Page 15 - etmol_128
P. 15

‫האוסטרים‪ ,‬שנוסד ביוזמת הקונסול‬                                              ‫אסתר ראב‬  ‫למעני בכינור את ״מחול האש״ של דה־‬
‫האוסטרי הכללי קראוזה בירושלים‬                                                         ‫פאליה‪ .‬הוא שלח לי שירים כתובים‬
‫— לחלוקת תמיכה כספית של המ­‬                 ‫ביקורו של אבשלום‬                          ‫צרפתית‪ ,‬שלא הרשימו אותי במיוחד‪.‬‬
‫משלה האוסטרית במהגרים היהודים‬                                                         ‫בימים ההם סבלתי מן הקדחת‪.‬‬
                                       ‫ביקורו של אבשלום פיינברג אצל‬                   ‫כתבתי מעתלית לחברתי סוניה ]בלוך[‬
   ‫בעלי הנתינות האוסטרו‪-‬הונגארית‪.‬‬      ‫אסתר וחברתה סוניה בחיפה‪ ,‬אם אינו‬               ‫בדגניה‪ ,‬והיא הציעה שנבלה חופשה‬
‫בקיץ ‪ 1918‬אסתר בת ה‪ 24-‬נמצאת‬           ‫נובע מסיבות רומנטיות‪ ,‬יש בו ודאי‬               ‫בחיפה בצוותא‪ .‬היא הבטיחה להביא‬
‫בתל‪-‬אביב אך אינה גרה עם משפחתה‬         ‫מידה של חשד‪ .‬ברוך ראב משמש‬                     ‫פרודוקטים מן הקיבוץ‪ ,‬עדשים ובור־‬
‫אלא עובדת בפרדס גולדברג‪ .‬על‬            ‫כמנהל העבודות החקלאיות בתחנת‬                   ‫גול ואפילו בד לשמלה‪ .‬שכרנו חדר‬
‫אותה תקופה היא מספרת ל‪-‬ש‪ .‬שפרה‬         ‫הנסיונות של אהרונסון בעתלית‪ ,‬ואף‬
                                       ‫כי אינו חבר ברשת הריגול‪ ,‬הוא עוזר‬                                 ‫על גג‪ ,‬אצל ערבי‪.‬‬
              ‫ולנעמי גוטקינד )גולן(‪:‬‬   ‫לה במידה מסויימת‪ .‬האם אחותו‬                    ‫ערב קיץ אחד‪ ,‬בשעה שמונה בערך‪,‬‬
‫אלכסנדר אהרונסון ]אחיו של אה­‬          ‫הצעירה ו״המהפכנית״ של ברוך‬                     ‫אני שומעת צעדים על המדרגות‬
‫רון[ בא עם הצבא האנגלי כאופיצר‪,‬‬        ‫עלולה להסגיר את סודות חברי הרשת‬
‫לבוש במדי קצין בריטי‪ ,‬והתנהג‬           ‫לידי מתנגדיהם הנחרצים מן השמאל‪,‬‬                                    ‫ומופיע אבשלום‪.‬‬
‫כאילו הביא את הגאולה לארץ‪ ,‬במו‬                                                        ‫״מה אתן עושות שם למעלה?״ הוא‬
‫ידיו‪ .‬הוא הכיר כמובן אותי ואת אבי‪.‬‬         ‫אנשי ״השומר״ וחבריה בדגניה?‬
‫יום אחד סידר נשף גדול בתל‪-‬אביב;‬        ‫השהות של אסתר בחוות הנסיונות‬                                                  ‫שואל‪.‬‬
‫הוא אסף את כל הפנינים‪ ,‬הן מצד‬          ‫החקלאית בעתלית‪ ,‬במחיצת אבשלום‬                  ‫ואנחנו מספרות על רחצה בים‪ ,‬על‬
‫הבורגנים והן מצד הפועלות‪ .‬בימים‬        ‫פיינברג‪ ,‬יכולה להתרחש רק בשלהי‬                 ‫טיולים‪ .‬אינני יודעת איך נודע לו‪ ,‬כי‬
‫ההם עבדתי בפרדס גולדברג וגרתי עם‬       ‫‪ 1915‬או במהלך שנת ‪ , 1916‬כי בינואר‬             ‫אנחנו יושבות בחיפה‪ ,‬מכל מקום‪,‬‬
