Page 21 - etmol_128
P. 21

‫נזירי מדבר יהודה‬

‫הראשונים של הנצרות התקיימה במדבר יהודה התיישבות גדולה של‬
                ‫נזירים‪ ,‬במערות‪ ,‬בתאים בוררים ובמנזרים‬

                                 ‫מאת יוסף פטריך‬

 ‫יוונית שפירושה ׳סימטה׳‪ ,‬והכוונה כנראה לשביל הצר‬          ‫הנזירות בארץ־ישראל החלה בראשית המאה הרביעית‪,‬‬
 ‫שקישר בין תאי הנזירים‪ .‬בקוינוביון נפגשו הנזירים מדי‬      ‫עוד בטרם הפכה הנצרות לדת הרשמית של האימפריה‬
 ‫יום ביומו בכנסייה ובחדר האוכל‪ .‬שגרת היום בשני‬            ‫הרומית‪ .‬הנזירים הראשונים המוכרים לנו בשמותיהם היו‬
 ‫המקומות התחלקה בין תפילה למלאכה‪ .‬בלאורה התבצעה‬           ‫הילריון מטבתא‪ ,‬שפעל משנת ‪ 308‬באזור עזה‪ ,‬מחוז‬
 ‫מלאכת הנזיר בתאו‪ .‬בארגונם של מוסדות אלה חלה‬              ‫הולדתו‪ ,‬וחריטון‪ ,‬בן איקוניום שבאסיה הקטנה‪ .‬חריטון‬
 ‫התפתחות במהלכה של התקופה הביזאנטית והיו גם‬               ‫הוא מכוננה של הנזירות במדבר יהודה‪ ,‬שייסד את מנזר‬
 ‫הבדלים מסוימים באורחות החיים בין מנזר למנזר בכל‬          ‫פרן בשנת ‪ 330‬בערך‪ .‬מאוחר יותר ייסד חריטון עוד שני‬
                                                          ‫מנזרים‪ :‬רוקה‪ ,‬מעל יריחו‪ ,‬וסוקה‪ ,‬סמוך לתקוע‪ .‬במהלך‬
                                        ‫אחת מן הקבוצות‪.‬‬   ‫המאה הרביעית התפשטה התופעה בכל רחבי ארץ־ישראל‪,‬‬
 ‫מלבד הנזירים שחיו חיי נזירות ממוסדים במנזרים‬             ‫ומנזרים הוקמו גם בירושלים‪ ,‬בית לחם ובמקומות קדושים‬
 ‫לסוגיהם היו גם מתבודדים שחיו‪ ,‬הן במדבר והן באזור‬
 ‫הכפרי‪ ,‬בלא כל קשר עם קהילת נזירים‪ .‬וכן נמצאו בשני‬                  ‫אחרים הקשורים בחיי ישו וכן בשפלה ובסיני‪.‬‬
 ‫סוגי המנזרים גם מסתגרים‪ ,‬שנמנעו לחלוטין מלצאת‬            ‫תהליך התהוותם של מנזרים במדבר או באזורים‬
                                                          ‫הכפריים היה דומה‪ :‬הנזיר המתבודד חי במערה או‬
                                                 ‫מתאיהם‪.‬‬  ‫בבקתה‪ ,‬לא רחוק ממקור מים‪ .‬אט־אט חברו אליו נזירים‬
 ‫בשליש האחרון של המאה הרביעית החלו להיבנות‬                ‫נוספים ונתהוותה קהילה‪ .‬משהושגו אמצעים —‬
 ‫מנזרים גם בירושלים ועל הר הזיתים‪ .‬המנזר הראשון על‬        ‫באמצעות כספי תרומות של מעריצים או כספים שהגיעו‬
 ‫הר הזיתים הוקם בשנת ‪ 370‬בערך בידי אינוצנטיוס‪,‬‬            ‫למייסד בירושה או אף בדרך אחרת‪ ,‬שנתפסה כנס‪ ,‬נבנו‬
 ‫ממוצא איטלקי‪ ,‬ולשעבר איש נשוי ופקיד בכיר בחצרו של‬        ‫תאי־מגורים‪ ,‬מקום־תפילה‪ ,‬מאגרי־מים וכיוצא בזה‪.‬‬
 ‫הקיסר קונסטנטיוס‪ .‬הוא הקים על ההר קפלה ובה הוטמנו‬        ‫המייסד‪ ,‬שהיה מנהיג החבורה‪ ,‬הוא שקבע אם המקום‬
 ‫שרידיו של יוחנן המטביל‪ .‬זמן קצר לאחר מכן הצטרף‬           ‫ייבנה כמנזר מתבודדים — ״לאורה״‪ ,‬או כמנזר שיתופי‬
 ‫אליו נזיר בשם פלאדיוס‪ ,‬כנראה ממוצא קפדוקי‪ ,‬מנזירי‬        ‫— ״לןיינוביון״‪ .‬אלה היו שני סוגי המנזרים שרווחו בארץ־‬
 ‫בסיליוס הגדול‪ .‬מרכז לאטיני חשוב יותר על הר הזיתים‬        ‫ישראל בתקופה הביזאנטית‪ .‬בלאורה חיו הנזירים בתאים‬
 ‫נתהווה בשנים ‪ ,376-375‬עם הקמת המנזרים של מלאניה‬          ‫מרוחקים זה מזה במשך ימות השבוע‪ ,‬ורק בימי שבת‬
 ‫הזקנה ושל רופינוס‪ .‬ואולם גם רופינוס וגם מלאניה עזבו‬      ‫וראשון התכנסו בכנסייה שבמרכז הלאורה לתפילה‬
                                                          ‫משותפת ולסעודת אחווה‪ .‬המונח לאורה נגזר ממלה‬
                   ‫את ארץ־ישראל בסוף המאה הרביעית‪.‬‬
 ‫סמוך לשנת ‪ 400‬הוקם על הר ציון מנזר פסריון‪ ,‬עבור‬

‫‪21‬‬
   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26