Page 22 - etmol_128
P. 22
המאה השישית — בהגיעו לירושלים באותה שנה .מחוץ
לעיר נמצא מנזר נשים על שם גיאורגיוס הקדוש ,ולצדו
בית זקנים ששימש גם כאכסניה .גם במחוז אלבתרופוליס
)בית גוברין( נמצאו מספר מנזרים.
בכפר בית דלתא ,כשבעה ק״מ מטבתא ,השתקע בין 431
ל־ 451אבא ישעיה ,מנזירי סקטיס ,והוא הנהיג באזור
אורח חיים של מסתגר הנעזר בתלמיד ,לשם קבלת מזון
ולשמירת הקשר עם החוץ .אבא ישעיה חי שם 40עד 50
שנה ,עד שנפטר בשנת ,489וסביבו נתקבצה קהילה
קוינוביטית .לא הרחק משם היה עוד קוינוביון ,של אבא
סרידוס ,שנוסד סמוך לשנת 500ובסמוך אליו חיו גם
מתבודדים .בערך בשנת 514הגיע לטבתא ,ממצרים
העליונה ,וארסנופיוס ,וכעשר שנים אחריו הגיע יוהנס.
שניהם חיו כמסתגדים — בדרכו של אבא ישעיה —
וקיימו קשר מכתבים עם מעריצים רבים מקרב הנזידים
ומקרב החילונים .לא רחוק מכאן הוקם במאה השישית
מנזר דודותיאוס ,קוינוביון ובו בית חולים גדול ואכסניה
גדולה .במאה השישית כבר היו כל אלה מנזרים
אורתודוכסיים .אולם מרכז הנזירות החשוב ביותר בארץ־
ישראל התפתח במדבר יהודה ,ולא באזור עזה.
חוויה רוחנית
חיי נזירות במדבר יהודה היו בגדר חוויה רוחנית עמוקה. ״לאורה׳ /מערת נזיר מתבודד
היה זה מדברה של העיר הקדושה ,שמקומותיה הקדושים
מרוחקים פחות מיום הליכה ,ומנזריה וכנסיותיה נשקפו על המשרתים בקודש בכנסיית ציון .פסריון הקים גם בית
קו הרקיע של המדבר לפאת מערב .לכאן נמשכו אנשים תמחוי גדול מחוץ לחומות ,ליד השער המזרחי .תנופה
בעלי תחושה דתית עמוקה ואף בעלי רמה אינטלקטואלית מחודשת קיבל המרכז הלאטיני על הר הזיתים ,כאשר
גבוהה מכל רחבי העולם הנוצרי .זה היה חבל הארץ שבו הקימה שם מלאניה הצעירה מנזר לנשים )בשנת (432
שוטטו בזמנו דמויות המופת :אליהו הנביא ,יוחנן המטביל ומנזר לגברים )בשנת .(436מנזר זה ומנזר פסריון היו
וישוע עצמו ,שתורתו היתה להם תורת חיים .נופי הפרא
של המדבר גם עוררו תחושה של מגע במעשה בריאה .לא המנזרים החשובים ביותר בירושלים במאה החמישית.
ייפלא אפוא ,שלהט האמונה בקרב אנשים אלה היה עז. היו מנזרים שהוקמו והוחזקו בכספי מטרוניתות רומיות
למרות הקרבה לא pהנושבת דבקו נזירי המדבר באורח עשירות ,כדוגמת המרכזים הלאטיניים על הר הזיתים —
החיים שבו בחרו .הם גם גילו מעורבות עמוקה במאבקים מנזר מלאניה הזקנה ) ,(376-375ומנזר מלאניה הצעירה
התיאולוגיים השונים שהעסיקו את הכנסייה של ארץ־ ) 432־ ,(436ובבית לחם — מנזר פאולה ומנזר הירונימוס
) .(386באותו זמן כבר היה בבית לחם מנזר אחר ,בו חי
ישראל במאות החמישית והשישית.
במדבר יהודה ובירושלים העיר הקדושה נוצרה קהילת קסיאנוס.
נזירים קוסמופוליטית תוססת; לכאן הגיעו השפעות מכל גבירות עשירות מקורבות לחצר המלכות נטלו חלק נכבד
מרכזי הנזירות ,בייחוד של המזרח ,והמזיגה שנתהוותה בהקמת מנזרי ירושלים גם מאוחר יותר .הבולטת בהן היא
היתה דבר ייחודי ,מקורי ובעל ערך סגולי רב .לא ייפלא אבדוקיה )אשת הקיסר תיאודוסיוס השני( ,שהקימה סמוך
אפוא ,שבמהלך המאה החמישית ,משנתעצמה הנזירות לשנת 455כנסייה ומנזר על שם סטפנוס ,מצפון לחומות
במדבר יהודה ,הפך מדבר זה למרכז נזירות ראשון במעלה העיר .באותו זמן בערך הקימה גם ידידתה בסה מנזר
בעולם הנוצרי .לכאן נהרו עתה מאמינים ונזירים ממרכזי לגברים ומנזר לנשים בתוך העיר ,שהוקדשו למנס הקדוש.
סמוך לשנת 454הקימה הגבירה פלאויה מנזר בגת שמנים,
הנזירות המפורסמים של העבר — מסוריה וממצרים. באותה תקופה בערך הקימה איקליה את מנזר כנסיית
מפעלו של אבתימיוס ,שהגיע לארץ־ישראל בשנת 406
ונפטר ב־ ,473מציין פרק חדש בתולדותיה של נזירות הקתיסמה ,לצד הדרך מירושלים לבית לחם.
מדבד יהודה .בשנת 411ייסד אבתימיוס יחד עם בירושלים ובסביבתה היו כמה מנזרים נוספים .קודם
תיאוקטיסטוס ,קוינוביון ,שנוהל בידי האחרון ונקרא על לזמנו של סבאס :המנזר לצד הדרך העוברת בקדרון .מנזר
שמו ,בין 422ל־ 426בעדך ייסד אבתימיוס קוינוביון נוסף, זה ניטש לאחר ועידת חלקדון ב־ .451מנזר אבסטורגיוס,
מנזר כפר בריכא במדבר זיף על יד אריסטובוליאס. שייסד נזיר ממוצא קפדוקי סמוך לשנת .466במנזר זה
ולבסוף ,בשנת ,428נחנכה הלאורה הנושאת את שמו. התקבל קיריאקוס — מהנערצים שבנזירי המדבר באמצע
תלמידיו הקימו מנזרים נוספים בספד המדבר וליד יריחו.
אחדים מתלמידיו שולבו בממסד הכנסייתי ,ושניים מהם 22
— מרטידיוס ואליאס — היו לימים פטריארכים של
ידושלים .אך שלב הפדיחה ,ומיסוד אורחות החיים ועיגונם