‫שלוש בנות בחדר‪ .‬תל‪-‬אביב היתה‬           ‫‪ 1917‬כבר יוצא אבשלום יחד עם יוסף‬               ‫כשנתברר לו שכל המעשה תמים ואין‬
‫חצי ריקה; לא כל הארץ שוחררה מידי‬       ‫לישאנסקי למסעו האחרון‪ ,‬שבו הוא‬
‫התורכים‪ .‬אלכסנדר אהרונסון שכר‬          ‫עתיד להיהרג‪ ,‬ואילו אחיה ברוך ראב‬                          ‫קונספיראציה‪ ,‬הלך לדרכו‪.‬‬
‫לכבוד הנשף דירה‪ ,‬והיית צריכה‬           ‫פורש בערב פסח תרע״ז‪ ,‬אביב ‪,1917‬‬                ‫אסתר לנעמי גוטקינד )גולן(‪ :‬אבש­‬
‫לראות איזה רחבות; פה קרועים‬            ‫מעבודתו בחווה בעתלית ומעזרתו‬                   ‫לום היה יפהפה‪ ,‬כהה‪ ,‬פניו מהוקצ­‬
‫ובלויים ופה נשף עם שקדים קלויים‪.‬‬       ‫לחברי ניל״י‪ ,‬כי הוא שולל את‬                    ‫עות‪ ,‬שערו גולש‪ .‬הוא היה מרגיש‬
‫לבשתי שמלה שחורה צנועה; הצ­‬            ‫אישיותו והנהגתו של יוסף לישאנסקי‪.‬‬              ‫טוב מאוד בימינו‪ .‬ניראה ממש כמו‬
‫לחתי להשיג חתיכת צמר שחור‪ .‬היתה‬        ‫סיבה נוספת לפרישת ברוך היא‬                     ‫ביטניק‪ .‬אבל ביטניק מהודר‪ ,‬עם‬
‫זאת שמלת ״קלוש״ קצרה‪ ,‬משני‬             ‫שאביו‪ ,‬יהודה ראב‪ ,‬אוסר עליו את‬                 ‫עניבה רחבה ופרטנזיות של משורר‪.‬‬
‫חלקים עם שרוולים ארוכים צרים‪,‬‬          ‫פעילות הריגול מטעמים של נאמנות‬                 ‫אני זוכרת איך זרק את שערו לאחור‬
‫ונראיתי בה כמו גימנאזיסטית רוסייה‪.‬‬     ‫לאוסטרים )שהיו בעלי‪-‬בריתם של‬                   ‫בתנועה גאה‪ ,‬היה יהיר‪ ,‬ניגן להפליא‬
‫ובאמת‪ ,‬תפרה לי אותה אשת אליעזר‬         ‫התורכים(‪ .‬כך למשל‪ ,‬כאשר בערב‬                   ‫בכינור‪ ,‬דיבר בסרקזם‪ .‬היה מקריא לי‬
                                       ‫פסח ‪ 1917‬חל הגירוש של יהודי יפו‬                ‫את שיריו בצרפתית ובעברית‪ .‬זכרונות‬
                                 ‫יפה‪.‬‬  ‫ותל‪-‬אביב‪ ,‬ורבים מהם מתיישבים‬                   ‫דגניה והרעיונות החדשים שקלטתי‬
‫וכך‪ ,‬כאשר אני יושבת בכיסאי‪,‬‬            ‫זמנית בפתח‪-‬תקוה — מתמנה יהודה‬                  ‫שם היו טריים בתובי‪ ,‬והבורגני הח­‬
‫בשמלתי השחורה‪ ,‬שופך אלכסנרר‬            ‫ראב לשמש מזכיר הוועד של הנתינים‬                ‫לקלק הזה לא מצא חן בעיניי‪ .‬הוא‬
‫אהרונסון לפתע את השקדים הקלויים‬                                                       ‫הסתובב בטל — לא ידעתי שעסק‬
‫אל חיקי ושולח יד לקחת את השקדים‬                                                       ‫בסתר בריגול‪ .‬פעם שלחתי מכתב‬
‫מתוך שמלתי‪ .‬קמתי באחת ופיזרתי‬                                                         ‫מעתלית לחברה בזכרון‪ ,‬והמכתב‬
‫את השקדים על הריצפה; נישארתי‬                                                          ‫הגיע אליה פתוח‪ .‬התפלאתי למה‬
