Page 437 - הערבית-היהודית הקדומה בכתיב פונטי, חלק א' / בלאו והופקינס

‫שים ו ר י פו ם י מ ו גרתב ‬

‫‪ . 30‬ואמר מעשה חרש אבן ‪ 1‬והן התורה והדעת שהן נעלות ונשגבות מן‬
‫‪ . 31‬האבן היקרה כמו שאמר יש זהב ורב פנינים‪ 1 ,‬נעלה מזה‪ ,‬וכלי יקר שפתי דעת‬

‫[שם] ב‪-‬‬
‫‪ . 32‬עת שהשליכו אותה אחריהם כמו שאמר הכתוב וישליכו את תורתך אחרי גום ‪ 2‬‬

‫והאומה‬
‫‪ .33‬נמשלה לאבן כמו שאמר משם רעה אבן ישראל‪ 2 ,‬ואחרי שהשליכו את התורה‬

‫הנמשלת‬
‫‪ .34‬לאבן יקרה בין האומות כמו שאמר תשתפיכנה אבני קודש בראש‬

‫עמ' ב‬

‫‏‪ . 1‬כל חוצות ‪ 2‬וגם וישלכם אל ארץ <‌‌אחרת ‪>. . . . . . . . . . . . . 2‬‬
‫‏‪ . 2‬והשלכתי אתכם מעל פני כאשר השלכתי את כ<‌‌ל אחיכם‪ 2 ,‬באותה העת ועת כנוס>‬

‫‏‪ .3‬אבנים עת שיאספו את מה שהשליכו‪ ,‬ר"ל ה ‌ת‌<ורה‪ ,‬יחזרו>‬
‫‏‪ . 4‬בתשובה כמו שאמר הכתוב ושבת!ה! עד יי אלהיך ושמעת <בקלו ‪ 2‬ואמר ושב יי‬

‫אלהיך‌>‬
‫‪5‬‏‪ .‬את שבותך ‪ 2‬ואמר נדחי ישראל יכנס ‪ 2‬עת ל ‌ח‌<בק כאשר יהיו>‬
‫‪6‬‏ ‪ .‬חובקים את המצוות ודבקים בהן כמו שאמר הכתוב וא?תם <הדבקים ביי?‪ 2 ,‬באותה‬

‫העת>‬
‫‏‪ .7‬תהיה השכינה נדבקת להם כמו שאמר ירמיה <כי כאשר ידבק>‬
‫‏‪ . 8‬האזור אל מתני איש כן הדבקתי אלי את <כל בית ישראל ואת כל>‬
‫‏‪ . 9‬בית יהודה נאום יי להיות לי לעם ‪ 2‬ואמר ‪ . . . . . . . .<. .‬ועת לרחק>‬

‫שם יא‪.‬‬ ‫‪ 18‬‬
‫משלי כ‪:‬טו‪.‬‬ ‫‪1 9‬‬
‫נחמיה ט‪:‬כו‪.‬‬ ‫‪ 20‬‬
‫בראשית מט‪:‬כד‪.‬‬ ‫‪2 1‬‬
‫איכה ד‪:‬א‪.‬‬ ‫‪2 2‬‬
‫דברים כט‪:‬כז‪.‬‬ ‫‪2 3‬‬
‫ירמיה ז‪:‬טו‪.‬‬ ‫‪ 24‬‬
‫דברים ל‪:‬ב‪.‬‬ ‫‪2 5‬‬
‫דברים ל‪:‬ג‪.‬‬ ‫‪ 26‬‬
‫תהלים קמז‪:‬ב‪.‬‬ ‫‪2 7‬‬
‫דברים ד‪:‬ד‪.‬‬ ‫‪2 8‬‬
‫ירמיה יג‪:‬יא‪.‬‬ ‫‪ 29‬‬

‫‪429‬‬