Page 13 - etmol_128

‫כלי בית ותשמישי קדושה יהודיים של‬ ‫מהודרים וצייר אותם ברגעים של‬ ‫קטנות‪ ,‬לקח עמו מחברת רישומים‪,‬‬
‫שבת וחג‪ ,‬יחד עם רהיטי הבית‬ ‫השראה עם עצבות־מה‪ ,‬עם הכרה‬ ‫וצייר את היהודים ביישוביהם‪ :‬חצרות‬
‫היהודי‪ .‬״חדר״ זה שימש שנים רבות‬ ‫בערכם‪ .‬לשעה היו היושבים לפניו‬ ‫הרביים‪ ,‬ישיבה בפרסבורג‪ ,‬בתי־כנסת‬
‫כאטרקציה של המוזיאון‪ ,‬עד שנהרס‬ ‫בני מלכים‪ ,‬שגלו מעל שולחן‬ ‫ישנים בגליציה ובבוקובינה‬
‫בשנת ‪ 1938‬כש״סופחה״ אוסטריה‬ ‫אביהם‪ ,‬כבאגדות היהודיות הישנות‪.‬‬ ‫ובהונגריה‪ .‬צייר במדוייק‪ ,‬אבל‬
‫קשה להבין כיצד הצליח אותו יהודי‬ ‫באמנות רבה‪ ,‬דיוקנאות יהודים‪,‬‬
‫לגרמניה הנאצית‪.‬‬ ‫וינאי מתבולל להעמיק כך בתיאור‬ ‫ילדים‪ ,‬רבנים‪ ,‬נשים‪ ,‬חיי בית ובית־‬
‫על ציוריו היה קאופמן אומר‪:‬‬ ‫מדרש‪ .‬כל קיץ היה יוצא למסע של‬
‫״שורשיו של אמן הם בעמו — זו‬ ‫גיבוריו‪.‬‬ ‫שלושה־ארבעה חודשים‪ ,‬עובד‬
‫אמונתי‪ .‬על־כן נהייתי צייר של‬ ‫בעיירות נידחות ביותר‪ ,‬בתנאים‬
‫היהדות‪ .‬תמיד רציתי לפאר ולרומם‬ ‫בחזרה לוינה‬ ‫קשים‪ ,‬כדי לחפש את מה שהוא‬
‫את היהדות‪ .‬רציתי להראות את יופיה‬ ‫כינה ״הארץ המובטחת״‪ .‬הוא היה‬
‫ואצילותה ולהציג עולם זה גם ל^א‬ ‫עם סתיו‪ ,‬משחזר לביתו המהודר‬ ‫משלם לאנשים כדי שיאפשרו לו‬
‫בווינה‪ ,‬היה מסתגר בסטודיו שלו‪,‬‬ ‫לצייר אותם‪ ,‬או שירשו לו לשבת‬
‫יהודים״‪.‬‬ ‫ולפי פנקסי הרישומים היה מצייר‬ ‫בבתי־הכנסת‪ ,‬מבני עץ ישנים‬
‫בימיו של קאופמן קמו זדמים‬ ‫בצבעי שמן בהירים‪ ,‬מדוייקים‪ ,‬את‬ ‫ומעוטרים בעיטורים רבים‪ ,‬כדי‬
‫אומנותיים מודרניים סועדים‪ .‬גם‬ ‫תמונותיו‪ .‬קאופמן היה אספן של‬ ‫שיוכל לצייר אותם ואת המתפללים‪.‬‬
‫בווינה‪ .‬אבל קאופמן המשיך‬ ‫תשמישי־קדושה יהודיים ובמסעותיו‬ ‫הרבה מבתי־הכנסת היו אתרים‬
‫באמנותו האקדמית‪ ,‬המדוייקת‪ .‬שמו‬ ‫היה רוכש פרוכות‪ .‬חלק גדול‬ ‫היסטוריים אמנותיים‪ ,‬שאבדו מאז‬
‫הוכר בווינה ובאירופה‪ ,‬הוא הציג‬ ‫מגיבוריו‪ ,‬המצויירים על בדים לא‬ ‫וציוריו של קאופמן הם עדות‬
‫בתערוכות רבות ותמונותיו זכו‬ ‫גדולים‪ ,‬היה מושיב לפני הפרוכות‪,‬‬ ‫מדוייקת כיצד נראו‪ .‬כך צייר את חיי‬
‫למחירים גבוהים‪ .‬ציוריו נפוצו‬ ‫שהיוו רקע לדיוקנאות‪ .‬קאופמן היה‬ ‫היהודים בברודי‪ ,‬עיר בגליציה‪,‬‬
‫בעולם כולו‪ ,‬בייחוד בבתי היהודים‪.‬‬ ‫דייקן מאוד והיה רוכש את הכלים‬ ‫שרובה יהודים‪ ,‬חסידים ומתנגדים‪,‬‬
‫הם שופעים עד היום כבוד ליהודי‬ ‫השונים‪ ,‬חפצי הקודש‪ ,‬אפילו‬ ‫ואת בית־הכנסת היפה שם‪ ,‬שכל‬
‫העיירות של מזרח אירופה‪ ,‬מעודדים‬ ‫השולחנות והכסאות‪ ,‬ומציירם‬ ‫קירותיו ציורים צבעוניים‪ .‬בית־‬
‫בדיוק וכך יש ערך תיעודי נוסף‬ ‫הכנסת נהרס וציוריו של קאופמן הם‬
‫געגועים‪ ,‬לעתים חיוך‪.‬‬ ‫עדות יחידה ליופיו‪ ,‬ולפיהם אפשר גם‬
‫אלה יצירות אמנות שיש להן גם‬ ‫לציודיו‪.‬‬ ‫להקימו מחדש ולשחזרו‪ .‬קאופמן צייר‬
‫ערך תיעודי רב‪ ,‬כדי לדעת וללמוד את‬ ‫לעתים שימשו לו כמודלים אשתו‬ ‫משחקי שח מעלי חיוך‪ ,‬או ילד הנבחן‬
‫חיי היהודים‪ ,‬ביצירותיהם של סופרי‬ ‫וילדיו‪ .‬את הנשים היהודיות צייר‬ ‫לפני הרב והוריו צופים בו מלאי נחת‪.‬‬
‫אותו זמן‪ .‬בשנת ‪ 1921‬נפטר‪ .‬רבים‬ ‫בהערצה ובאהבה רבה‪ ,‬אצילות‬ ‫קאופמן התעלם לגמרי מעוני‬
‫ניסו לזייף את ציוריו של קאופמן‬ ‫המתכוננות לשבת או מכינות אוכל‬ ‫היהודים הנורא בעיירות‪ ,‬מהבוץ‬
‫ולצייר כמותו‪ .‬הוא היה אבי ״הציור‬ ‫והליכלוך והרעב‪ ,‬מהרדיפות‪ .‬אבל‬
‫היהודי״ שכמותו אפשר לראות עד‬ ‫לבני ביתן לחגים‪.‬‬ ‫הוא לא שיקר‪ .‬הוא עשה מגיבוריו‬
‫היום בחנויות של עתיקות‪ .‬במכידות‬ ‫את תשמישי הקדושה וחפצי־‬ ‫אצילים ונכבדים‪ ,‬הלבישם בגדים‬
‫הפומביות כיום זוכות תמונותיו‬ ‫האמנות שרכש תרם למוזיאון היהודי‬
‫בווינה ואף הקים בו ״חדר שבת״ ובו‬
‫למחירים גבוהים מאוד‪.‬‬

‫שבת‬