Page 4 - etmol_128
P. 4
משטרתית עצמה שהיתה מסונפת לנשיאות ,ובכך הסבר
נוסף לנוהגה המאיים והאלים.
טיפול אלים
בשני התלמודים מצוי מעשה בשני שליחים בני דורו של בית־כנסת ושרידים מתקופת המשנה והתלמוד -ברעם
רבי יהודה הנשיא שהגיעו מארץ־ישראל לבבל ,וזכו שם
לטיפול אלים מצד בית־דין מקומי ,ככל הנראה בית דינו לפני הרב קוק צעד קוואס שהלם במקלו ,בראשית ימי
של ראש הגולה :״רבי אחי ברבי יאשיה הוה ליה אספקא כהונתו.
דכספא בנהררעא .אמר להו לרבי רוסתאי ברבי ינאי ולרבי
יוסי בר כיפר :בהדי דאתיתו אתיוה ניהלי״)בבלי ,גיטין יד משמר זה המשיך ללוות את הנשיאים גם אחרי ימי רבי
ע״א ואילך( תרגום :רבי אחי ברבי יאשיה היה לו כלי כסף יהודה הנשיא .לגבי ימיו של רבי יהודה נשיאה ,נכדו של
בנהרדעא .אמר להם לרבי דוסתאי ברבי ינאי ולרבי יוסי בר רבי יהודה הנשיא ,מוזכר כי היה מורכב מ״גותיים״
כיפר :בשעה שאתם באים ]מבבל[ הביאו אותו אלי .במקור )לדוגמא ,ירושלמי ,סנהדרין פ״ב ,יט ע״ד( .במקרה הנדון
שלנו מדובר בשני שליחים ארצישראליים המקבלים הם נשלחו ללכוד את ריש לקיש שדיבר סרה בנשיא ,והלה
משימה מרבי אחי ברבי יאשיה והיא להחזיר לידיו נטש מפחדם את טבריה ונמלט למגדל ,או לפי גירסה
גביע של כסף מרכושו המצוי בנהרדעא .במקבילה אחרת ,לכפר חיטים .במקור אחר נאמר שכוח זה מורכב
בירושלמי )ירוש׳ גיטין פ״א מג ע״ד ,ומקבילה מ״גרמנים״ )לדוגמה ,ירושלמי ,שבת פ״ו ,ח ע״ג( .משמר
בקידושין( מוזכר רק תפקידם לעסוק במעין מגבית עבור של גותיים היה גם לרבי אבהו )ירושלמי ,ביצה פ״א ,ס
חבדיהם בבתי מדרשותיה של ארץ־ישראל ,וליברמן רואה ע״ג( שלא שימש אמנם כנשיא ,אך אין ספק שהיו לו
זכויות מיוחדות עקב מעמדו כראש בית־המדרש בקיסריה
בכך ״מגבית חכמים״. בסוף המאה השלישית ,ובשל יחסיו המיוחדים עם מרכז
בשתי הגירסאות מקבלים תחילה שליחי ארץ־ישראל את השלטון הדומי ששכן בה .הגותים הם אחד העמים
מבוקשם מידי בני בבל .אולם אחר־כך מבקשים הבבלים הגרמנים ,ואין ספק כי בכל המקרים מדובר בגוף משטרתי
מן השליחים לקבל על עצמם אחריות גבוהה יותר על הכלי בעל אופי דומה .שימעם של הגותים בפרט והגרמנים בכלל
או על הכסף .לאור סירובם של השליחים ,על פי הירושלמי יצא לפניהם בתור לוחמים מעולים בעלי כישורים צבאיים
בטענה שהם בגדר שומר חינם ,חוזרים בהם בני בבל יוצאים מגדר הרגיל ,ואין פלא שנבחרו למשמר האישי של
ומבקשים מן השליחים להשיב לידיהם את שקיבלו מהם הנשיא ואפשר שמהם היה מורכב הכוח המשטדתי כבד
קודם לכן .רבי רוסתאי ברבי ינאי מסכים לדדישתם ,ואילו בימיו של רבי יהודה הנשיא .סביר להניח כי כוח זה שעמד
רבי יוסי בן כיפר מסרב .סירובו מביא את הבבלים לנקוט לרשותם של הנשיאים החל מימי רבי ,ניתן להם על־ידי
כלפיו באלימות .לפי הבבלי מכים אותו ,לפי הירושלמי השלטונות הרומיים ,אך אין לכך ראייה של ממש
עמוד עם חריטת מנורה וכתובת המקדיש במקורות.
בין שהוענק הכוח המשטרתי לנשיאים על ידי
השלטונות ,בין אם הורכב על־ידי הנשיאים עצמם ,הרי
עצם קיומו של גוף בעל יסוד אלים ומפחיד ,המשמש את
הנשיא לאכיפת פסקי דינו ,יש בו משום עדות להכרתם של
השלטונות הדומיים בסמכויותיו השיפוטיות של הנשיא
היהודי.
המסורת מרחיקת הלכת ביותר על ההכרה המשפטית לה
זכו היהודים מידי הרומאים בימי רבי יהודה הנשיא,
מצוייה בעדותו המפורסמת של אוריגנס המוסרת על הזכות
לדון דיני נפשות שניתנה דה־פקטו לנשיא .הכרתה של
רומא בשיפוט היהודי בארץ־ישראל ,התבטאה גם בכך
שהרשויות הרומיות עצמן היו ככל הנראה מעורבות לעתים
בכפייה בדרך אלימה של פסקי דין שנקבעו בבתי־הדין
היהודיים .יתכן שהיום היינו מכנים גילויי אלימות אלה
כ״לחץ פיזי מתון״ .הזכות שניתנה לצבא הרומי לפעול
באלימות ,ניתנה לו רק כלפי אנשים חסרי אזרחות רומית.
סביר אפוא כי התנהגות זו השפיעה על הנשיאים שהיו
באותה עת מקורבים לשלטונות ,ועל היחידה המעין־