Page 17 - etmol_128

‫למעשה‪ ,‬אפשר לפוטרם בקצרה‪ ,‬ללא‬
‫הרחבה והעמקה‪ .‬את פרשת ׳ויקהל׳‬
‫חותם הגאון במלים אלה‪ :‬״כל פעם‪,‬‬
‫שאנו חוזרים והוגים בתיאור המשכן‪,‬‬
‫יש לנו על כך גמול מלפניו‪ ,‬כיוון שאנו‬
‫מקיימים מה שציוונו ׳סובו ציון‬
‫והקיפוה ספרו מגדליה‪ ,‬שיתו לבכם‬
‫לחילה‪ ,‬פסגו ארמונותיה׳ )תהלים‬
‫מ״ח‪ ,‬יד(‪ .‬ואנו מאמינים שיחזירנו‬
‫למקדשו ולימי עלומינו כמו שכתוב‬
‫אחריו ׳כי זה אלקים אלקינו עולם ועד‪,‬‬

‫הוא ינהגנו עלמות״׳‪.‬‬

‫וכדרך שסיפרו חז״ל על ישיבת שבעים‬ ‫המנורה בשער טיטוס‬ ‫הפירושים והמדרשים על מעשה‬
‫זקנים ואמרו‪ :‬״סנהדרין היתה כחצי‬ ‫המנורה וסמליה הם רבים‪ ,‬הן אצל רב‬
‫יגיע אליו אור כלל‪ .‬נמצא שבלילה‬ ‫סעדיה והן אצל אחרים‪ .‬כאן נייחד את‬
‫גורן עגולה״)משנה סנהדרין ד ג(‪.‬‬ ‫הנרות הם לשם כבוד״‪.‬‬ ‫הדיבור למאמרות חדשניים של הגאון‬
‫ממנורת המשכן עובר הגאון למנורת‬ ‫במעשה המנורה‪ .‬תחילה עומד רס״ג‬
‫הנביא זכריה‪ ,‬שפרקה נקבע בהפטרת‬ ‫בצד טעם זה תולה רס״ג כמה וכמה‬ ‫על הצורך המעשי במשכן לאור‬
‫שבת ראשונה של חנוכה‪ .‬תחילה הוא‬ ‫טעמים במנורה‪ :‬הדלקת הנרות בפר­‬ ‫המנורה‪ :‬ובדרך הנחה הוא אומר‪:‬‬
‫מציין שהתורה והנבואה נמשלו למ­‬ ‫שת ״ואתה תצווה״ הוקדמה לבגדי‬ ‫״צורך הכהנים לו ביום‪ ,‬בעת כניסתם‬
‫נורה‪ .‬בכך הוא מסתמך על סיפור‬ ‫כהונה ולקרבנות אהרן ובניו‪ ,‬משום‬ ‫ויציאתם‪ .‬לפי שהמסך היה מופשל‬
‫זכריה‪ ,‬שראה מנורת זהב‪ ,‬והמלאך‬ ‫שהאור הוא דבר ראשון שנברא‬ ‫תמיד על פתח המשכן‪ ,‬ואין כלל‬
‫ביאר לו‪ ,‬שהיא דבר ה׳ )זכריה ד׳ ב‪,‬‬ ‫בעולם‪ .‬האור הוא משל לחכמה‪,‬‬ ‫אפשרות שיחדור האור לתוכו‪ ,‬והו­‬
‫ו(‪ .‬שבעת הנרות שעל המנורה הם‬ ‫לגמול בעולם הבא ולפורענות‪ .‬מעלתו‬ ‫צרכו לנרות אלו להאיר להם‪ .‬ורוב‬
‫שבעת סוגי החכמה‪ .‬שני הקנים‬ ‫שאין לו היפוך‪ ,‬כי החושך הוא העדר‬ ‫צורך הכהנים לנרות הוא משקיעת‬
‫היוצאים משני העצים יוצקים זהב‬ ‫החמה עד שעת בין הערבים‪ ,‬כמו‬
‫על המנורה כדי שלא ישתנה זהבה‪.‬‬ ‫האור ולא היפוכו‪.‬‬ ‫שנאמר ׳ובהעלות אהרן את הנרות בין‬
