Page 17 - etmol_128
P. 17

‫למעשה‪ ,‬אפשר לפוטרם בקצרה‪ ,‬ללא‬
                                                                                  ‫הרחבה והעמקה‪ .‬את פרשת ׳ויקהל׳‬
                                                                                  ‫חותם הגאון במלים אלה‪ :‬״כל פעם‪,‬‬
                                                                                  ‫שאנו חוזרים והוגים בתיאור המשכן‪,‬‬
                                                                                  ‫יש לנו על כך גמול מלפניו‪ ,‬כיוון שאנו‬
                                                                                  ‫מקיימים מה שציוונו ׳סובו ציון‬
                                                                                  ‫והקיפוה ספרו מגדליה‪ ,‬שיתו לבכם‬
                                                                                  ‫לחילה‪ ,‬פסגו ארמונותיה׳ )תהלים‬
                                                                                  ‫מ״ח‪ ,‬יד(‪ .‬ואנו מאמינים שיחזירנו‬
                                                                                  ‫למקדשו ולימי עלומינו כמו שכתוב‬
                                                                                  ‫אחריו ׳כי זה אלקים אלקינו עולם ועד‪,‬‬

                                                                                                  ‫הוא ינהגנו עלמות״׳‪.‬‬

‫וכדרך שסיפרו חז״ל על ישיבת שבעים‬                               ‫המנורה בשער טיטוס‬  ‫הפירושים והמדרשים על מעשה‬
‫זקנים ואמרו‪ :‬״סנהדרין היתה כחצי‬                                                   ‫המנורה וסמליה הם רבים‪ ,‬הן אצל רב‬
                                     ‫יגיע אליו אור כלל‪ .‬נמצא שבלילה‬               ‫סעדיה והן אצל אחרים‪ .‬כאן נייחד את‬
    ‫גורן עגולה״)משנה סנהדרין ד ג(‪.‬‬                 ‫הנרות הם לשם כבוד״‪.‬‬            ‫הדיבור למאמרות חדשניים של הגאון‬
‫ממנורת המשכן עובר הגאון למנורת‬                                                    ‫במעשה המנורה‪ .‬תחילה עומד רס״ג‬
‫הנביא זכריה‪ ,‬שפרקה נקבע בהפטרת‬       ‫בצד טעם זה תולה רס״ג כמה וכמה‬                ‫על הצורך המעשי במשכן לאור‬
‫שבת ראשונה של חנוכה‪ .‬תחילה הוא‬       ‫טעמים במנורה‪ :‬הדלקת הנרות בפר­‬               ‫המנורה‪ :‬ובדרך הנחה הוא אומר‪:‬‬
‫מציין שהתורה והנבואה נמשלו למ­‬       ‫שת ״ואתה תצווה״ הוקדמה לבגדי‬                 ‫״צורך הכהנים לו ביום‪ ,‬בעת כניסתם‬
‫נורה‪ .‬בכך הוא מסתמך על סיפור‬         ‫כהונה ולקרבנות אהרן ובניו‪ ,‬משום‬              ‫ויציאתם‪ .‬לפי שהמסך היה מופשל‬
‫זכריה‪ ,‬שראה מנורת זהב‪ ,‬והמלאך‬        ‫שהאור הוא דבר ראשון שנברא‬                    ‫תמיד על פתח המשכן‪ ,‬ואין כלל‬
‫ביאר לו‪ ,‬שהיא דבר ה׳ )זכריה ד׳ ב‪,‬‬    ‫בעולם‪ .‬האור הוא משל לחכמה‪,‬‬                   ‫אפשרות שיחדור האור לתוכו‪ ,‬והו­‬
