Page 7 - etmol_128
P. 7

‫התעכב בגלל הקושי להשיג רשיון‬           ‫שם ויסוצקי‪ ,‬כי הוא צריך להיות כלל־‬    ‫להבטיח בתקנון סעיף מיוחד בדבר‬
‫תורכי על השטח שחלקותיו נקנו‬            ‫יהודי; השני‪ :‬יש לאסור תעמולה‬                ‫זיקת הטכניון לעברית וליהדות‪.‬‬
‫מבעלים שונים‪ .‬מכיוון שלנתינים זרים‬     ‫מפלגתית איזושהי בתחומי המוסד‬
‫אסור היה לרכוש קרקעות בארץ‬             ‫)ובכך התכוון בעיקר לציונות(; הש­‬      ‫ב־‪ 29.3.1908‬נחתם ההסכם על יסוד‬
‫נרשמו החלקות‪ ,‬לפי שעה‪ ,‬על שם‬           ‫לישי‪ :‬על הנהלת המוסד להיות עצמ­‬       ‫׳קרן ויסוצקי של חברת ״עזרה״ לשם‬
‫נתינים תורכיים‪ .‬אבל הטיפול בהשגת‬       ‫אית ואינה כפופה לחברת ״עזרה״‪ .‬כי‬      ‫הקמת בית־ספר לחינוך טכני בארץ‬
‫הקושן על שם ״עזרה״ על השטח‬             ‫רק כך אפשר יהיה לגייס למענו תמיכה‬     ‫ישראל׳‪ .‬לפי דרישת יורשי ויסוצקי‬
‫התמשכה‪ .‬ב‪ 1910-‬עשה נתן בקושטא‪,‬‬         ‫מאת יהודים מכל גוון ולצורך זה מן‬      ‫הוחלט שהנהלת המוסד‪ ,‬ההכנות‬
‫ובסיועו של השגריר הגרמני שם השיג‬       ‫הראוי שישבו בוועד המנהל אישים‬         ‫להקמתו בכלל זה‪ ,‬לא תימסר ל״עז־‬
‫רשיון שנרשם על שמו של ג׳ימס‬            ‫יהודים מכל התפוצות‪ .‬לאחר משא‪-‬‬         ‫רה״ אלא לקורטוריום — ועד מנהל‪,‬‬
‫סימון‪ ,‬אזרח גרמניה‪ ,‬באוגוסט אותה‬       ‫ומתן מייגע בין לוין לשיף בניו‪-‬יורק‬    ‫שיורכב מנציגי החברה ומיורשי וי־‬
                                       ‫הוסכם על התנאי הראשון שהמוסד לא‬       ‫סוצקי‪ .‬הוועד המנהל הראשון מנה ‪5‬‬
                                ‫שנה‪.‬‬   ‫ישא את שם ויסוצקי אבל יקבע בו לוח‬     ‫נציגים מצד בית ויסוצקי — ארבעת‬
‫היה גם קושי להשיג רשיון בנייה‪.‬‬         ‫זכרון לכבודו‪ .‬התנאי השני התקבל רק‬     ‫היורשים ואחד העם )שבאותו זמן‬
‫לפי החוק העותמאני אפשר היה לקבל‬        ‫בעל‪-‬פה כי אחד העם התנגד לו משום‬       ‫כבר ישב בלונדון כמנהל סוכנות‬
‫רשיון כזה למוסד שבחסות מדינה זרה‬       ‫שראה בדבר הגבלת חופש הדיבור‬           ‫חברת ויסוצקי שם( ו־‪ 5‬מצד ״עזרה״‪,‬‬
‫רק מן הרשות המרכזית בקושטא אבל‬         ‫והמחשבה‪ .‬לגבי התנאי השלישי הוח­‬       ‫כשבראשם ד״ר ג׳ימס סימון‪ ,‬בעל הון‬
‫לפי שעה לא הועילה ההשתדלות של‬          ‫לט להקים בברלין אגודה מיוחדת‬          ‫ונדבן גרמני‪ ,‬ד״ר נתן ועוד שלושה‬
‫שגרירות גרמניה שם‪ .‬אז ביקשו‬            ‫בשם‪ :‬״מכון יהודי לחינוך טכני בארץ‬     ‫מיהודי גרמניה‪ .‬גם שמריהו לוין נמנה‬
‫לעקוף את החוק ולקבל את הרשיון‬          ‫ישראל״‪ .‬האגודה נרשמה בברלין ב‪-‬‬        ‫עם גוף זה‪ .‬ד״ר ג׳ימס סימון נבחר‬
‫מאת עירית חיפה‪ ,‬והוא אומנם ניתן‪,‬‬       ‫‪ 29.2.1909‬ולוועד המנהל הראשון‬         ‫ליו״ר הוועד המנהל ונתן — לסגנו‬