‫והם מכוונים כנגד מי ששואב את‬ ‫כיוון שהחכמה‪ ,‬הנבואה והמדע‬ ‫הערבים׳ )שמות ל׳‪ ,‬ח(‪ .‬וזה לפי‬
‫החכמה למען לא תיפסק‪ .‬שני הזיתים‬ ‫נמשלו לנר ולמנורה‪ ,‬עורך הגאון‬ ‫שפתח המשכן מצד מזרח‪ .‬במחצית‬
‫הם בית אהרן ובית דוד‪ ,‬המסמלים את‬ ‫הקבלה בין כלי המנורה ואמצעי‬ ‫הראשונה של היום אפשר שיגיע אליו‬
‫השגת החכמה‪ .‬עשרים ושנים גביעים‬ ‫מקצת מן האור‪ ,‬כיון שהשמש במזרח‪.‬‬
‫הכהונה והמלכות‪.‬‬ ‫הם כנגד עשרים ושתיים אותיות; אחד‬ ‫אבל במחצית השנייה של היום לא‬
‫וטעם אחרון‪ ,‬בהקשה בין המנורה‬ ‫עשר כפתורים — כמספר אחד עשר‬
‫והחכמה‪ ,‬הוא‪ :‬מכל כלי הזהב לא‬ ‫זיווגי אותיות‪ ,‬שבאמצעותן הופכות‬ ‫פסיפס מנורה בבית־כנסת בטבריה מהמאה ה־‪5‬‬
‫ציינה התורה משקלו‪ ,‬לבד מן המנו­‬ ‫האותיות מלים; תשעת הפרחים כמס­‬
‫רה‪ ,‬שעליה אמר הכתוב ״ככר זהב‬ ‫פר תשע התנועות; שבעת הנרות‬
‫טהור תעשה אותה״ )שמות כה לט(‪.‬‬
‫והרי זה בא ללמד שדיבור של חכמה‬ ‫מסמלים שבעה שערי החכמות‪.‬‬
‫חייב להיות שקול ומדוקדק במאזני‬
‫החוש והשכל‪ .‬ואף מסוף הכתוב ״את‬ ‫קני המנורה‬
‫כל הכלים האלה״ מסיק רב סעדיה‬
‫מסקנה חשובה‪ :‬דברי החכמים צריכים‬ ‫עניין מפתיע בתפישת רב סעדיה‬
‫הוא תבנית קני המנורה‪ .‬כל הפרשנים‪,‬‬
‫זה לזה ושותפים זה עם זה‪.‬‬ ‫הדרשנים והפוסקים קובעים שהקנים‬
‫חכמי ישראל עמדו על ערכם‬ ‫הוצבובקו ישר‪ .‬וכך היא דמות‬
‫וחשיבותם של דברי הגאון‪ ,‬והם‬ ‫המנורה באמנות היהודית‪ ,‬בכתבי יד‬
‫מרבים לצטטו בחיבוריהם‪ .‬מהם בציון‬ ‫ובספרי‪-‬דפוס; ובימינו אף כסמל המ­‬
‫שמו‪ ,‬כגון‪ :‬ר׳ אברהם בן עזרא ור׳‬ ‫דינה‪ .‬לא כך סבור רס״ג‪ .‬לדעתו צורת‬
‫אברהם מימון בנו של הרמב״ם‪.‬‬ ‫המנורה היא כקשת‪ .‬במרכז מחצית‬
‫ומהם‪ ,‬שלא פירשו מקורות מאמריהם‪,‬‬ ‫העיגול קבוע הנר השביעי וששת‬
‫מעין מדרשי תימן‪ ,‬בעיקר מדרש‬ ‫הקנים יוצרים מעין מחצית מעגל‪.‬‬
‫האפילה ומדרש הגדול‪ ,‬וכך הפכה‬ ‫לשם המחשה הוא מוסיף; כדרך‬
‫שתלמידים יושבים לפנים רבם‪ ,‬מקי­‬
‫נחלת הגאון לנחלת הכלל‪.‬‬ ‫פים אותו בחצי קשת‪ ,‬והוא במרכז;‬

‫‪17‬‬