Page 442 - הערבית-היהודית הקדומה בכתיב פונטי, חלק א' / בלאו והופקינס
P. 442
שים ו ר י פו ם י מ ו גרתב
ב5
תרגום עם פירושים לספר דניאל
כתב יד אנטונין .Evr. III B.86שני דפי קלף ,מחוברים ורצופים המכילים תרגום עם
פירושים קצרים לדניאל ה:יט -ו:ג .מספר אחיד של 15שורות בכל עמוד.
פרט לגישה המילולית של המתרגם ונטייתו לתרגומים חלופיים לא מצאנו רמזים
بيהت:هכ أ�גج'يוبל ْמتאبנيיאن =נوמ آلצنيאةת מילולי לתרגום למוצא קראי של הטקסט .דוגמה בולטת
בינדיך אוגיבת די ביתה היתיו קדמיך' > ולאנית בייתוה
(يצـ)וـרديתك,סבישלבופנהיממיתראגוםגיחביתק (ה= أא�תجيبל ْמت"דמשהומרוששאjybש)לעהלארפימיהתבנ(ותלואאניתת')היוצתייור'ףכפאולעילה
סביל (ר"ל ' ֵהי ָתי ּו' ולא ' ֵהי ִתי ּו'; עיינו לעיל במבוא §1.7הע' .)93כפלי תרגום ,כגון
ה:יט 'ודחלין' > ויכאפון ויפזעון "ופוחדים ,וחרדים" ,ה:כא 'ולבבה' > ו(גועיל) קלבוה
לובוה "ו(הו ׂשם) לבבו ,ל ּבו" ,ה:כג 'שגלתך' > וולאידך חורמך "ו ַא ְמהותיך ,נשיך" ,שם
'ארחתך' > טורקך סובלך "דרכיך ,ארחותיך" וכו' ,אכן מתיישבים עם רקע קראי ,אך
אין בהם כדי להוכיח זאת ממש.
התרגומים החלופיים על פי רוב אסינדטיים ,אך יש גם תוספות הפותחות ב־ו וב־
יעני :ה:כג 'התרוממת' > אכדת תזהו ותקתדיר ותרתפיע "התחלת מתגדל ,ומתגאה,
ומתרומם"; ה:כג 'ורברבניך' > וכיבארך יעני רוסאך "וגדוליך ,ר"ל ראשיך" ועוד.
המחבר נוהג להוסיף ולפתוח ב־אן ~ אנוה :ה:כא 'ומן בני אנשא טריד' > ואנוה
טוריד מן בני אנסאן ,ושם בהמשך 'ומטל שמיא גשמה יצטבע' > ואן גיסמוה מן טל
אסמא אנצבג (שניהם בשינוי סדר המילים); ו:ב ' ְש ַפר' > ואן חסון "והנה יפה היה".
הוא משתמש גם במילות הקישור ודאליך אן כדי להבהיר את הקשר הסמנטי שבין
חלקי הפסוק :ה:יט ודאליך אנוה ( ...ואנוה ...ואנוה ...ואנוה) להוראת סיבה ,ה:כב
ודאליך אנך כנראה להוראת ויתור.
סביר להניח שהתרגום חובר במזרח .בכיוון זה מצביעות צורה כמו ה:כא אניס =
الناس ,מילה כמו ו:ב טרכון = طرخان וההבנה הנזכרת של ה:כג 'היתיו' כסביל .התניית
בהברה קודמת אף היא מתאימה למזרח :ה:כה i הנקבה על ידי الס ِיك ْוلمמةת, ה ִאמאלה של
ו:ג טראכיניה אלכילמיה =
طرا ِخنة .בתרגומים מעין ה:כב 'לא השפלת' > =
לם תוספיל ( ,)sflה:כט 'והכרזו' > ואי יוכרז ( ,)krzאם אין לפנינו חיקוי המקור בלבד,
ייתכן שהמחבר הכיר שורשים אלו (שאינם נוהגים בערבית) מהשפה הארמית החיה
של סביבתו.
434
