Page 23 - etmol_128

‫מנזר מרסבא‬ ‫בתקנות כתובות‪ ,‬הגיע רק תחת הנהגתו של סבאס‪ ,‬שהגיע‬
‫לארץ־ישראל בשנת ‪ ,456‬הצטרף לקהילתו של אבתימיוס‪,‬‬
‫— סרקנים‪ .‬עם שני גורמים אלה היה צריך לשמור על‬
‫מערכת יחסים נאותה‪ ,‬לבל ייפגע הביטחון האישי‪ .‬אך זה‬ ‫וייסד את הלאורה שלו בשנת ‪.483‬‬
‫הושפע גם ממצב הביטחון הכללי בפרובינציות פלסטינה‬ ‫המחלוקות התיאולוגיות בקרב הכנסייה הנוצרית סביב‬
‫החלטות ועידת חלקדון הביאו לקרע בין נזירי המדבר‬
‫וערביה‪.‬‬ ‫לפטריארך ירושלים‪ ,‬אולם פשרה תיאולוגית בכנסיית‬
‫קיומם הכלכלי של נזירי המדבר התבסס על מלאכה קלה‬ ‫ירושלים ב־‪ 479‬הביאה גם לפיוס בין הנזירים לפטריארך‪,‬‬
‫— קליעת חבלים וסלים מסיבי דקלים ומעליהם —‬ ‫פשרה שאפשדה כנדאה‪ ,‬תנופה חדשה בהקמת מנזרים‪.‬‬
‫מלאכתם המסורתית של הנזירים‪ .‬רוב הנזירים חיו בסמוך‬ ‫בשלב זה נוסדו הקוינוביה של תיאודוסיוס‪ ,‬כוזיבא ומנזר‬
‫לארץ הנושבת ושמרו על יחסי גומלין עם הכפריים — הן‬
‫לשם שיווק תוצרתם והן לשם רכישת מוצרי מזון או קבלת‬ ‫תיאוגניוס‪ ,‬ו״הלאורה הגדולה״ של סבאס‪.‬‬
‫מנחות מידיהם‪ .‬אך גם בשלב מוקדם זה‪ ,‬שעדיין לא היה‬ ‫באזור יריחו והידדן‪ ,‬הטבע מציע למתבודד אספקה נוחה‬
‫מפותח דיו מבחינה ארגונית‪ ,‬היו נדבות צליינים מקור‬ ‫של מזון‪ :‬ליבות קני־סוף ותמרים‪ ,‬וכן מים בשפע‪ .‬לכן‬
‫הכנסה לא מבוטל‪ .‬בייחוד נהנו מכך המנזרים הסמוכים‬ ‫נפוצה כאן‪ ,‬יותר מאשר באזורים אחרים‪ ,‬תופעת‬
‫לדרך הצליינות הראשית‪ ,‬שקישרה בין המקומות הקדושים‬ ‫המתבודדים‪ ,‬שאינם חיים במסגרת קהילתית‪ .‬כך כבר‬
‫בימי חריטון‪ ,‬וכך גם בתקופות מאוחרות יותר‪ .‬גם המבנה‬
‫של ידושלים לאלו שעל יד הידדן‪.‬‬ ‫הטופוגרפי נוח יותר למגורי אדם‪ ,‬בהיותו גבעי מתון‪ ,‬אם‬
‫תנועת הנזידות בכל מקום ומקום התפתחה במקביל‬ ‫כי מבותר‪ ,‬אך לא מצוקי וחד כבעדוצי המדבר‪ .‬החוואר‬
‫ובאופן בלתי־תלוי בממסד הכנסייתי‪ .‬במקרים רבים נוצרו‬ ‫הרך המהווה את המסלע מאפשר לחצוב בנקל מערות‬
‫מתחים בין חברה תוססת וקנאית זו לבין הממסד‪ ,‬שביקש‬ ‫מגורים‪ .‬המרכז הנזירי שהתהווה כאן היווה חטיבה נפרדת‬
‫לשלבה בחיק הכנסייה‪ .‬יובנאליס‪ ,‬פטריארך ירושלים‬ ‫בנזידות מדבר יהודה‪ ,‬שזכתה בהמשך לנציגות מלאה‬
‫)‪ 422‬־‪ ,(459‬הוא שקבע את הדפוסים לשילובה של תנועת‬ ‫במסגרת האדמיניסטרטיבית‪ ,‬שבה שולבה הנזידות בחיק‬
‫הנזידות של אדץ־ישראל בחיק הממסד הכנסייתי על־ידי‬ ‫הכנסייה‪ .‬קהילת נזירים מאורגנת על יד הירדן קמה סמוך‬
‫מינוי כודאפיסקופוס כארכימנדריט הנזידים שבתחום‬ ‫לשנת ‪ ,455‬עת הקים שם גרסימוס לאורה סביב קוינוביון‪.‬‬
‫הבישופות שלו‪ .‬סבאס ותיאודוסיוס היו הראשונים‬ ‫על פי אותה מתכונת אורגנו‪ ,‬בערך באותו זמן‪ ,‬גם‬
‫שנבחדו לתפקיד זה מקרב נזירי המדבר‪ ,‬ובחירתם‬ ‫המתבודדים במערות שבסבך הקנים שעל יד הירדן‪ ,‬וכך‬
‫נעשתה בידי הנזירים עצמם בשנת ‪ .494‬תור הפריחה של‬ ‫נוסדה הלאורה קלמון‪ .‬המנזר על יד כנסיית יוחנן המטביל‬
‫הנזירות במדבר החל בימיו של סבאס‪ ,‬והיה במידה רבה‬ ‫הסמוך לירדן הוא מנזר מסוג אחר; את הכנסייה באתר‬
‫פועל יוצא של מעשיו בתנועת הנזירות ובכנסיית ארץ־‬ ‫הטבילה הקים הקיסר אנסטסיוס )‪ 491‬־‪ (518‬ונזירי המקום‬
‫זכו בקצבה שנתית מאוצר המלוכה‪ .‬נזירים אלה עסקו‬
‫ישראל‪.‬‬ ‫בטיפול בצליינים ובהדרכתם‪ ,‬ובפולחן בכנסייה ולא ניהלו‬

