Page 9 - etmol_128

‫חקלאיים‪ .‬הבן הצעיר רימונד רחק‬ ‫מאת עירית עמית‬ ‫בעשור הראשון לשלטון הבריטים‬
‫מארץ‪-‬ישראל והשתקע בפריס‪.‬‬ ‫בארץ־ישראל השתנתה מפתו היישו­‬
‫״אחוזת בית״ הצטרף יעקב לחמש־‬ ‫בית של השרון‪ .‬בעקבות פיתוח ענף‬
‫רכישתם הגדולה של האחים הש­‬ ‫עשרה המשפחות הראשונות‪ ,‬ואת‬ ‫ההדרים גדלה בו האוכלוסיה היהודית‬
‫תרעה על ‪ 1,700‬דונם ממזרח ליפו‪.‬‬ ‫ביתו בנה ברחוב אחד העם ‪ .22‬בשנת‬ ‫ומספר היישובים היהודים עלה‪ .‬גם‬
‫למקום קראו על שם אביהם — תל‬ ‫‪ ,1916‬במלחמת העולם הראשונה‪,‬‬ ‫האוכלוסיה הערבית נהנתה מן הפרי­‬
‫ליטווינסקי‪ ,‬חילקו את הגוש הקרקעי‬ ‫חה היישובית היהודית והרחיבה את‬
‫למגרשים של שני דונם ושיווקו את‬ ‫נפטר יעקב‪.‬‬ ‫שטחי פרדסיה ופיתחה את יישוביה‪.‬‬
‫המגרשים באנגליה ובארצות‪-‬הברית‪.‬‬ ‫בשנים אלה קבעה את דמותו של‬
‫במלחמת העולם השנייה הפקיעו‬ ‫סוחרים מצליחים‬ ‫השרון בעיקר היוזמה הפרטית‪ .‬חברות‬
‫מידיהם השלטונות הבריטים ‪1,200‬‬ ‫לרכישת קרקע ולהתיישבות ואנשים‬
‫דונם‪ ,‬ועל הקרקע הוקם מחנה צבאי‬ ‫מבין שלושת הבנים המשיכו שניים‬ ‫פרטיים התארגנו ורכשו קרקעות‬
‫שנקרא תל ליטווינסקי‪ .‬תקופה מסו‪-‬‬ ‫— מוריס ואמיל ליטווינסקי —‬ ‫וייסדו צורות התיישבות מגוונות‪:‬‬
‫יימת היה במקום מחנה נופש לחיילים‬ ‫במפעלו של האב‪ .‬הם הפכו לסוחרים‬ ‫חוות חקלאיות‪ ,‬אחוזות‪ ,‬מטעים‬
‫אמריקניים‪ .‬עם קום המדינה שונה שם‬ ‫מצליחים בעיקר בתקופת מלחמת‬ ‫ומושבות‪ ,‬ובכולן היווה ענף ההדרים‬
‫העולם הראשונה; השניים שהתגוררו‬
‫המקום לתל השומר‪.‬‬ ‫במצרים סיפקו לצבא הבריטי במזרח‪-‬‬ ‫את הבסיס המשקי העקרי‪.‬‬
‫האחים הרחיבו את נכסיהם‪ :‬הם‬ ‫התיכון את מרבית צרכיו‪ .‬חברה‬ ‫בין אלו שהותירו את רישומם‬
‫הפעילו קו אוטובוס פרטי מתל־אביב‬ ‫שהיתה בבעלותם ״קומפני לארץ‪-‬‬ ‫בקרקעות השרון היתה משפחת לי‪-‬‬
‫לתל ליטווינסקי‪ ,‬רכשו קרקעות בש­‬ ‫ישראל״ ובנק ״קופת עם״ העשירו‬ ‫טווינסקי‪ ,‬שתולדות חייה שזורים‬
‫כונת הרצליה בחיפה‪ ,‬ובתוך תל‪-‬אביב‬ ‫את נכסי המשפחה‪ ,‬והם החלו ברכי­‬ ‫בתולדות ההתיישבות הפרטית בא‪-‬‬
‫רכשו מידיו של גרמני טמפלרי שגר‬ ‫שת קרקעות לשם פיתוח מפעלים‬ ‫רץ‪-‬ישראל‪ .‬את חותמה הותירה המ­‬
‫במושבה שרונה‪ 48 ,‬דונם‪ .‬בקרקעות‬ ‫שפחה בשני מקומות‪ :‬השטח שעליו‬
‫אלה נטעו פרדס‪ ,‬חפרו באר והקימו‬ ‫הטירה בגעש‬ ‫הוקם בית‪-‬החולים תל‪-‬השומר‪ ,‬נקרא‬
‫בית למגורי הפועלים‪ .‬בשנים טובות‬ ‫בעבר תל ליטווינסקי‪ ,‬והמבנה הניצב‬
‫עיבדו את הפרדס חמשה‪-‬עשר פוע­‬ ‫על אם הדרך — לצד הכביש המהיר‬
‫לים‪ ,‬מרביתם ערבים‪ .‬כשהוחלט לה­‬ ‫חיפה־תל‪-‬אביב הסמוך לקבוץ געש‬

‫— נושא את השם ״הטירה״‪.‬‬
‫יעקב אלחנן ליטווינסקי‪ ,‬בן למשפ­‬
‫חת פעילים של חובבי‪-‬ציון‪ ,‬נולד‬
‫באודסה בשנת ‪ .1852‬לארץ‪-‬ישראל‬
‫עלה בשנת ‪ 1880‬והביא עמו ציוד‬
‫להפעלת טחנת קמח‪ .‬הוא רכש קרקע‬
‫בעזה וייסד טחנת קמח מופעלת‬
‫בקיטור‪ .‬לאחר שאשתו הראשונה‬
‫נפטרה נשא את שרה ביילה בת אריה‬
‫ליב פינקלשטיין‪ ,‬מראשוני המתייש­‬
‫בים בנוה‪-‬צדק‪ ,‬ולזוג נולדו שלושה‬

‫בנים‪.‬‬
‫את רכישות הקרקע החל בקניית ‪40‬‬
‫דונם בראשון‪-‬לציון בשנת ‪ 1886‬וה­‬
‫צטרף למתיישביה הראשונים של‬
‫המושבה‪ .‬אלא שמשקו לא עלה יפה‪.‬‬
‫שנתיים אחר‪-‬כך עבר ליפו ועבד‬
‫בבית‪-‬החרושת של יעקב הרצנשטיין‬
‫שייצר חביות עץ עבור יקבי המוש­‬
‫בות‪ .‬כאשר הוחלט להקים את שכונת‬