‫ו(‪ .‬שבעת הנרות שעל המנורה הם‬         ‫לגמול בעולם הבא ולפורענות‪ .‬מעלתו‬             ‫צרכו לנרות אלו להאיר להם‪ .‬ורוב‬
 ‫שבעת סוגי החכמה‪ .‬שני הקנים‬          ‫שאין לו היפוך‪ ,‬כי החושך הוא העדר‬             ‫צורך הכהנים לנרות הוא משקיעת‬
‫היוצאים משני העצים יוצקים זהב‬                                                     ‫החמה עד שעת בין הערבים‪ ,‬כמו‬
‫על המנורה כדי שלא ישתנה זהבה‪.‬‬                           ‫האור ולא היפוכו‪.‬‬          ‫שנאמר ׳ובהעלות אהרן את הנרות בין‬
‫והם מכוונים כנגד מי ששואב את‬         ‫כיוון שהחכמה‪ ,‬הנבואה והמדע‬                   ‫הערבים׳ )שמות ל׳‪ ,‬ח(‪ .‬וזה לפי‬
 ‫החכמה למען לא תיפסק‪ .‬שני הזיתים‬     ‫נמשלו לנר ולמנורה‪ ,‬עורך הגאון‬                ‫שפתח המשכן מצד מזרח‪ .‬במחצית‬
‫הם בית אהרן ובית דוד‪ ,‬המסמלים את‬     ‫הקבלה בין כלי המנורה ואמצעי‬                  ‫הראשונה של היום אפשר שיגיע אליו‬
                                     ‫השגת החכמה‪ .‬עשרים ושנים גביעים‬               ‫מקצת מן האור‪ ,‬כיון שהשמש במזרח‪.‬‬
                    ‫הכהונה והמלכות‪.‬‬  ‫הם כנגד עשרים ושתיים אותיות; אחד‬             ‫אבל במחצית השנייה של היום לא‬
 ‫וטעם אחרון‪ ,‬בהקשה בין המנורה‬        ‫עשר כפתורים — כמספר אחד עשר‬
 ‫והחכמה‪ ,‬הוא‪ :‬מכל כלי הזהב לא‬        ‫זיווגי אותיות‪ ,‬שבאמצעותן הופכות‬              ‫פסיפס מנורה בבית־כנסת בטבריה מהמאה ה־‪5‬‬
 ‫ציינה התורה משקלו‪ ,‬לבד מן המנו­‬     ‫האותיות מלים; תשעת הפרחים כמס­‬
‫רה‪ ,‬שעליה אמר הכתוב ״ככר זהב‬         ‫פר תשע התנועות; שבעת הנרות‬
 ‫טהור תעשה אותה״ )שמות כה לט(‪.‬‬
 ‫והרי זה בא ללמד שדיבור של חכמה‬            ‫מסמלים שבעה שערי החכמות‪.‬‬
‫חייב להיות שקול ומדוקדק במאזני‬
‫החוש והשכל‪ .‬ואף מסוף הכתוב ״את‬                ‫קני המנורה‬
 ‫כל הכלים האלה״ מסיק רב סעדיה‬
 ‫מסקנה חשובה‪ :‬דברי החכמים צריכים‬     ‫עניין מפתיע בתפישת רב סעדיה‬
                                     ‫הוא תבנית קני המנורה‪ .‬כל הפרשנים‪,‬‬
          ‫זה לזה ושותפים זה עם זה‪.‬‬   ‫הדרשנים והפוסקים קובעים שהקנים‬
 ‫חכמי ישראל עמדו על ערכם‬             ‫הוצבובקו ישר‪ .‬וכך היא דמות‬
 ‫וחשיבותם של דברי הגאון‪ ,‬והם‬         ‫המנורה באמנות היהודית‪ ,‬בכתבי יד‬
 ‫מרבים לצטטו בחיבוריהם‪ .‬מהם בציון‬    ‫ובספרי‪-‬דפוס; ובימינו אף כסמל המ­‬
 ‫שמו‪ ,‬כגון‪ :‬ר׳ אברהם בן עזרא ור׳‬     ‫דינה‪ .‬לא כך סבור רס״ג‪ .‬לדעתו צורת‬
 ‫אברהם מימון בנו של הרמב״ם‪.‬‬          ‫המנורה היא כקשת‪ .‬במרכז מחצית‬
 ‫ומהם‪ ,‬שלא פירשו מקורות מאמריהם‪,‬‬     ‫העיגול קבוע הנר השביעי וששת‬
 ‫מעין מדרשי תימן‪ ,‬בעיקר מדרש‬         ‫הקנים יוצרים מעין מחצית מעגל‪.‬‬
 ‫האפילה ומדרש הגדול‪ ,‬וכך הפכה‬        ‫לשם המחשה הוא מוסיף; כדרך‬
                                     ‫שתלמידים יושבים לפנים רבם‪ ,‬מקי­‬
           ‫נחלת הגאון לנחלת הכלל‪.‬‬    ‫פים אותו בחצי קשת‪ ,‬והוא במרכז;‬

‫‪17‬‬
   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22