה בהערה הקודמת‪ .‬והשווה‪ :‬משנה תורה‪ ,‬הל' אבל ב א; ספר המצוות לרמב"ם‪ ,‬עשה לז‪ ,‬עמ'‬
‫מז‪ ,‬הע' ‪ .1‬ר' סעדיה טען ששבעה קרובים מפורשים בתורה‪ ,‬ו'שארו הקרב אליו' (ויק' כא ב) היא‬
‫אשתו‪ .‬גישת ר' סעדיה מתקיימת בנוסחאות בדקדוקי סופרים לסוגיה במועד קטן‪ .‬בספר המצוות‬
‫של ר' שמואל בן חופני בכתב יד שבידי צוקר קיימת גישת ביניים‪ .‬אשתו היא הוספה של התורה‬
‫שבעל פה‪ ,‬אולם מעמדּה כדין תורה‪ ,‬ולכן כוהן מיטמא לה‪" :‬ואלצרב אלתאני‪ ,‬נהי כהן הדיוט ען‬
‫מלאמסה גמיע אלמותי‪ ,‬אלא אלסבעה אלאשכאץ אלמדכורה פי אלנץ‪ ,‬ואלכבר נעני קולה לנפש‬
‫לא יטמא בעמיו כי אם לשארו הקרוב אליו וגו' ולאחותו הבתולה הקרובה אליו וג'‪ ,‬ואצאף אלכבר‬
‫אלי אלמדכורין פי אלנץ אלזוגה" [= והאופן השני‪ ,‬הזהיר כוהן שלא לנגוע כל מת‪ ,‬חוץ משבעה‬
‫הנזכרים בתורה ובקבלה‪ ,‬כוונתנו לכתוב לנפש לא ייטמא בעמיו כי אם לשארו וג' ולאחותו הבתולה‬
‫וג'‪ ,‬והוסיפה הקבלה לאלה הנזכרים בתורה את האישה]‪ .‬ויש בכך כדי ללמד על המשמעות האמורפית‬
‫של איסור מדרבנן‪ .‬קיימת גם הטענה שלמרות שבת הזוג אינה מנויה בסוגיה התלמודית‪ ,‬האבלות‬
‫היא מדין תורה‪' :‬ואשתו אע"ג דכהן מטמא לה‪ ,‬דדרשי' שארו זו אשתו‪ ,‬מיהו כיון דלא כתיבא בהדיא‬

                                         ‫לא ניחא ליה למיחשבה' (שיטה על מועד קטן‪ ,‬עמ' עח)‪.‬‬
                                                ‫בבלי מועד קטן כ ע"ב (ואלו הן] ואלו הן אשתו)‪.‬‬
   376   377   378   379   380   381   382   383   384   385   386