Page 3 - etmol_128
P. 3
גותים -
חיל המשמר של
נשיאי ישראל
הרומאים התירו להנהגה היהודית בתקופת
התלמוד לכפות את פסקי רינה בכוח ואף
לרון דיני נפשות
מאת אהרן אופנהיימר
קדמוהי ,אין הוה שמע לדינא הוה טבאות ,ואי לא ,הוה ימי רבי יהודה הנשיא בארץ־ישראל תחת שלטון
אמר לבר ביתיה אשמיל ליה ,והוה מכוין ומחמי לה קטיף השושלת הסוורית ,והתקופה המקבילה בבבל בה חיו
מן הדין גיסא״)קהלת רבה י ,ב( תרגום; רבי ,כאשר היה היהודים תחת שלטון הפרתים ,במפנה המאה השניה
מובא אדם לדין לפניו ,אם היה שומע לפסק דינו מוטב, והשלישית לספירה — יש בהם מן המשותף .פרק הזמן
ואם לא היה אומר לבן־ביתו ,והיה מכוון ומראה לו מזמרה שחלף בארץ־ישראל מאז כשלון מרד בר־כוכבא ,תוצאותיו
הקשות וגזירות השמד שבעקבותיו ,איפשר למוסדות
מאותו צד. ההנהגה היהודיים ולעם להתאושש ולהשתקם .חילופי
״בני־ביתו״ של רבי הנזכרים כאן ,הם ככל הנראה השושלות ברומא בעשור האחרון של המאה השניה הביאו
״קצוצי״ המופיעים במקור הבא :״רבי בתר צלותיה אמר להידוק הקשרים בין השלטונות הרומיים לבין מנהיגי העם
הכי :יהי רצון מלפניך ה׳ אלהינו ואלהי אבותינו שתצילנו בארץ ,הן בגלל תמיכת היהודים בספטימיוס סוורוס ,שעה
מעזי פנים ומעזות פנים ,מאדם רע ומפגע רע ,מיצר רע, שנאבק עם פסקניוס ניגר על כס הקיסרות ,הן בגלל
מחבר רע ,משכן רע ,ומשטן המשחית ,ומדין קשה ומבעל אישיותו ומעמדו המיוחדים של רבי יהודה הנשיא ,ואילו
דין קשה ,בין שהוא בן ברית בין שאינו בן ברית ואף־על־ בבבל הביא גל הפליטים שהיגרו אליה מארץ־ישראל
גב דקיימי קצוצי עליה דרבי״ )בבלי ,ברכות טז ע״ב( בעקבות כשלון מרד בר־כוכבא ,ובהם חכמים ושועים,
תרגום :רבי ,לאחר תפילתו אמר כך ...:אף־על־פי שהיו לחיזוק מעמדה של התפוצה היהודית .השושלת הפרתית
שאיפשרה אוטונומיה יהודית כמעט מלאה ,היתה עדיין
עומדים ״קצוצים״ ]שוטרים[ לשמור על רבי, בשלטון ,ותוך דור או שנים הגיעו המוסדות המאפיינים את
בבל התלמודית — ראשות הגולה והישיבות — לשלב
משטרת הנשיא
צמיחה מכריע.
תוכנם של הדברים מעיד על כך כי ב״קצוצי״ הכוונה השלטונות הכירו בהנהגה התקיפה של הנשיא בארץ
למעין משטרה ששירתה את רבי ,שכוחה עמה להשיב ישראל וראש הגולה בבבל ,ובזכות הכרה זו התחזקה
לרעי לבב ולעזי פנים לסוגיהם כגמולם .הביטוי ״קצוצי״ יכולתה לכפות את רצונה ואת משפטה על הציבור היהודי.
עצמו ,כמו גם ה״גווזא״ מציין מלולית סריסים .קשה עם זאת לא היתה זאת הנהגה לאומית של ממש כבימי
להניח כי סריסים היוו כוח משטרתי מאיים ,ומה עוד עצמאות מלאים ,כמו ההנהגה החשמונאית בתקופת בית
שההלכה היהודית והחוק הרומי אסרו בתוקף את הסירוס. שני .מציאות זו הביאה לכך שמוסדות ההנהגה היהודית
אי לכך ,בין אם מדובר כאן על שוטרים יהודים ,בין אם העצמית ,לא מיצו תמיד את ההליכים המשפטיים המלאים,
מדובר בשוטרים רומים — אין הכוונה לסריסים נוסח אלא נקטו בגישה כוחנית שהיה בה מידה לא קטנה של
״סריסי המלך משרתיו״ המנהלים את ״בית הנשים״ אלימות ,על מנת להניע את הקהילה ואת הפרט ללכת
שבמגילת אסתר ,אלא למשמר המלווה את הנשיא ,והכינוי בתלם המותווה על ידם באמצעות הקביעה ההלכתית.
לנמנים עליו הוא אנכרוניסטי .ה״גווזא״ הוא ה״קוואס״ גישה זו ינקה גם מן המקובל בעולם שסבב באותה עת.
בערבית טורקית .מישרה שנשארה עד ימינו וותיקי החל מימי רבי ,מצויות עדויות המורות על כך שלרשות
ירושלים עדיין זוכרים את קוואסיהם של הרבנים הנשיא עמדה מעין משטרה ,שסייעה לו באכיפה ,אמצעי
הראשיים כמו הרב יעקב מאיר ,והרב עוזיאל .אפילו השכנוע שלה התבססו יותר על שימוש במקל חובלים
מאשר במטה נועם :״רבי כד הוה סליק בר נש לדינא