‫בדצמבר ‪ , 1910‬אבל בוטל כעבור‬           ‫נוספו עוד שני חברים מטעם ״עזרה״‬
‫חודש בגלל חתירת חוגים עוינים‪:‬‬          ‫ושמונה אמריקנים‪ ,‬ביניהם שיף והרב‬                      ‫ולמעשה — למנהל‪.‬‬
‫ערבים מכאן והמודד הגרמני גוטליב‬        ‫שלמה זלמן שכטר‪ ,‬חולור הגניזה של‬       ‫תוך כדי כך התברר שאין די‬
‫שומכר מכאן‪ .‬בעידודו של אפרים‬           ‫קהיר‪ .‬דרישתו של שיף לנציגי היהדות‬     ‫בכספים שהושגו ודרושים שותפים‬
‫כהן‪ ,‬מורשה ״עזרה״ בארץ‪-‬ישראל‪,‬‬          ‫מן העולם כולו נדחתה‪ .‬מתוך הוועד‬       ‫נוספים‪ ,‬שאומנם נמצאו‪ .‬ביניהם היתה‬
‫השתדל שומכר להתמנות כאדריכל‬            ‫המנהל נבחר ועד פועל כאשר שוב‬          ‫גם ההסתדרות הציונית אשר הלוותה‬
‫של הטכניון‪ ,‬אבל אפשרות זו עוררה‬        ‫היו״ר הוא סימון‪ ,‬סגנו נתן והחברים‬     ‫‪ 100,000‬פרנק באמצעות הקהק״ל‪,‬‬
‫סערה בארץ והוועד המנהל החליט‪ ,‬כי‬       ‫האחרים הם אחד העם‪ ,‬לוין ואחד‬          ‫שלא על מנת להחזיר‪ ,‬לרכישת המג­‬
‫האדריכל והקבלן חייבים להיות יהו­‬       ‫מאנשי ״עזרה״ החדשים‪ .‬ראוי לציין‬       ‫רש למוסד‪ ,‬אשר כבר נקנה על־ידי נתן‬
‫דים והפועלים יהיו יהודים במידת‬         ‫שמזכיר האגודה החדשה היה המזכיר‬        ‫בביקורו השני בארץ־ישראל‪ ,‬במאי‬

                             ‫האפשר‪.‬‬                     ‫הראשי של ״עזרה״‪.‬‬                                    ‫‪. 1908‬‬
‫אחרי השתדלויות רבות ודחיות מצד‬         ‫הוועד המנהל החדש הטיל על‬              ‫השותף הנוסף שהצטרף למשימה‬
‫התורכים ניתן רשיון הבנייה בדצמבר‬       ‫האדריכל אלכס ברוולד מברלין לערוך‬      ‫היה יעקב שיף‪ ,‬בנקאי עתיר הון‪,‬‬
                                       ‫תוכנית לבנייני הטכניון ולשם כך‬        ‫ממנהיגי יהדות ארצות־הברית ומתנגד‬
                               ‫‪. 1911‬‬  ‫שהה בארץ בחודשים ספטמבר‪-‬דצמ‪-‬‬          ‫לציונות‪ .‬הוא ביקר בארץ ישראל ב־‬
‫באוקטובר ‪ 1910‬כאשר חזר ברוולד‬                                                ‫‪ ,1908‬בשובו עשה בברלין ושם‬
‫לחיפה לעבד תוכניות מפורטות‬                                         ‫בר ‪.1909‬‬  ‫הצליחו נתן ולוין לקבל ממנו הבטחה‬
‫לבנייה ולפקח על ביצוען‪ ,‬נוכח הוועד‬     ‫התוכנית שעיבד אושרה על ידי‬            ‫שיתרום למפעל ‪ 100,000‬דולר‪ .‬אולם‬
‫המנהל שלא יתכן לנהל מפעל כזה‬           ‫הוועד המנהל אבל עצם הבנייה‬            ‫הוא התנה את התרומה בשלושה‬
‫ממרחק והצעת שמריהו לוין להעמידו‬                                              ‫תנאים‪ .‬האחד‪ :‬אין לקרוא למוסד על‬
   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12