Page 5 - etmol_128
P. 5
שרידי בית־כנסת בענים בדרום הר חברון כופתים אותו ,ומוציאים ממנו בכוח את שניתן לו קודם
לכן .על פי שתי הגירסאות מסביר רבי דוסתאי מדוע
שווה״ ,שמשמעו כי מדובר כאן במעין שיפוט מהיר, הסכים להחזיר את הגביע או הכסף ,ובזאת הכניס את רעהו
המתאפיין בכפיתתו ובהלקאתו המיידיים של יוסי בן כיפר.
חוזרים אנו עתה למה שציינו בראשית דברינו — קיים עמוק יותר למיצר ,וכך מובאים דבריו בבבלי:
דמיון רב בין מעמדם של היהודים בארץ־ישראל בימי רבי ״אמר ליה )רבי אחי ברבי יאשיה לרבי דוסתאי(; אמאי
יהודה הנשיא בתקופת הסוורים ,למצבם של היהודים תיעבד הכי! אמר ליה :אותן בני אדם הן אמה וכובען אמה
בבבל בסוף התקופה הפרתית .בעת זו עצמה זוכים הנשיא ומדברין מחצייהן ושמותיהן מבוהלים :ארדא וארטא ופילי
בארץ־ישראל וראש הגולה בבבל למעין כבוד מלכים ,תוך בריש ,אומרין כפותו — כופתין ,אומרים הרוגו —
שמייחסים אותם לשושלת דוד .הוכיח כבר ליוור בספרו הורגין ,אילו הרגו את דוסתאי מי נתן לינאי אבא בר
״תולדות בית דויד״ שאין מדובר בייחוס אותנטי לבית כמותי? אמר ליה :בני אדם הללו קרובין למלכות הן? אמר
דויד ,אלא בייחוס שהוענק לרבי ולרב הונא ,ראש הגולה ליה :הן; יש להן סוסים ופרדים שרצים אחריהן? אמר
הראשון הידוע בשמו ,שפעל בימיו ,על מנת להעצים את ליה :הן ,אמר ליה :אי הכי שפיר עבדת״ ,תרגום :מדוע
מעמדם. עשית כך? ...אם כך יפה עשית.
מסתבר כי באותה עת היתה גם לשני המנהיגים הזכות הולך אני בדרכם של החוקרים הסוברים שמדובר בבית
לדון דיני נפשות ,אם כי הרומאים העניקו אותה לרבי רק דינו של ראש הגולה .ברור הדבר כי בעיני שליחי ארץ
דה־פקטו .כמובן יש בכך כדי לבטא שעת שיא של הכרה ישראל היו פריטי הלבוש הפרתי ,כמו גם שמות הדיינים
זרים ומוזרים .אולם בידוע הוא שגם ראש הגולה חגר את
במוסדות האוטונומיה היהודיים תחת שני המשטרים. הקמר — כובע שלטוני — שקיבל מידי השלטונות ,ואין
המענין אותנו מבחינת הנושא שלפנינו הוא כוח האכיפה סיבה לכך שדייניו לא ישתמשו בכובע הגבוה המקובל
שפעל לצידם של שני המנהיגים .משמר הגותים שליווה באותה עת בבבל אשר חבשו אותו אנשי בית־דין ,המוכר
את רבי יהודה נשיאה ,ושהיה קיים כבר בהרכב זה או אחר מציורים פרתיים .גובה הכובע בהתאם לחשיבות הדיינים.
בימי רבי יהודה הנשיא ,והאנשים המאיימים והאלימים
שפעלו לצדו של ראש הגולה .הן בארץ־ישראל הן בבבל ״שיפוט מהיר״
לא נראה שכוחות אלה פעלו לפי הליך משפטי מסודר,
אלא שנהגו באלימות כלפי העבריינים וראו בכך מן הסתם הירושלמי מחזק את הדעה שמדובר בבית דין שכן הוא
צורך השעה .ודאי נמצא לכך תנא דמסייע בדמותו של רבי קורא להם כך במפורש ,ומדגיש שם רבי דוסתאי שהם
אליעזר בן יעקב שאמר כבר שנים רבות קודם לכן :״תניא, ״בית דין שווה״ .בידי בית־דין זה ״רצועה עולה ויורדת״,
רבי אליעזר בן יעקב אומר :שמעתי שבית דין מכין ועונשין או לפי הבבלי ברצותם כופתים ברצותם הורגים .מתברר
שלא מן התורה ,ולא לעבור על דברי תורה ,אלא כדי 'אפוא כי מדובר בבית־דין הנוקט באמצעי אלימות על מנת
לעשות סייג לתורה״ )בבלי ,סנהדרין מו ע״א( .ובדומה לאכוף את החלטותיו .מעניין במיוחד המושג ״בית דין
לכך בירושלמי :״תני אמר רבי אליעזר בן יעקב :שמעתי
שעונשין שלא כהלכה ,ועונשין שלא כתורה״ )חגיגה פ״ב, עמוד מעוטר מכורזים
עח ע״א(,
אלימות מטעם ,שיפוט מהיר ,הפעלת כח פיזי מתון
ופחות מתון ,ואפילו הוצאה לפועל של דיני נפשות ,היו
קיימים בארץ ישראל ובבבל בשלהי תקופת התנאים .יש
בהם כדי לבטא את כוחם של מוסדות ההנהגה העצמית
בשני המקומות ,ואת מידת ההכרה הרבה שזכו לה מצד
השלטונות הרומיים בארץ־ישראל ומצד השלטונות
הפרתיים בבבל.