‫שהות קצרה והלכתי‪ .‬תל‪-‬אביב היתה‬                                                        ‫פתחו אותו — בכל זאת לא ניחשתי‬

           ‫כמרקחת בגלל הנשף הזה‪.‬‬                                                                         ‫מה מתרקם סביבי‪.‬‬
‫סמוך לערב הזה אני יושבת לתומי‬                                                         ‫התייחסותה הביקורתית של אסתר‬
 ‫בשדרות רוטשילד וקוראת ספר‪ .‬באה‬                                                       ‫לאנשי ניל״י אינה בגלל פעילותם‬
‫רחל ינאית‪ ,‬שהיתה אז פועלת כמוני‪,‬‬                                                      ‫החשאית‪ ,‬שעדיין אינה ידועה לה —‬
                                                                                      ‫אלא מפני הווייתם הזרה לה‪ .‬פתח‪-‬‬
    ‫בפרדסים‪ ,‬התיישבה לידי ואמרה‪:‬‬                                                      ‫תקוה האיכרית‪ ,‬ה״גלותית״‪-‬משהו‪,‬‬
‫״את הרי משלנו‪ ,‬היית בדגניה‪ ,‬איך‬                                                       ‫שונה באופייה תכלית שינוי מזכרון‪-‬‬
‫את מסוגלת ללכת לנשף של אלכסנדר‬                                                        ‫יעקב ומראשון‪-‬לציון‪ ,‬הספוגות השפ­‬
                                                                                      ‫עה צרפתית של בתי‪-‬הספר ופקידות‬
      ‫אהרונסון? זה לא מתאים לך!״‬                                                      ‫הברון‪ .‬לבת‪-‬איכרים‪ ,‬שחונכה על כך‬
‫היתה עויינות גדולה בין אנשי ניל״י‬                                                     ‫שעבודת‪-‬הכפיים בחקלאות היא עי‪-‬‬
                                                                                      ‫קר‪-‬העיקרים‪ ,‬היה קל יותר להזדהות‬
                         ‫לבין היישוב‪.‬‬                                                 ‫עם חבריה בדגניה‪ ,‬אנשי העלייה‬
 ‫״עכשיו אני בידידות רבה עם רבקה‬                                                       ‫השנייה‪ ,‬מאשר עם הדור הראשון‪,‬‬
 ‫אהרונסון‪ .‬ואני אומדת לה בגלוי‬                                                        ‫ה״בורגני״‪ ,‬של בני‪-‬האיכרים מסוגם‬
 ‫שקשה לי‪ ,‬למרות כל ההערכה לעצם‬                                                        ‫של בני משפחת אהרונסון ושל אבש­‬
 ‫מעשה ההקרבה של אנשי ניל״י‪,‬‬                                                           ‫לום פיינברג; זאת למרות שאביו‬
 ‫לעקור את העויינות שנטעה בי ]כל­‬                                                      ‫ישראל )לוליק( פיינברג היה ידידו‪-‬‬

              ‫פיהם[ העלייה השניה״‪.‬‬                                                                         ‫בנפש של אביה‪.‬‬

‫‪15‬‬
   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20