‫לעיון נוסף‪ :‬נזירות מדבר יהודה בתקופה הביזאנטית ‪-‬‬ ‫אורח חיים נזירי רגיל כבמנזדי המדבד‪.‬‬
‫י‪ .‬פטריך‪ ,‬בהוצאת יד יצחק בן־צבי והחברה לחקירת א״י‬ ‫השלב הבא של הקמת לאודות במדבד יהודה וליד הירדן‬
‫קשור בסבאס‪ ,‬היחיד מבין תלמידיו של אבתימיוס שייסד‬
‫ועתיקותיה‬ ‫אודות‪ .‬הוא ותלמידיו הקימו בחבלי הארץ הללו שבע‬

‫‪23‬‬ ‫לאורות‪ ,‬נוספות על השש שהיו שם קודם לכן‪.‬‬
‫ואולם סבאס ותלמידיו הקימו גם קוינוביה — שישה‬
‫במספר‪ .‬סבאס היה הדאשון מבין תלמידי אבתימיוס‬
‫שהקים את הקוינוביה שלו עמוק בתוך רמת המדבר‪ .‬עד‬
‫לפעילותו כמייסד מנזרים היה הקוינוביון של‬

‫תיאוקטיסטוס הקוינוביון היחיד ששכן בלב המדבר‪.‬‬

‫‪ 10,000‬נזירים‬

‫הנתונים על גודלה של אוכלוסיית הנזידים במדבד יהודה‬
‫דלים ביותר‪ .‬לדברי קירילוס מסקיתופוליס מנתה בשנת‬
‫‪ 516‬כל אוכלוסיית הנזירים של ידושלים והמדבד ‪10,000‬‬
‫איש‪ .‬אך היה זה לאחר מפעל ההתיישבות וההתפשטות‬
‫הדחב של סבאס ותלמידיו‪ ,‬שהגדילו במידה רבה את מספר‬
‫המנזדים במדבר ואת אוכלוסיית הנזירים היושבת בהם‪.‬‬
‫ואולם כבר בשנת ‪ 480‬בערך היו במדבר יהודה )כולל‬
‫רצועת הספד( ועל יד הירדן‪ ,‬שש לאורות ושמונה‬
‫קוינוביה‪ .‬דומה שאם נעריך אוכלוסייה זו )כולל‬
‫המתבודרים( בכ־‪ 1,000‬־‪ 1,500‬נזירים‪ ,‬לא נחטא בהערכה‬

‫נמוכה מדי‪.‬‬
‫מלבד הנזירים נמצאו במדבד גם ׳דועי המדבר׳‪ ,‬שיצאו‬
‫מיישובי ספר המדבר לרעות בו את עדדיהם‪ ,‬וגם נוודים‬